המערה, בצדו הדרומי של כביש מס' 1, מזוהה על פי המסורת המוסלמית המקומית כשייח' עלי, והיתה חלק ממכלול בנוי גדול הנמצא באי התנועה מדרום. המערה היתה ריקה ומושחרת מאש, חוץ משכבה דקה של חצץ וחול על הרצפה. החפירה התמקדה מחוץ לכניסה, והמערה נוקתה ממפולות מודרניות, שורטטה וצולמה. הכניסה היתה בקיר הדרומי של המערה (6.5 × 10.0 מ') דרך פתח טבעי שהיה סגור בקיר מאבני שדה (איור 1). לאורך הקיר הצפוני של המערה היה מדף חצוב בסלע (3 מ' רוחב) ועליו מעט שרידי טיח. ליד הפינה הדרומית-מערבית נמצאה כירה או תנור בנוי אבן ולו ארובת אבן. רצפת החצץ המודרנית כיסתה את רצפת הסלע הטבעי שנחשפה בכמה מקומות. ליד הפתח נמצא ספלול שהכיל שבר אחד של כלי חרס מימי הביניים. נראה שבצד החיצוני של פתח המערה היתה קשת שאולי תמכה בכיפה (איור 2). נמצאו שרידים של מדרגות אבן המוליכות לכניסה וקיר קטן, אך לא נמצאו חרסים אינדיקטיביים או ממצא אחר.