שטחי החפירה, המרוחקים שני מטרים זה מזה, היו סמוכים לסלע האם שהיה חשוף בחלק מן השטח. בשני השטחים (לוקוסים 100, 101; איור 1) נוקה סלע האם והתברר שבשטח ביניהם הצטברות עבה של אדמה. עם הסרת האדמה (לוקוס 104) נחשף פתח מלבני חצוב בסלע (2.5 × 3.0 מ') ששימש כניסה למערה שהתמוטטה ושימשה בור מסתור בתקופה ההלניסטית. למערה צורת פעמון (4 מ' רוחב בסיס; 2.5 מ' רוחב עליון; כ-3 מ' עומק השתמרות) ועל דופנותיה נראים בבירור סימני סיתות.
זוהו שלושה מפלסים וקיר אחד.
מפלס 1. על פני שני השטחים אדמה לבנה בהירה עד אפורה – הצטברויות מעבודות פילוס לבניית הבית המודרני. החרסים המעורבים בשכבה מעידים על מגוון תקופות יישוב, כולל תקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הפרסית, ההלניסטית והממלוכית.
בעומק של 0.1–0.2 מ' מפני השטח ברוב שטח החפירה נמצא סלע האם הגירני, רך ובהיר, ללא סימני חציבות או מיתקנים.

 

מפלס 2. מילוי האדמה האדמדם-חום בתוך המערה הכיל כמות גדולה של חרסים, בעיקר מהתקופה ההלניסטית ומעט מתקופות הברונזה הקדומה והברזל. שברי הכלים שהיו פזורים בכל המילוי, כנראה במכוון, מעידים על משך זמן קצר של הצטברות. שבר כלי אחד בעל עניין מיוחד הוא קנקן גדול מעוטר בדגם צמחי על כתפו (איור 2). הכלי מחופה כתום והעיטור הצמחי בצבע אדמדם-חום המחקה כנראה את עיטור ה-West Slope מן התקופה ההלניסטית. כלים אחרים היו פך זעיר ששימש כנראה לשמן קוסמטי או רפואי (איור 1:3), פכית קטנה (איור 2:3), טס (איור 3:3), קערה או קדרה עם עיטור גלי על השפה (איור 4:3), משקולת פלך (איור 5:3), מגוון רחב של קערות (איור 6:3, 7), קנקנים ופכים (איור 8:3–12) וחצי קערת כתישה מבזלת (איור 13:3); קערה עם ידית בריח המייצגת כנראה את תקופות הברונזה המאוחרת/ברזל (איור 1:4), בסיס קנקן (איור 2:4) ושפת קנקן (איור 3:4) מתקופת הברונזה הקדומה. המילוי הכהה בתוך המערה הכיל פיסות גדולות של גיר שמקורו כנראה מתקרת המערה שהתמוטטה, וכן סיר בישול הלניסטי כמעט שלם (איור 14:3).

 

מפלס 3. בחלק הצפוני של המערה התגלה בעומק 2 מ' קיר קטן בנוי על סלע האם

(W109; איור 5) שהשתמר לגובה מטר אחד. ליד הקיר מולא השטח באבנים שיצרו פודיום (לוקוס 110) שתפקידו לא ברור. ממצא כלי החרס מן השכבה המכסה את קיר 109 כלל קנקנים הלניסטיים (איור 4:4, 5) ונר שמן (איור 6:4). לא נמצאו חרסים בבסיס הקיר או לידו כך שתאריכו אינו ברור. על פי כלי החרס מהחלק הנמוך של המערה המתוארכים לתקופות הברונזה הקדומה וההלניסטית, זמנו המאוחר האפשרי של קיר 109 הוא התקופה ההלניסטית ואילו תאריך הקמתו קדום הרבה יותר.