בחודש יולי 2003 נערכה חפירת הצלה בכפר כאבול (הרשאה מס' 3938-A*; נ"צ — רי"ח 22045/752365; רי"י 17045/252365), בעקבות חשיפת סימני חציבה בעת ביצוע חתכי בדיקה לאורך תוואי צינור ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה מקומית כאבול, נוהלה על ידי ה' אבו-עוקסה, בסיוע י' לרר (חתכי בדיקה), א' שפירו (מדידות), ה' סמיטליין (צילום) וח' טחן (ציור).
בעבר נתגלו במקום חמש מערות קבורה, מתוכן ארבע מערות כוכים ואחת בת שני חדרים ללא כוכים. בכל המערות נמצאו ארונות חרס, בשתיים נמצאו גם גלוסקמאות. המערות תוארכו למאות הא'-הד' לסה"נ (ר' חדשות ארכיאולוגיות מ: 3; מח-מט: 33; קד: 123-122; קח: 175; ארץ צפון 2002: 145-141). בחפירה נוספת שנערכה בשנת 1999 נחשפו שרידי מבנה מן התקופה הממלוכית (ר' חדשות ארכיאולוגיות 114: 135).
נחשף מתקן חצוב בסלע קירטון רך שכלל בור חצוב בצורת משפך (כ-0.24 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק, איורים 1, 2). תעלה רדודה מחברת בינו לבין בור איגום (0.60 × 0.62 מ', 0.33 מ' עומק). בפינה הדרומית-מזרחית נמצא בור שיקוע (0.18 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק). ממערב בכיוון צפון–דרום תוחם את המתקן קיר בנוי קירטון על גבי סלע האם. המתקן שימש כנראה לכתישה ולהפקת נוזלים.
הממצא הקרמי כלל סירי בישול (איור 1:3, 2), קנקנים (איור 5-3:3) ונר (איור 6:3) המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית-התקופה הרומית הקדומה.
חרסים שנאספו במקומות אחרים לאורך תוואי צינור הביוב מתוארכים לתקופות הרומית, הביזנטית והממלוכית. כמו כן נאספו שברי טיח צבעוני בגווני אדום בוהק, אדום-אפרפר, צהוב, ירוק ולבן (איור 4). בחלק מן השברים ניתן להבחין בדגמים צמחיים וגאומטריים ובחלק אף ניתן להבחין בשתי שכבות טיח בצבעים שונים.