בחודש אפריל 2012 נערכה חפירה ברמלה, מצפון לכביש 431 (הרשאה מס' 6458-A; נ"צ 187587-640/647007-103; איור 1), לקראת הקמת בנייני מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' הדד, בסיוע י' עמרני (מנהלה), י' אלישע (הכנת השטח), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום), מ' שדה (ארכיאוזאולוגיה), א' נגורסקי (מיון חרסים), א' קמייסקי (רפאות), מ' אבישר (ייעוץ כלי חרס), א' גנור (רפאות זכוכית), כ' הרש (ציור כלי חרס וכלי זכוכית), ק' עמית (צילום ממצא), ב' אונונה (זכוכית), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות) ונ' זאק וא' בלשוב (תוכניות). י' קורנפלד ערך במקום חתכי בדיקה טרם החפירה.
באתר רמלה (דרום) ובסביבתו הקרובה נערכו בשנים האחרונות חפירות רבות לקראת פיתוח האזור וסלילת כביש 431 (חדשות ארכיאולוגיות 122, טבלה 1; חדשות ארכיאולוגיות 124; חדשות ארכיאולוגיות 123; הרשאה מס' 6434-A). בחפירות נחשפו 11 שכבות עיקריות למן התקופות הפרהיסטוריות ועד לימי המנדט הבריטי. השרידים העיקריים באתר שייכים לאזור תעשייה נרחב מהתקופה האסלמית הקדומה, הכולל מתקנים תעשייתיים מטויחים, בתי יוצר, בורות מים, בורות ספיגה וכן מתקנים חקלאיים ובהם צינורות ובריכות השקייה.
נפתחו עשרה ריבועי חפירה (H7 ,H6 ,G7 ,G6 ,C8 ,B5 ,B2 ,B1 ,A2 ,A1; איור 2), ונחשפו שתי שכבות יישוב. השכבה הקדומה מתוארכת כנראה לתקופה האומיית (המאה הז' לסה"נ והמחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ), והשכבה המאוחרת מתוארכת לתקופה העבאסית (המחצית השנייה של המאה הח' עד המאה הי' לסה"נ).
השכבה הקדומה. בריבוע B1 נחשף קיר (W120; איורים 3, 4), שנבנה בכיוון צפון–דרום. בקיר נחשפו שלושה נדבכי אבן, השניים התחתונים נבנו באבני גזית ואילו הנדבך העליון נבנה מפן מערבי של אבני שדה בינוניות ופן מזרחי של אבני שדה קטנות יותר. נדבכי יסודות הקיר לא נחשפו בשל מגבלה טכנית. אל הנדבך התחתון של אבני הגזית ניגשת ממערב תשתית או רצפה (L137), עשויה מחול, פחם שברי טיח לבנבן ושברי קנקנים המתוארכים בחלקם לתקופה האומיית. חלקו הצפוני של הקיר שקוע באדמה יותר מהחלק הדרומי, ולכן ראש הקיר נמוך יותר בחלק הצפוני מאשר בחלק הדרומי. כן הובחן כי הקיר נוטה למערב. ממזרח לקיר 120, בריבועים A2 ו-B2, התגלתה אדמה חרסיתית ובה פחות חרסים, ללא שרידי בנייה, ונראה על כן כי שטח זה היה מחוץ לתחום המבנה.
בריבוע C8 נחשף בור אשפה (L116; איור 5), ובו מילוי של חול גס שמעורבים בו שברי קנקני שק, אבני שדה בינוניות ואבני שדה קטנטנות הדומות לחצץ.
בריבוע G6 נחשף קטע רצפה, עשויה מטיח אפרפר (L111; איור 6), המתוארכת כנראה לתקופה האומיית. מתחת לרצפה 111 נחשפה רצפת טיח נוספת (L134), המתוארכת כנראה גם היא לתקופה האומיית, לשלב קדום יותר. בריבוע H7 התגלו רצפות נוספות הדומות לרצפה 111.
השכבה המאוחרת. בריבועים H7 ,H6 ,G7 ,G6 התגלו מילויי אדמה (L129 ,L127 ,L125 ,L118 ,L112) ורצפות טיח (L108 ,L106; עובי 0.10–0.15 מ'), המתוארכים לתקופה העבאסית. חלק מהרצפות משופעות לצפון (איור 7).
בריבוע C8, במפלס הגבוה בכמטר אחד מעל בור האשפה מהשכבה הקדומה, נחשפה תשתית אפרפרה של רצפה מהתקופה האסלאמית הקדומה (L119 ,L105; איור 5).
בריבוע B5 נחשפה תשתית (L104; איור 8) עשויה מטיט לבנבן ואבני שדה קטנות; השתמרותה גרועה. נראה כי תשתית זו נחפרה אל תוך קרקע חרסיתית סטרילית (L115); תיארוכה אינו ידוע.
הממצא הקרמי בחפירה מתוארך ברובו לתקופה העבאסית ובמקצתו לתקופה האומיית. בנרות החרס שהתגלו בחפירה הובחן כי בשונה מהממצא הקרמי רוב הנרות מתוארכים לתקופה האומיית ומיעוטם מתוארך לתקופה העבאסית.
הממצא הקרמי מהתקופה האומיית כולל פך עשוי מטין חום מעוטר במשיחה בלבן (איור 9: 1), קנקן מטיפוס 'בית שאן' שעל כתפו שרידי משיחה בלבן, המתוארך למאה הח' לסה"נ (איור 9: 2), קנקן עשוי מטין חום ולו שפה גבוהה (איור 9: 3), קנקני שק (איור 9: 4, 5) וקנקן עזה (איור 9: 6).
הממצא הקרמי מהתקופה העבאסית כולל קערה שלה שפה משתפלת החוצה ועליה שרידי זיגוג מפנים (איור 9: 7), קערה שלה שפה פשוטה הנוטה החוצה והיא מזוגגת מפנים ומחוץ בירוק (איור 9: 8), בסיס קערה מזוגגת מפנים בצהוב ועיטור ירוק (איור 9: 9), שפת קערה מטיפוס קרבשניט מעוטרת במשולשים מגולפים (איור 9: 10), שפת קערה גדולה שלה דופן עבה (איור 9: 11), קדרת בישול (איור 9: 12), קדרת בישול קטנה (איור 9: 13), מכסה של קדרת בישול (איור 9: 14), מכסה (איור 9: 15), שפות של פכים ממשפחת Buff Ware (איור 9: 16, 17), בסיס פך ממשפחת Buff Ware (איור 9: 18), שפת פך גדול ממשפחת Buff Ware (איור 9: 19), שבר ידית משולשת של פך ממשפחת Buff Ware (איור 9: 20), קנקן (איור 9: 21) ושבר רעף ועליו חריתה (איור 9: 22), ולפי הצעתו של ג' מזור אפשר שחריתה זו היא תו יוצרים.
הנרות מן התקופה האומיית כוללים שני נרות שומרוניים מטיפוס 32 בבית שאן, שהוכנו בתבנית (איור 10: 1, 2), ותחילת הופעתם בסוף המאה הו' לסה"נ והם ממשיכים ושכיחים בתקופה האומיית (Haddad 2002:74–78, Type 32). בנרות אלה עין הנר דמויית פרסה. בנר האחד (איור 10: 1), התעלה שבין עין הנר לפי הנר מעוטרת במשולש שווה צלעות, שבתוכו נקודה, והוא מחובר בקודקודו למעגל כפול שגם בתוכו יש נקודה בולטת. בנר השני (איור 10: 2) התעלה שבין עין הנר לפי הנר רחבה והיא מעוטרת בדגמי משולשים, וצדי הנר מעוטרים במוטיב צמחי של כפות דקלים. נר נוסף מתקופה זו (איור 10: 3), שלו ידית אחיזה בולטת, מעוטר משני צדיו בעיטור צמחי, כנראה כפות דקל. בדופן הנר ניכרת חלוקה של העיטור, ולכן נראה שגם נר זה שייך לטיפוס 32 בבית שאן. בחפירה התגלו עוד שלושה שברי נרות מהתקופה האומיית (איור 10: 4–6).
הנרות מהתקופה העבאסית כוללים שני נרות תמימים דמויי שקד, להם ידית (איור 11: 1, 2), השכיחים בתקופה העבאסית, האחד מעוטר בדגמים גאומטריים (איור 11: 1) והאחר מעוטר בעיטורים צמחיים (איור 11: 2), וכן נר מעוטר בדגם רשת של ריבועים קטנים (איור 11: 3), המופיע רק בתקופה העבאסית.
הממצא האדריכלי בשטח החפירה דל, אך כמות שברי כלי החרס רבה והם מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, ובעיקר לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ). תמוה הדבר שבממצא הנרות שכיחים דווקא הנרות מהתקופה האומיית ולא אלה מהתקופה העבאסית. בחפירה התגלו גם שברי כלי זכוכית, המתוארכים ברובם לתקופה העבסית וראשית התקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ). כן התגלו עצמות בעלי חיים וממצא מתכת מועט. נראה כי האתר נמצא בשוליים הצפוניים של אזור התעשייה הנרחב מהתקופה האסלאמית הקדומה שהתגלה באתר.
ממצא עצמות בעלי החיים
משה שדה
התגלו עצמות בעלי חיים מהתקופות האומיית והעבאסית; העצמות מהתקופה העבאסית שייכות רק לבעלי חיים מבוייתים, ובהם צאן, בקר, גמל חד דבשתי ותרנגולת הבית. הממצא משתי התקופות מועט ואין אפשרות לניתוח משק חי של יישוב.
טבלה 1. התפלגות עצמות בעלי החיים מהתקופה האומיית
מינים
עצמות
|
צאן
|
בקר
|
תרנגול הבית
|
סה"כ
|
לסת עליונה
|
1
|
|
|
1
|
לסת תחתונה
|
1
|
|
|
1
|
שן טוחנת
|
6
|
1
|
|
7
|
שכמה
|
4
|
|
|
4
|
זרוע
|
1
|
1
|
|
2
|
קוראקואיד
|
|
|
1
|
1
|
אגן ירכיים
|
1
|
1
|
|
2
|
ירך
|
2
|
1
|
|
3
|
שוק
|
1
|
|
|
1
|
עקב
|
1
|
|
|
1
|
שורש כף רגל אחורית
|
1
|
|
1
|
2
|
גף לא מזוהה
|
4
|
2
|
|
6
|
פרק אצבע 1
|
|
1
|
|
1
|
פרק אצבע 2
|
2
|
|
|
2
|
חוליית צוואר 2
|
2
|
|
|
2
|
חוליית גב תחתון
|
4
|
11
|
|
15
|
צלע
|
22
|
5
|
|
27
|
סה"כ
|
53
|
23
|
2
|
78
|
%
|
67.94
|
29.49
|
2.57
|
100.00
|
טבלה 2. עצמות גפי בעלי חיים מהתקופה האומיית (י – ימין; ש – שמאל)
מינים
עצמות
|
צאן
י ש
|
בקר
י ש
|
תרנגול הבית
י ש
|
זרוע תחתון
|
1 1
|
1
|
|
קוראקואיד
|
|
|
1
|
ירך עליון
|
2
|
|
|
שוק תחתון
|
1
|
|
|
שורש כף רגל אחורית עליון
|
1
|
|
|
תחתון
|
|
|
1
|
עקב
|
1
|
|
|
טבלה 3. מספר הפרטים המינימלי מהתקופה האומיית
מינים
|
צאן
|
בקר
|
תרנגול הבית
|
סה"כ
|
מספר פרטים
|
2
|
1
|
1
|
4
|
%
|
50.00
|
25.00
|
25.00
|
100.00
|
טבלה 4. התפלגות עצמות בעלי החיים מהתקופה העבאסית
מינים
עצמות
|
צאן
|
בקר
|
גמל חד-דבשתי
|
תרנגול הבית
|
סה"כ
|
שכמה
|
3
|
|
|
1
|
4
|
זרוע
|
2
|
2
|
|
1
|
5
|
אמה גדולה
|
|
|
|
1
|
1
|
שורש כף רגל קדמית
|
2
|
|
|
|
2
|
קוראקואיד
|
|
|
|
1
|
1
|
אגן ירכיים
|
2
|
1
|
|
|
3
|
ירך
|
1
|
|
|
1
|
2
|
שוק
|
|
|
|
1
|
1
|
שרש כף רגל אחורית
|
1
|
1
|
|
1
|
3
|
גף לא מזוהה
|
12
|
|
6
|
6
|
24
|
עקב
|
2
|
1
|
|
|
3
|
פרק אצבע 1
|
|
1
|
|
|
1
|
חוליית גב תחתון
|
5
|
|
|
|
5
|
צלע
|
20
|
3
|
|
|
23
|
סה"כ
|
50
|
9
|
6
|
13
|
78
|
%
|
64.10
|
11.54
|
7.70
|
16.66
|
100.00
|
טבלה 5. עצמות גפי בעלי חיים מהתקופה העבאסית (י – ימין; ש – שמאל)
מינים
עצמות
|
צאן
י ש
|
בקר
י ש
|
תרנגול הבית
י ש
|
זרוע עליון
|
|
|
1
|
תחתון
|
2
|
1
|
1
|
אמה גדולה תחתון
|
|
|
1
|
שורש כף רגל קדמית עליון
|
1 1
|
|
|
תחתון
|
1
|
|
|
ירך עליון
|
1 1
|
|
1
|
תחתון
|
|
|
1
|
שוק תחתון
|
|
|
1
|
שורש כף רגל אחורית עליון
|
1
|
1
|
|
תחתון
|
|
|
1
|
עקב
|
2
|
1
|
|
טבלה 6. מספר הפרטים המינימלי מהתקופה העבאסית
מינים
|
צאן
|
בקר
|
גמל חד דבשתי
|
תרנגול הבית
|
סה"כ
|
מספר פרטים
|
2
|
1
|
1
|
1
|
5
|
%
|
40.00
|
20.00
|
20.00
|
20.00
|
100.00
|
כלי הזכוכית
בריז'יט אונונה
בחפירה נתגלו 140 שברי זכוכית, מהם 80 שברים קטנים ולא אינדיקטיביים. עשרה שברים של כלי זכוכית ועוד שבר יחיד של פסולת בית יוצר לזכוכית יתוארו להלן (איור 12). המכלול כולל מגוון טיפוסי כלים, ובהם קערות, כוסות, בקבוקים, ידיות פכים, נרות ושבר אחד שמעוטר בניפוח (איור 12: 1–7), המתוארכים לתקופה העבאסית וראשית התקופה הפטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ). הקבוצה מתאפיינת בזכוכית חסרת צבע שעליה רובד של בלייה שחורה קשה. על חלק מהכלים יש רמז לצבע צהבהב או ירקרק ואפילו סגול. שלושה מהשברים (איור 12: 8–10), שהתגלו בלוקוסים מעורבים, מתוארכים לימי הביניים על סמך צורתם ואופי החומר ממנו הם עשויים.
איור 12: 1 (L129). שפה מעוגלת של קערה (11.5 ס"מ קוטר) עשויה מזכוכית חסרת צבע עם בועות אוויר רבות, ועליה בלייה מאכלת וקרום של בלייה ססגונית בגווני כסף ושחור. חוט חסר צבע מעטר את הדופן הדקה של הקערה כ-5 מ"מ מתחת לשפה.
איור 12: 2 (L121). צוואר ארוך ושפה של בקבוק (2.5 ס"מ קוטר) עשוי מזכוכית בגוון כחול מאוד בהיר, שמכוסה בבלייה מאכלת ובלייה חלבית.
איור 12: 3 (L129). צוואר ושפה שלמה של בקבוק (2.8 ס"מ קוטר), המעוטרים בחוט רחב ועבה כ-2 ס"מ מתחת לשפה. השבר עשוי מזכוכית כחלחלה בהירה–ירקרקה ועליו קליפה שחורה. עיטור חוטים הוא נדיר בתקופות הע'באסית והפטימית בהשוואה לתקופות הביזנטית והאומיית, והוא אף פחות מקובל בתקופות האיובית והממלוכית. בקבוק דומה נמצא בבית שאן ותוארך לתקופה הע'באסית (Hadad 2005:41, Pl. 39:825).
איור 12: 4, 5. ידיות של פכים. ידית 4 (L101) עשויה מזכוכית ירקרקה בהירה ועליה בלייה כסופה. לידית יש משען בוהן שגבוה משפת הפך ומשוך לאחור. ידית 5 (L124) עשויה גם היא מזכוכית ירקרקה בהירה ועליה בלייה מאכלת כסופה וגם לה משען בוהן אנכי. בבית שאן נחשף מכלול של פכים מגוונים מהם נותרו בעיקר ידיות (Hadad 2005:45–46, Pls. 43, 44).
איור 12: 6 (L109). שבר בסיס הראוי לציון מיוחד. הוא עשוי מזכוכית חסרת צבע בגוון ירוק. הבסיס מעוטר בניפוח לדפוס אופייני, המורכב מעיגולים קטנים מסביב לעיגול גדול יותר שמקיף את צלקת מוט הזגג (לטיפולוגיה של דגמי ניפוח לדפוס, ראה Bass, Brill, Lledo and Matthews 2009:Fig. 3:1, 2).
איור 12: 7 (L118). בסיס קעור במקצת (5 ס"מ קוטר) עשוי מזכוכית ירקרקה ומאופיין במוט זגג מאוד בולט (1.5 ס"מ קוטר).
איור 12: 8 (L102). צוואר ושפה של כוס גבוהה (9.5 ס"מ קוטר) עשויים מזכוכית ירקרקה בהירה שעליה בלייה מאכלת שחורה וקרום בלייה כסופה וססגונית; על פני השטח החיצוני ניכרים סימני בוהק. כוסות גבוהות כאלה שמשו כנרות. בעבר ייחסו שפות מן הסוג הזה לבקבוקים גדולים, אולם בשנים האחרונות התגלו כלים רבים להם שפות דומות מאוד בירושלים, בית שאן ורמלה ואפשר לשחזר אותם ככוסות עם צינור פתילה במרכזן (חדשות ארכיאולוגיות 121: איור 13: 8, 9).
איור 12: 9 (L101). בסיס טבעת חלול ולא שלם (6.5 ס"מ קוטר) עשוי מזכוכית צהבהבה חומה בהירה עם בועות אוויר, ועליה בלייה מאכלת חריפה וקרום בלייה כסופה ססגונית.
איור 12: 10 (L100). בסיס טבעת שלם (5 ס"מ קוטר) עשוי מזכוכית חסרת צבע ועליה בלייה מאכלת חריפה וקרום בלייה כסוף וססגוני.
איור 12: 11. טיפת זכוכית לא אחידה עשויה מזכוכית ירקרקה המכוסה כולה במעטה לבן. למרות שטיפה זו היא פסולת תעשייתית, אין בשבר קטן זה כדי להעיד על תעשיית זכוכית באתר.
Bass G.F., Brill R.H., Lledo B. and Matthews S.D. 2009. Serçe Limani II: The Glass of an Eleventh-Century Shipwreck. College Station, Texas.
Haddad S. 2002. The Oil Lamp from the Hebrew University Excavation at Beth Shean (Qedem Reports 4). Jerusalem.
Hadad S. 2005. Islamic Vessels from the Hebrew University Excavations at Beth Shean (Qedem Reports 8). Jerusalem.