כברי שוכנת במישור החוף הצפוני, חמישה קילומטרים מזרחית לנהריה. האתר גדול, רב-תקופתי, שטחו כ-320 דונם והוא נחפר ונחקר ביסודיות על ידי א' קמפינסקי מאוניברסיטת תל אביב. התל הוא הנקודה הגבוהה במכלול העתיקות של כברי, ועד 1948 היה בו כפר קטן – א-תל. חפירות אוניברסיטת תל אביב התמקדו בחלק מהתל (שטח E) וחשפו מצודה מתקופת הברזל 2. שטח החפירה הנוכחי (4 × 6 מ') כ-12 מ' מתחת לראש התל, במדרון הצפון-מערבי התלול שלו, במקום שמדרגה צרה ומפולסת למדי בולטת מהמורד, הממשיך להשתפל בתלילות צפונה ומטה לתחתית העמק, ובהדרגה, למערב. המדרגה, שכיוונה צפון-מזרח–דרום-מערב, מסתעפת מהכביש הישן לנהריה, החוצה את אתר כברי ממזרח למערב ומשמש כביש שירות חקלאי. 150-100 מ' מצפון-מזרח נמצא הגדול במעיינות כברי, עין שפע. 

 

בחפירה נחשפו מצבורים וכיסי קרקע, וכן סדימנט קשה שבו שקועים, לעתים קרובות בקבוצות, חלוקים ואבנים חלקות ומעוגלות, תוצאה של תקופות הצפה (איור 1). קרום הסדימנט היה סטרילי ומשולל ממצא עתיק וכך גם האדמה הדחוסה מתחתיו. כיסי האדמה הלא סדירים בתוך הסדימנט הקשה הכילו שברי חרסים. את ההצפה ניתן לייחס לזרימה מעין שפע הסמוך.

 

מצבורי האדמה שמעל הסדימנט, שהכילו שברי חרסים פזורים באקראי, השתרעו במורד המדרון הצפוני התלול, ופחות במורד המדרון למערב (איורים 2, 3). לפחות שלושה מטרים של אדמת סחף סטרילית הייתה טמונה מתחת למצבורי האדמה והסדימנט (איור 4). בשל המיקום המסוכן והלא יציב של החפירה, בקצה המדרון התלול, והופעתה של אדמת סחף סטרילית, נעשה שימוש באמצעים מכניים להגיע לעומק המרבי, אף שלא עד סלע אם. הטופוגרפיה של המדרון הצפוני התלול מזכירה סוללה, אך לא נחשפה כל עדות לבנייה או להנחת מילויים או התערבות מכוונת בטופוגרפיה הטבעית. נותרת בעינה האפשרות שחמשת המטרים הנמוכים של המדרון, עד תחתית העמק, מכסים על מבנה של סוללה, אך לא ניתן היה לבצע עבודת שדה מקיפה.

 

ממצא החרסים מהחפירה משקף את הפרופיל הקרמי של שטח E בתל כברי וייצוג כל שכבות הברזל שבו. הממצאים נוטים בבירור למאות הט'–הח' לפסה"נ וכוללים קערות (איור 7-1:5), סירי בישול (איור 12-8:5), קדרות (איור 16-13:5) וקנקנים (איור 4-1:6) והם אופייניים למכלולי תקופת הברזל 2 שבהם השפעות פניקיות בצפון. רק מעט ממצאים ניתן לתארך לשלב המאוחר של המצודה, במחצית השנייה של המאה הז' לפסה"נ, למשל קנקנים (איור 5:6, 6). נמצאה גם פכית פניקית עם צוואר מרוכס מסוג שחור על אדום (לא מצוירת) שחוקה מאוד. ממצא קרמי מקביל עשוי להימצא באתרי ברזל 2 דוגמת חורבת ראש זית, תל כיסן ותל דור. מהחפירה בשטח E עולה כי מספר החרסים הקדומים לתקופת הברזל, בעיקר מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה 2, תקופות ההתיישבות העיקריות בכברי, הוא זניח.

 

נמצאו שברי אמפורה מיובאת מהתקופה ההלניסטית. החומר מפני השטח הכיל מעט חרסים מהתקופה העות'מאנית, בהם כמה דוגמאות של ראשיא אל-פוחאר.

 

בפני השטח נמצא מטבע אחד מהתקופה הממלוכית (ר"ע 100001). זהו חלק של דירהם כסף, המתוארך למאה הי"ג לסה"נ. כן נמצאה אבן שחיקה שבורה מבזלת.