נחפרו 60 ריבועים בשטח של 30 × 110 מ' בעיקר במרכזו. נחשף חלק מצדו המערבי של מבנה גדול שהובחנו בו שני שלבים: השלב הראשון  מסוף התקופה הביזנטית או התקופה האומיית והשלב השני  מן התקופה העבאסית. המבנה הוקם על מחצבה קדומה, שחלקים ממנה נחשפו במערב השטח ובצפונו. מצב השתמרות המבנה היה גרוע עקב שוד אבני הקירות עוד בעת העתיקה, וכן בשל חריש אינטנסיבי של השדות בעת החדשה (איור 1). אף על פי כן ניתן היה לשחזר את רוב המבנה על פי מסדי הקירות או תעלות השוד. המבנה היה מלבני (לפחות 30 × 40 מ') ובמרכזו חצר מוקפת חדרים. במרכז החצר היה בור מים (4 מ' עומק לפחות), אשר אליו נוקזו המים מהגג באמצעות מרזב בנוי אבן ותעלה בנויה.

 

בצדו המזרחי של המבנה התגלו שישה חדרים, מהם נחשף רק חלקם המערבי; הצד המזרחי נהרס בבניית כביש ירושלים–תל-אביב. בשלושה מהחדרים התגלו קטעי רצפות פסיפס (איור 2). בצפון-מזרח המבנה נחשף בית בד שכלל שני מכלי איגום עשויים אבן גיר (1.4 ו-1.6 מ' קוטר; איור 1, מסומנים בחצים), ששולבו בשקעים חצובים בסלע שהותאמו לשם כך. בקרבת מקום התגלו שקעים חצובים נוספים, קדומים לבית הבד. בשטח שבין שני מכלי האיגום הובחן משטח עגול (2 מ' קוטר) עשוי אבנים קטנות ומהודקות, שבשוליו הונחו אבנים שבורות גדולות יותר ששימשו כנראה תשתית למיתקן פריכה שלא השתמר. בצד הצפוני של המבנה התגלה בור רבוע (1.8 × 2.0 מ'; 2.5 מ' עומק) ששימש ככל הנראה ממגורה.

 

הסלע בצד המערבי של הבניין היה חצוב אנכית, כך שהתקבלה דופן ישרה. ייתכן שהחציבה נעשתה כדי ליצור חלקות קטנות לגידולים מיוחדים, למשל תבלינים. לאורך 12 מ' של הקיר המערבי התגלתה תעלה בנויה ומטויחת שכיוונה צפון–דרום (0.2 מ' רוחב). התעלה נבנתה מקטעים אחידים (2.65 מ' אורך) ומכל קטע הסתעף צינור לכיוון מערב. נראה שצינורות החרס נועדו לוויסות המים לחלקות. בקצה הדרומי התנקזה התעלה לבריכה בנויה ומטויחת (1.4 × 4.0 מ').

בפינה הדרומית-מערבית של המבנה, בקרבת בריכת המים, נחשף בור בנוי שצדו הפנימי מטויח (1.0 × 1.8 מ'; 1.1 מ' עומק). בתוך הבור התגלו שברי כלי חרס רבים, שברי רעפים, שברי זכוכית ומתכות המתוארכים לתקופה העבאסית.

כ-15 מ' מדרום לשטח החפירה נחשף משטח (10 × 30 מ'; איור 3) עשוי חלוקים מלוכדים בטיח, שברי חרס, שיש, גושי פסיפס, שברי זכוכית ומתכות. הממצא הרב שנמצא בטיח תוארך לסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית קדומה.

בקצה הצפוני של השטח נתגלה מצבור אשפה שכלל שברי כלי חרס עם צמידה שנוצרה מחשיפה ממושכת על פני השטח ובהם שפות קנקנים רבים מטיפוס עזה וקערות מיובאות מטיפוס LRC. את כמות הקנקנים הגדולה ניתן לייחס לתעשיית שמן.

עוד התגלו 27 מטבעות, כלי בזלת, חפצי ברונזה וברזל, עצמות בעלי חיים וזרעים מפויחים. כן נמצא שבר של מכסה עשוי שיש (15 ס"מ אורך) עם חור במרכזו שנראה כמכסה של ארון קבורה קטן. קופסה שלמה עם מכסה דומה, גדול יותר, התגלתה בשוהם, שם שימשה רליקווריום (ע' עד, מידע בע"פ). ממצא זה מעיד אולי על אופיו הדתי של המבנה.