בחודשים פברואר-מאי 2005 נערכה חפירת הצלה באתר תקופת הברונזה הקדומה באשקלון ברנע, סמוך לחוף הים ומצפון לעיר אשקלון (הרשאה מס' 4378-A; נ"צ — רי"ח 15975/62290; רי"י 10975/12290), בהמשך לחפירות קודמות (חדשות ארכיאולוגיות 117), לקראת עבודות פיתוח של שכונת מגורים חדשה. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה כלכלית לפיתוח אשקלון, נוהלו על ידי א' גולני בעזרת נ"ש פארן (ניהול שטח G), א' אלאג'ם וא' פרייברג (ניהול שטח D), ס' טאליס (רישום, מיון קרמיקה ומחשוב), ר' אבו-חלף וח' לביא (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), צ' שגיב וג' קדושים (צילום בשטח), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), י' בוקנגולץ (רפאות), נ' זאק וא' ברין (שרטוט), א' בוארטו (פחמן 14) ופ' נחשוני (ארכיאולוגית מחוז).
האתר, הנמצא כקילומטר מצפון לאתר אשקלון אפרידר מתקופת הברונזה הקדומה (ר' עתיקות 45), התגלה לאחר שעבודות עפר נרחבות חשפו שרידי יישוב תחת שכבת הדיונות. דיונות אלה הכילו שרידים של יישוב ביזנטי (המאות הה'–הו' לסה"נ) שנחפרו בחלקן בעבר. העבודות גרמו לנזק רב לאתר, במיוחד לחלקו הדרומי שקטעים גדולים ממנו נהרסו לחלוטין. החפירה נערכה בחלק הדרומי של האתר (איור 1). שטחים D ו-E שנבדקו בחפירות הקודמות (חדשות ארכיאולוגיות 117) הורחבו מאוד ונפתח שטח חפירה חדש (שטח G). נבדק מחדש מערך השכבות שהגדיר ארבע שכבות מתקופת הב"ק 1 (שכבות I–IV). שכבה I, שיוחסה בעבר לשכבת היישוב האחרונה מתקופת הברונזה הקדומה, שויכה עתה ליישוב הביזנטי. על פי זה שכבה V היא מראשית היישוב מתקופת הב"ק 1 ושכבה II היא שלב היישוב האחרון מתקופת הברונזה הקדומה. נוסף על החפירה נפתחו כמה תעלות בדיקה באמצעות כלי מכני, במטרה להגדיר את שטח השרידים ועומקם בחלק הצפוני של האתר (ר' איור 1).
כמו בעונה הקודמת זוהו ארבע שכבות עיקריות מתקופת הברונזה הקדומה 1. על פי תוצאות מוקדמות של בדיקות פחמן 14, טווח התאריכים ביישוב מתקופת הברונזה הקדומה הוא 2900-3500 לפסה"נ.
שטח D
המבנה הסטרטיגרפי של השטח, בחלק הדרומי-מזרחי של האתר, הישר מצפון לשטח G (איורים 3-1) הוגדר לראשונה בעונה הקודמת ובעונה זו הורחבה החשיפה. הובחנו שלוש שכבות מתקופת הברונזה הקדומה (שכבות IV–II), שרידים מוגבלים מיישוב קדום יותר (שכבה V) ושרידים אקראיים על פני השטח של פעילות מהתקופה הביזנטית (שכבה I).
בשכבה V התגלו כמה מפלסים ללא שרידים אדריכליים, ובדומה לעונה הקודמת נראה כי הם מייצגים יישוב אקראי עם משך חיים מוגבל שקדם לבניית שכבה IV או שלב קדום בבנייה של שכבה IV.
שכבה IV היא השכבה הבנויה העיקרית הראשונה שכללה כמה בורות וקירות לבנים מעוגלים, לחלקם מתאר של מבנה מלבני גדול עם פינות מעוגלות. בחלק הדרומי נחשף קיר לבנים מתעגל (1.4 מ' רוחב, 30 מ' אורך חשיפה; איור 4) ללא קירות הניגשים אליו ולפיכך נראה כי שימש קיר מתחם, שהקיף שטח גדול. ייתכן כי הקיר נמשך לתוך שטח G שמדרום, אך הפרעה מודרנית עמוקה (ר' איור 2) הרסה את המשכו האפשרי של הקיר דרומה.
שכבה III המשיכה את שכבה IV ונראה כי היתה היישוב האינטנסיבי בשטח ולעתים הובחנו בה שני שלבים. קיר המתחם הגדול משכבה IV המשיך להתקיים בחלקו. בתוך השטח שמקיף הקיר נבנה בניין עגול (7.5 מ' קוטר) מלבני בוץ עם רצפת אבן. מחוץ לשטח קיר המתחם זוהו כמה מבנים עשויים לבני בוץ, מהם אחדים שנראו כמבני מגורים ואחרים גדולים יותר עם תוכנית מורכבת המייצגים אולי מבני ציבור (איור 5). בשלב האדריכלי המאוחר של שכבה III היו שרידי המבנים צפופים ורופפים יותר.
שכבה II מייצגת שבר כולל ביישוב והיא יושבה כנראה לאחר נטישה זמנית של האתר. אין כל קשר בין מבני שכבה II לשרידים הקודמים של שכבה III; השרידים האדריכליים הדלים של שכבה II כללו קירות הבנויים אבנים קטנות, לעומת בניית לבני הבוץ של השכבה הקודמת. אחד המבנים היה עגול והוא מייצג אולי ממגורה מעל פני השטח. נחשף בור קטן ורדוד שהכיל 14 כלי חרס קטנים ושימש כנראה פביסה (איור 6).
שכבה I שויכה לתקופה הביזנטית. נמצאו שרידים של באר עמוקה בנויה אבני גזית קטנות. מטעמי בטיחות לא נחפרה הבאר עד לקרקעיתה.
שטח E
השטח, בקצה הדרומי של האתר מתקופת הברונזה הקדומה, מציין את גבולו הדרומי. בעונה הקודמת התגלו שרידים אדריכליים דלים בצפון השטח. שטח החפירה הנוכחי הורחב ונחשפה שכבת יישוב דקה ודלה עם כמה מפלסים, בורות ושרידים אדריכליים של תוכנית לא ברורה המייצגת כנראה את שולי היישוב שנמשך צפונה. מדרום ומחוץ ליישוב נמצאו 20 תאים מלבניים חפורים לתוך האדמה הסטרילית ובנויים אבני כורכר מקומיות ולבני בוץ (איור 7). אף שלא נחפרו במלואם, ניתן לשער כי התאים (0.6–1.0 מ' × 0.8–1.5 מ'; איורים 8, 9) שכיוונם הכללי צפון–דרום היו קברים. יש לייחסם ככל הנראה ליישוב תקופת הברונזה הקדומה כיוון ששכבה I של היישוב הביזנטי כיסתה אותם.
שטח G
השטח בין שטח E בדרום לשטח D בצפון הופרד לחלוטין בהפרעות מודרניות משטח D שהרסו כל קשר ביניהם. השרידים הארכיאולוגיים שהיו גבוהים בכמה מטרים מאלה של שטחים D ו-E הסמוכים, מצביעים על כך שהשטח היה מוגבה מעט בהשוואה לשאר חלקי האתר. לא תועדו שרידי שכבה II, אף כי נחפרו כמה מבנים המשויכים לשכבות III ו-IV(איור 10).
בשכבה IV הובחנו שני מבנים סגלגלים, כמעט שלמים בתוכניתם ומזרחה מהם שרידים חלקיים של שני מבנים נוספים. הכניסה למבנה המערבי ביותר היתה בצדו המזרחי וקרוב אליו נחשפו שתי ממגורות חפורות באדמה ומדופנות בלבני בוץ (איור 11). תחת קיר מבנה זה נמצאה קבורת תינוק בתוך פערור (איור 12). ממזרח למבנה נמצא מבנה סגלגל נוסף שביניהם חצר רחבה עם כמה בורות וטבון (איור 13). גם הכניסה למבנה שני זה שנפגע קשה מחפירת בורות בשכבה I, היתה בצדו המזרחי.
שרידי מבנה מלבני נוסף עם פינות מעוגלות הובחנו במרכז השטח, ממזרח לשני המבנים שתוארו לעיל (איור 14). לאורך הקירות נבנו ספסלים צרים ובחלקו המערבי במה מעוגלת עשויה לבני בוץ (1.5 מ' קוטר). צדו הצפוני של המבנה נהרס מהפרעה מודרנית. שרידי סף שאולי היה באמצע הקיר המזרחי עשויים להצביע על גודלו המשוער של המבנה (כ-7 × 14 מ'). ממזרח לו וסמוך לכניסה נמצא מתקן אבן מעוגל מוקף בשברי כלי חרס רבים. המיקום המוגבה למבנה גדול, תוכניתו המיוחדת הכוללת ספסלים צרים ובמה עשויה לבני בוץ בתחומו ומתקן עגול סמוך לכניסה מצביעים על חשיבות הבניין. השרידים החלקיים של מבנה מתעגל נוסף וממגורה נמצאו עוד מזרחה, והיו ככל הנראה מוקפים בקיר תוחם עשוי לבנים שאותר לאורך 30 מ'.
שכבה III המשיכה ישירות את שכבה IV. שני המבנים האובליים בחלק המערבי של השטח המשיכו להתקיים, אך הופרדו עתה בקיר תוחם עשוי לבני בוץ. שתי הממגורות התת-קרקעיות העשויות לבני בוץ ומיוחסות למבנה המערבי הוצאו מכלל שימוש ומעל הממגורה התת-קרקעית הקודמת של שכבה IV נבנתה ממגורה על-קרקעית חדשה עשוית לבני בוץ. תופעה דומה הובחנה בשטח A (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117) – המבנה הגדול עם הפינות המעוגלות במרכז השטח הורחב ונוסף לו חדר במזרח (ר' איור 14). בשלב בנייה מאוחר של שכבה III הוצאה אחת מממגורות לבני הבוץ משימוש, אך המבנה הגדול עם הפינות המעוגלות והמבנה הסגלגל המערבי המשיכו להתקיים.
בשכבה I נפגע השטח מחפירת בורות שחדרו אל השכבות הקודמות.
חפירת אתר הברונזה הקדומה של אשקלון ברנע ניסתה לחשוף ככל שניתן מהשליש הדרומי של האתר העומד לפני הרס גמור.
החפירה בשטח D חשפה כמה משרידי היישוב המרשימים באתר עד כה ואילו הסטרטיגרפיה שהוגדרה בשטח מאירה את תהליך ההתפתחות של האתר בתקופת הברונזה הקדומה. לאחר השלב הראשון של שכבה V ופעולות הבנייה שבאו לאחר מכן בשכבה IV, שכללו את בניית קיר מתחם גדול, הוקם יישוב אינטנסיבי עם שני שלבי בנייה בשכבה III שכלל שרידי כמה מבנים גדולים, אחדים מהם מתחמים, לצד בנייני מגורים. הפער היישובי הברור במעבר שבין שכבה II לשכבה III צוין בנטישת האתר ובנייה מחודשת בעלת אופי אחר ללא קשר לשרידים הקודמים. החפירה בשטח E אפשרה למקד את הגבול הדרומי של היישוב וחשפה ככל הנראה שדה קבורה מדרומו. בשטח G נחשף רובע מגורים המורכב משני מבנים סגלגלים שלמים לצד מתקני אחסון שהופרדו בשלב מאוחר בקיר תוחם. לצד מבנים אלה נמצא מבנה גדול וייחודי שייתכן ששימש בתפקיד ציבורי.