שטח 2000 (ריבועים SE 6/7 ,SE 7/6 ,SE 7/7; איורים 1, 2)

שני הריבועים החדשים שנפתחו בשטח 2000 נועדו לסייע בהבנה טובה יותר של המבנה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 124). ריבוע 7/6 SE נפתח במטרה לחפור את החדר שממערב לקיר W205 בריבוע 7/7 SE; ריבוע 6/7 SE נפתח מצפון לריבוע 7/7 SE במטרה לחפור את החדר שמצפון לפתח בקיר 207W והמשך החדר שבין קירות W205 ו-W206. שני הריבועים החדשים נחפרו עד לעומק המפולות בריבוע 7/7 SE ואז חודשה החפירה בריבוע האחרון 7/7 SE.
בשלושת הריבועים נחשף קטע ממבנה ובו חדרים אחדים עם רצפות שעליהן נמצאו שכבות של מפולות ומילויים. מרבית הרצפות היו מטיח ועל אחדות מהן הונחו יסודות אבן. ממזרח לקיר W212/W205 זוהה חדר גדול שנתחם בקיר W206 במזרח, קיר W209 בדרום וקיר W214 בצפון. בחדר זוהה מפלס אחד של רצפה (L2080 ,L2074 ו-L2083), רוב הקירות נבנו משני פנים: פן אחד מאבנים גדולות ומהוקצעות ופן שני מאבנים בינוניות וקטנות.
חדר שני תחום בקיר W210 במערב, קיר W208 בדרום, קיר W205 במזרח וקיר W217/W207 בצפון. הכניסה המרכזית לחדר הייתה דרך מעבר בקיר W208 במחיצה הדרומית. אבן סף שנמצאה בקצה המזרחי של קיר W207 ומזוזת דלת שנותר ממנה עמוד מונוליתי (1.15 מ' גובה) בצד המערבי של קיר W217, אפשרו כניסה לחדרים אחרים. אבן סף נוספת נמצאה בגובה זהה לזו שבקיר W207. קיר W207 וקיר W217 הם כנראה קטעים של קיר אחד שהיו בו אולי שתי כניסות/סיפים. הרצפה המקורית בחדר הייתה מטויחת (L2077/L2076, ו-L2092). בשלב מאוחר נחסמה הכניסה בקיר W207. שורת אבנים (L2069) בכיוון צפון–דרום הותקנה לאורך הצד המזרחי של החדר, אולי שימשו שוקת באורווה (איור 3). חדר שלישי תחום בקיר W210 במזרח וקיר W211 בדרום ונתגלה בו מפלס אחד של רצפה (L2063). הקירות הצפוני והמערבי של חדר זה עדיין לא נחשפו ולפיכך אי אפשר להעריך את גודלו. חדר רביעי תחום בקיר W207 מדרום, קיר W212 במזרח וקיר W213 בצפון; הקיר המערבי עדיין לא נחשף. בחדר לא זוהתה רצפה, אולם במחיצת הריבוע הובחן מפלס אפשרי (26.54 מ' גובה). חדר חמישי תחום בקיר W213 בדרום ובקיר W215 במזרח; גבולותיו בצפון ובמערב אינם מוכרים עדיין. על רצפת הטיח בחדר (L2059) היה מונח חלקו התחתון של עמוד בשימוש משני שהובחן במחיצה המערבית.
כלי החרס שנמצאו מעל, בתוך ומתחת לרצפות החדרים וכן בתעלת היסוד של קיר W211 (ב-L2090) מצביעים על תאריך המבנה בתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ). נוסף על כלי החרס שבהם גם כלי LRRW מיובאים, נמצאו מטבעות, עצמות בעלי חיים וזכוכית. עוד נתגלו אבני שחיקה, משקולות נול, משקלות כבישה, מכבש גג, אבנים ועצמות מעובדים ואבן רכב אולינטית בשימוש משני המעידה על פעילות חקלאית או תעשייתית (איור 4). בדיקות פליאובוטניות של דגימות קרקע מהחדרים מצביעות על חרצני זיתים רבים. במילויים מתחת לרצפות ולקירות של החדרים נמצאו כלי חרס וממצאים אחרים מהתקופה ההלניסטית וקודם לה מתקופות הברונזה, הברזל והפרסית, בהם ראש אלה מאבן לבנה מתקופת הברונזה הקדומה שנמצא בתשתית של רצפה 2076. הפריט הארכיטקטוני היחיד משכבה זו שנחשף קודם לסיום העונה הוא קיר W216, שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב שונה מכיוון הקירות האחרים.
 

שטח 3000 (ריבוע 2/7 SW; איורים 5, 6)
החפירה בשטח הכפר המודרני יקוק התמקדה בריבוע 2/7 SW, מצפון לריבוע 4/7 SW שנחפר עד לרצפה משנת 1948 בעונת 2011 (חדשות ארכיאולוגיות 124). התברר שהקיר המזרחי (W302) בריבוע 4/7 SW אינו מקביל לקיר המזרחי (W308) במבנה מריבוע 2/7 SW, ולפיכך קיר W308 שייך למבנה אחר.
החדר בריבוע 2/7 SW תחום מדרום בהמשכו המשוער של קיר W301, ממזרח בקיר W308 ובמחיצה הצפונית בקיר W317. הקירות (0.70–0.75 מ' רוחב) נבנו משתי שורות של אבני גוויל בינוניות. על פני הרצפה הייתה מפולת לבנים ושרידי טיח שהתמוטטו מתקרת החדר. במילוי מתחת למפולת נמצאו קורות עץ שרופות מגג החדר (L3054 ,L3056). החדר נחצה בקשת שנבנתה משלושה נדבכים של אבנים מהוקצעות ונתמכה באומנה (L3105) שניגש לקיר הצפוני. חלק מקורות העץ השרופות נמצאו מתחת לקשת. הצטברות המילוי מתחת לקשת ומעל שכבת השרפה שכיסתה את הרצפה מעידה שהקשת התמוטטה זמן מה לאחר שהחדר והגג נשרפו (איור 7).
בהסרת הקשת ומפולות התקרה נחשפה שכבת אפר (L3080) בכל הריבוע שכיסתה רצפת טיח (L3093 ,L3092). שני מתקנים קשורים לרצפה: ערמה חצי עגולה של חומר אורגני (L3086) שנשענה על המחיצה הדרומית ומתקן חצי עגול שבנוי מנדבך אחד של אבנים (L3087) וניגש לקיר הצפוני ולצד המזרחי של אומנה 3105.
סנטימטרים אחדים מתחת לרצפה 3092/3093 נחשפה רצפה שנייה תחתונה (L3101 ,L3100) שמעליה נמצאו שתי לבנים במילוי (L3093) מתחת למתקן האבן 3087. עוד נמצאו על הרצפה התחתונה קופסת פח משוטחת וחפץ מתכת בגודל כף יד. הממצא המועט מריבוע זה מתוארך למאה הכ' לסה"נ.
 
שטח 3000 (ריבועים SW 4/5 ,SW 3/5 ,SW 3/8; ר' איורים 5, 6)
בשטח בית הכנסת נחפרו שלושה ריבועים (3/5 SW ו-3/8 SW מעונת 2011 וריבוע חדש 4/5 SW).
 
ריבוע 3/8 SW (הצד המערבי של בית הכנסת; איור 8)
ריבוע זה נפתח מחדש בניסיון לאתר את הקיר המערבי של בית הכנסת, בהנחה שאבני הריצוף המסיביות ואבני הספים שנחשפו בעבר ולא נמצאו באתרן, אינן רחוקות ממיקומן המקורי. בחפירה התברר שהמילוי המודרני והמפולת נמוכים יותר מגובה אבני הריצוף העתיקות (L3058). בחפירה נחשפו גם יסודות קירות W301 (גובה 29.05 מ') ו-W304 (גובה 28.86 מ'); לא נמצאו רצפות קשורות לקירות אלה.
 
ריבוע 3/5 SW (הקיר המזרחי, יסודות ופנים שטח בית הכנסת; איור 9)
החפירה נמשכה משני צדי קיר W310 – הקיר המזרחי של בית הכנסת, במטרה לחשוף את יסודותיו ואת הרצפה המקורית של בית הכנסת בצד המערבי. ממזרח לקיר W310 נחשף רובד של חצץ בנייה (L3048 ;עובי 0.4 מ'; איור 6: חתך 2–2) השייך ליסודות הקיר והיה מכוסה במילוי מודרני. הרובד היה קשה, דחוס ולא מופרע אף שלא היה חתום וכלל אבני פסיפס, שברים קטנים של טיח צבוע אדום, מטבעות, וכלי חרס מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית ובהם שבר שפת קערה ממשפחת Cypriot Red Slip, טיפוס 1 (Hayes 1972:372–374) המתוארך לסוף המאה הד'–הרבע השלישי של המאה הה' לסה"נ. מתחת לרובד חצץ הבנייה נחשפו שכבות של אדמה וקטעי טיח (L3079 ,L3077 ,L3075 ,L3072) ובהם אבני פסיפס אחדות וכלי חרס מקומיים, ללא כלי יבוא, שבהם קערות גליליות מטיפוס כפר חנניה 1E המתוארכות למחצית המאה הג'–המאה הה' לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993: 103–9).
בתחתית L3075 ו-L3079, בשכבת אבנים, קטעי טיח ואדמה (L3083; ר' איור 6: חתך 2–2) שנמצא בה מטבע באתרו, נראה חלקו העליון של בסיס עמוד וגוש אבן אדריכלי. בחפירת שכבת קטעי טיח ואדמה (L3091) מתחת ל-L3083 כדי להגיע לתחתית בסיס העמוד, נחשף גם נדבך האבנים התחתון של קיר W310 ומילוי של אבני חצץ מתחתיו. זוהי תחתיתו של הקיר המזרחי של בית הכנסת (גובה 27.12 מ'). בכלי החרס משכבות 3083 ו-3091 טיפוסים מקומיים, בהם קערות גליליות מטיפוס 1E (ר' Adan-Bayewitz 1993: 103–9).
ממערב לקיר W310 נחשף בתחילת העונה מפלס של חצץ וטיח (L3026) מהמאות הי"ט–הכ' לסה"נ שכיסה את קיר W311 והמשיך לתוך המחיצה, מצפון לקיר W309 (כ-L3034; ר' איור 6: חתך 3–3; חדשות ארכיאולוגיות 124: איור 3). מפלס החצץ והטיח נמשך דרומה (L3035) מדרום לקיר 309 (L3027). מתחת למפלס החצץ והטיח הייתה שכבת מילוי של אדמה חומה רכה (L3036 מצפון לקירW309 ;כ-L3037 מדרום לו) ובה כלי חרס מהמאות הי"ט–הכ' לסה"נ, אבני פסיפס, רעפי גג, שברים קטנים של טיח צבוע ורגל של גביע זכוכית ביזנטי. מתחת לשכבת המילוי נחשפה רצפת חצץ מטויח מהתקופה הממלוכית (L3044).
קירות W309 ו-W311 הוסרו לאחר שהתברר שהם מונחים מעל הרצפה הממלוכית, בת זמנו של קיר W311, שלא נמשכה עד לקיר W310. רצפה 3044 עשויה מאבני חצץ קטנות, שטוחות ולעתים משולשות, שהיו מכוסות בשכבה אחידה של טיח; בתשתית הרצפה נמצאו אבני פסיפס, שברים קטנים של טיח צבוע, מטבעות וחרסים צלבניים/ממלוכיים.
מתחת לרצפה 3044 נחשף מילוי שהיה מורכב ממגוון שכבות של אדמה חומה כהה וחצץ בנייה צהבהב (L3047 ,L3073 ,L3061 ,L3057; איור 6: חתך 3–3). מרבית החרסים ממילוי זה תוארכו לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, אולם נמצאו מעט חרסים צלבניים/ממלוכיים. בשכבת המילוי שנמצאה הישר מעל רצפת הפסיפס של בית הכנסת (L3078) אדמה חומה לא מהודקת. החרסים המאוחרים שנמצאו בשכבה תוארכו לתקופה העבאסית. בכל השכבות בין רצפת הפסיפס (L3103 ,L3102, להלן) לרצפה 3044 הממלוכית נמצאו כמויות גדולות של אבני פסיפס שאחדות מהן היו עדיין דבוקות לגושי תשתית, שברים קטנים של טיח צבוע ומטבעות.
בהסרת קיר W311 ובחפירת המילוי מתחת לרצפה 3044 נחשפה שכבת טיח לבן ופשוט ללא עיטור צבעוני, ששרדה על הפן המערבי פנימי של קיר W310. בחפירת מילוי 3078 מעל לרצפת הפסיפס נחשפו שלושה קטעים של פסיפס שלם (איור 10), מופרדים בקטעים שבהם השתמרה התשתית ללא אבני הפסיפס (L3103 ,L3102; איורים 5, 6: חתך 3–3). קטע פסיפס אחד בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע מורכב מאבני פסיפס זעירות (430 אבני פסיפס/דצ"מ בריבוע). הפסיפס פונה מערבה ומופיעים בו שני ראשי נשים משני צדי כתובת בעברית או בארמית (איור 11). בראש הצפוני השתמרו הפנים היטב ונראית אישה שלה שיער גלי אדמדם ועגיל לבן בתנוך אוזנה השמאלית. בכתובת המקורית היו לפחות חמש שורות שבהן התייחסות לתגמול שמקבלים מי שממלאים את המצוות. השורה השלישית השתמרה במלואה ואילו שתי השורות הראשונות ושתי השורות התחתונות השתמרו חלקית בלבד. פני האישה מדרום למדליון הכתובת מקוטעים; שיער ראשה משוך למעלה בצנופה והיא חובשת מצנפת שבמרכזה שקועים שלוש אבני זכוכית ירוקה. מעל שני הראשים יש עיטור של דגמים צמחיים שממשיכים לתוך המחיצה המערבית.
בקטע נוסף של פסיפס, בכיוון צפון–דרום, לאורך קיר W310 (ר' איור 10), אבני הפסיפס גדולות יותר ואין עיטור דמויות. אבני הפסיפס הלבנות ניגשות לקיר W310 ולעתים הטיח שעל הקיר מכסה עליהן, עדות לכך שהקיר הוא בן זמנה של רצפת הפסיפס והטיח על הקיר נמרח לאחר שרצפת הפסיפס הונחה במקומה. קרוב מאוד לקיר נמצאה רצועה לבנה שלה גימור שחור בצד המערבי. ממערב לגימור השחור מופיעה רצועת תשליב תלת-קווית. שורות אחדות של אבני פסיפס קטנות יותר ממערב לרצועת התשליב משמרות את תחילתן של מסגרות בשחור ואדום, אוזן של חתוליים במסגרת השחורה הצפונית וחלק עליון של חמור(?) במסגרת השחורה הדרומית.
בקטע פסיפס נוסף, בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע, מופיע חלק מרכזי של דמות גברית גדולה שראשה לא השתמר וכיוונו מזרחה (איור 12). הקטע שהשתמר מדמות זו, מהבטן עד לירכיים, עוטה טוניקה שעליה אורביקולום (orbiculum) – סמל עגול שלבשו חיילי הצבא בתקופה הרומית המאוחרת – מהודקת באבנט אדום עבה סביב למותן וגלימה אדומה מאחור. משמאל לדמות זו שני זוגות של שועלים, זה מעל זה; מרבית הצמד התחתון שרד ואילו מהצמד העליון שרד רק חלקם התחתון. השועלים פונים החוצה וזנבותיהם קשורים סביב אבוקה דולקת. הסצנה הזו מתארת אירוע מספר שופטים ט"ו:4, סיפור נקמתו של שמשון בפלישתים בקשירת זנבותיהם של 300 שועלים סביב אבוקות דולקות ושחרורם לשרפת השדות. למרות גודלם הקטן של אבני הפסיפס (149 אבני פסיפס/דצמ"ר בגלימה של שמשון, 179 אבני פסיפס/דצמ"ר באבנט, 239 אבני פסיפס/דצמ"ר בשועלים), האיכות האמנותית אינה גבוהה כמו בפני הנשים והכתובת בקטע הפסיפס הראשון שאף הם מורכבים מאבני פסיפס קטנות.
עם תום העונה מולא הריבוע מחדש באדמה ובאבנים.
 
ריבוע 4/5 SW (המשך קיר W310 מדרום לריבוע 3/5 SW)
מתחת לפני השטח נחשפה עדות לשני טבונים, זה מעל זה, שאחד מהם השתמר כמעט בשלמותו ומעל פתחו היה עדיין מכסה (L3089; איור 13). נראה שהריבוע כולו שימש חצר/מטבח סמוך לבור המים במהלך המאות הי"ט והכ'. הטבון הותקן על רצפת חצץ וטיח שכיסתה את קיר W311 והמשיכה מערבה (L3097; איור 6: חתך 3–3; רצפה זו נחפרה בריבוע 3/5 L3034 ,L3024 :SW ו-L3035). סמוך למרכז הריבוע נחשף המשכו של קיר W311 שכלל שתי אבני גזית בשימוש משני.
בהסרת רצפה 3097 בצד המערבי של הריבוע נחשפה רצפת חצץ וטיח ממלוכית (L3106), המתאימה לרצפה 3044 בריבוע 3/5 SW. הרצפה נחשפה בשלמותה אבל לא נחפרה בעונה זו.
בסוף העונה נחשף ההמשך הדרומי של קיר W310 ונתגלה ראשן של ארבע אבני גזית גדולות שכיוונן צפון–דרום, במפלס נמוך מהנדבך העליון בריבוע 3/5 SW, בשל שוד אבני הקיר. ראש קיר W310 מכוסה בשכבת טיח או טיט והקצה העליון של הטיח הצמוד לפן הפנימי של הקיר נראה בברור. קיר W310 נמשך דרומה ואינו פוגש את קיר W315, קצהו לפני המחיצה הדרומית.
 
 

 

 

Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade    (Bar Ilan Studies in Near Eastern Languages and culture). Ramat Gan.
Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.