שטח A
נחשפו קטעי מבנים וקירות ללא רצפות ברורות, כבשנים לייצור כלי חרס וכמה מיתקנים. חלק מן המיתקנים מאוחרים לקירות, אך היחס ביניהם לא תמיד ברור.

 

כבשני יוצר. נחפרו חמישה כבשנים לייצור כלי חרס, שניים מהם מעוגלים (לוקוסים 102, 199; 2.7 מ', 3.5 מ' קוטר). במרכז כבשן 102 נמצא עמוד (מטר אחד קוטר) שתמך בקומת הכלים. על קטעים מדופנותיו הובחנו סימני פיח – תוצאה של שרפה. קומת הכלים בכבשן 199 נתמכה בשני קירות לבנים.  כבשן 190 היה גם הוא ככל הנראה מעוגל, אך מצב השתמרותו גרוע; נראה שהיתה לו קשת מרכזית שתמכה את קומת הכלים. כבשן נוסף (לוקוס 176) סגלגל (2 × 3 מ'), במרכזו קיר הבנוי משמונה לבנים (0.48 מ' גובה) ובתוכו נמצאו כלים מן התקופה הפרסית. כבשן חמישי (לוקוס 146) סגלגל ולו קיר לבנים פנימי בחלקו הדרומי-מערבי. הכבשנים מתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.

 

מיתקנים מלבניים. כל המיתקנים (לוקוסים 165, 403, 170; 1.5–1.8 × 2.0 מ'; 0.45–1.30 מ' עומק; 0.25–0.30 מ' עובי דפנות) בנויים אבני גוויל, אך טיבם אינו ברור. בתוך מיתקן 170 התגלו שרידי טיח. במיתקנים נמצאה קרמיקה מהתקופה האסלאמית הקדומה, עצמות בעלי חיים ומשקולת פלך מעצם (מיתקן 403).

 

בור אשפה (לוקוס 161; 1.1 מ' קוטר), הכיל קרמיקה מהתקופות הפרסית וההלניסטית.

 

מיתקן אובלי (לוקוס 146; 1.6 × 2.6 מ') בנוי לבנים ובתוכו מיתקן נוסף, הבנוי גם הוא לבנים (1.1 × 2.1 מ'). המיתקן היה מלא אפר וקרמיקה מן התקופות הפרסית, הרומית והביזנטית.

 

ממגורה בנויה מתריסר נדבכים של אבני גוויל קטנות (לוקוס 186; 2.6 מ' קוטר; 1.23 מ' גובה). בפינה הצפונית-מערבית הובחן תיקון של ארבעה נדבכי לבנים עליונים במקום אבני הגוויל. הכניסה לממגורה היתה ממזרח והיא בנויה אבני גזית (0.65 מ' רוחב); נמצאו בתוכה שברי כלים מהתקופות ההלניסטית עד האסלאמית הקדומה, שככל הנראה הושלכו  לתוכה לאחר שהפכה לבור אשפה.

 

קירות. נמצאו קטעי קירות שאינם יוצרים חדרים ברורים. לחלק מהקירות (W408) ניתן לשייך שרידי רצפות פסיפס (לוקוס 412) המתוארכות לתקופה הביזנטית.

 

שטח B
מבנה ציבור. למבנה (9.7 × 10.3  מ') קירות שהשתמרו לגובה נדבך אחד, בנויים מאבנים עם פן חיצוני מסותת ומילוי אבני גוויל קטנות. הכניסה היתה באמצע הקיר המזרחי. צמוד לקירות המזרחי, הדרומי והמערבי (1.25 מ' רוחב) נמצא ספסל (0.55–0.60 מ' רוחב); הקיר הצפוני רחב יותר (1.55 מ') וללא ספסל. למבנה רצפת פסיפס הניגשת לקירותיו. בדגם המרכזי מסגרת (כמטר אחד רוחב) ובה דגם מעוינים בצבעים כחול ואדום. במרכז הפסיפס שרידי צלב. על פי הממצא, כולל הקרמיקה תחת תשתית הפסיפס, ניתן לתארך את המבנה לתקופה הביזנטית.

 

קברים. כ-15 מ' צפונית למבנה התגלו שלושה קברים, שניים מהם קברי יחיד בנויים מאבני גזית ומקורים בלוחות אבן (לוקוסים 229, 230). הנפטרים שכבו על גבם וראשם פנה לדרום. בקבר 229 נמצאו סמוך לעצמות הרגליים מסמרי מתכת קטנים, שככל הנראה היו שייכים לנעליים או לסנדלים. הקבר השלישי (לוקוס 226; 2.24 × 3.10 מ'; 1.3 מ' גובה) בנוי אבני גזית, תקרתו חסרה והוא נמצא מלא באדמה. צמוד לדופן הדרומית של המבנה מבפנים הובחנו שרידי שבע גולגלות. בתוך הקבר נמצאו ספטולה, טבעת ברונזה קטנה, צמיד זכוכית וחרוזי זכוכית מוזהבים מן התקופה הרומית המאוחרת.

 

כבשנים. נמצאו שלושה כבשנים עגולים לייצור כלי חרס (לוקוסים 216, 250, 251; 3.1–3.8 מ' קוטר). לשלושתם קשת מרכזית שתמכה בקומת הכלים. נראה שיש לתארכם לתקופה הרומית.

 

משטחים לייבוש כלים. נחשפו שני משטחים לייבוש כלים בשלב שלפני הצריפה. נמצאו כלי חרס מן התקופה הביזנטית.

 

שטח C
התגלו כבשן זכוכית, כבשן לייצור כלי חרס ושרידי מבנים.
כבשן זכוכית (לוקוס 346). נמצאו שרידי כבשן ובו זכוכית גולמית. סמוך לו פסולת רבה הכוללת כלי זכוכית מעוותים, נטיפות זכוכית ושאריות זכוכית מאבוב הניפוח (Moil).

  
כבשן יוצר (לוקוס 315). נחפר חציו הצפוני של כבשן לייצור כלי חרס (3.8 מ' קוטר; 0.7 מ' עומק). נראה כי פתחו היה ממערב. בתוך הכבשן התגלו קנקנים שלמים מהתקופה הביזנטית.


קירות. נחשפו ארבעה קירות אשר נחתכו על ידי טבון וכבשן יוצר. גם קירות אלה מתוארכים כנראה לתקופה הביזנטית.