באזור נערכו בעבר סקרים על ידי פ' נחשוני (רישיונות מס' 148/1998-G, 490/2014-G, 528/2014-G; וורגה, אלג'ם וטליס 2013) ובעקבותיהם נערכו כמה חפירות הצלה. בחפירה שנערכה בשנת 2000 בערוץ נחל עשן נחשף אתר מהתקופה הכלקוליתית (איור 1: 3352-A; באומגרטן 2005), ובחפירה נוספת בשנה זו על גדות נחל עשן נחשף כבשן סיד (איור 1: 3342-A; נגב תשס"ג). בחפירה שנערכה על גדת נחל כובשים בשנת 2014 נחשפו שתי חוות חקלאיות משלהי התקופה הביזנטית, וכן שרידי מבנים וחלקות חקלאיות מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי (איור 1: 7026-A; אייזנברג-דגן 2018). בחפירה שנערכה באזור בשנת 2015 נחשף בית חווה מראשית התקופה העבאסית (איור 1: 7508-A; אייזנברג-דגן וקוברין 2016).
נפתחו ארבעה שטחי חפירה (AD; כ-2 דונם; איורים 2, 3; איור 4: מודל תלת-ממד) ונחשפו שרידי יישוב יהודי שזמנו על סמך הממצאים למן תחילת המאה הא' לסה"נ ועד מרד בר כוכבא.
 
שטח A (איורים 5, 6). נחשף מגדל רבוע (10 × 10 מ'), שקירותיו החיצוניים נבנו מאבני שדה ואבני קירטון מהוקצעות (52W, 54W, 57W, 58W; 1.4 מ' רוחב, כ-1.2 מ' גובה השתמרות). במבנה התגלו שלוש רצפות עשויות מאדמת לס מהודקת, שבהן זוהו כמה שרידים של מוקדי אש, ועל אחת מהן תנור בישול. בחלק הדרומי של המגדל נחשפו שני חדרים (1170L, 1175L). בחדר 1170 נמצא גרם מדרגות מאבן (56L); הוא נבנה סביב אומנה מרובעת, שנבנתה מלבני בוץ. בחדר 1175 נחשף צמד מתקנים, שנבנו מאבני שדה ולבני בוץ. מחלקו הצפוני-מזרחי של המגדל שרדו יסודות בלבד. נראה שהמגדל נפגע במהלך פעולות בנייה של בסיס תחמושת בשנות ה-50 של המאה הכ'.
ממערב לקיר 52 נחשף קיר נוסף (50W) התוחם מרחב מלבני שנחתם במכוון באבנים ובלבני בוץ; זוהי כנראה תוספת מאוחרת שמטרתה ליצור חלקלקה המיועדת להגנה על המגדל.
צמוד למגדל, מדרום ומזרח נחשפו בחלקן חצרות (1027L, 1255L) ומפלסי חיים אחדים. רצפתה של חצר 1027 עשויה מאדמה מהודקת, ונמצאו עליה כמה מוקדים ושברים רבים של תנורי בישול מכוסים באבני מפולת. מדרום למבנה נחשפו שני קירות (51W, W62), שנבנו בבסיסם מאבני שדה ומעליהם השתמרו נדבכים אחדים של לבני בוץ. צמוד לקיר 62 נמצא קיר נוסף (63W), ככל הנראה קדום יותר.
מתחת לחצרות 1027 ו-1255 נחשפה מערכת תת-קרקעית, ובה גרם מדרגות שנכרה באדמת הלס (88L), שעליו נוספו מדרגות מאבני קירטון. המדרגות מובילות למסדרון (1316L) המתפצל לצפון-מערב, למתקן מעוגל שנכרה בלס ודופן באבני שדה ובטיח-בוץ (1414L), ולדרום אל חלל נוסף שחפירתו לא הושלמה (1416L). מדרום-מזרח לגרם מדרגות 88 נחשף חלל חצוב נוסף, ששימש כנראה מתחילה אזור אפייה (1383L) ולאחר מכן הוסב לבור אשפה (1324L).
מדרום-מזרח למגדל נחשפו שני בורות אשפה מעוגלים (1019L, 1074L), שדופנו באדמה מהודקת וחומר לבנים. בבורות נחשף ממצא רב של כלי חרס לרפאות, כלי אבן (כלי מידה), מטבעות וחומר אורגני.
 
שטח B (איור 7). בשכבה הקדומה המתוארכת לתקופה ההלניסטית נחשפו רצפה של אדמת לס מהודקת ועליה טבונים אחדים (1411L, 1412L, 1421L, 1422L), שכבת אפר ופתח לחלל תת-קרקעי (1358L) שנכרה באדמת הלס ולא נחפר. מעל שכבה זו התגלה מילוי אדמה ומעליו רצפה הניגשת אל שני קירות אבן דלים (77W, 81W), הנמשכים במקביל זה לזה בציר כללי צפון–דרום. סמוך לקירות התגלה מפלס חיים מהתקופה הרומית הקדומה ועליו שלושה טבונים (L1410 ,L1394 ,L1391). טבון 1394 ביטל את הפתח לחלל תת-קרקעי 1358. מעל שרידים אלה הונח מילוי אדמה שפילס את השטח, ונבנה קיר מחיצה (84W) משורה אחת של אבני שדה וחומר לבנים, שחילק את השטח לכמה מרחבים. בשכבה המאוחרת נוספו שני קירות (72W, W73) שכיוונם הכללי מזרח–מערב. על מפלס החיים של שכבה זו נחשפו שברי קנקן שנשלחו לרפאות (1343L). נראה כי בשטח נחשפה חלק מיחידה אדריכלית, שחלקה הדרומי-מערבי נבנה מעל החלל התת-קרקעי, אך החפירה לא הושלמה ולפיכך התמונה אינה ברורה דיה.
 
שטח C (איור 8). נחשפו שלושה שלבי התיישבות. לשכבה הקדומה יוחסו קיר שנבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (83W) ומפלס חיים (1419L), ונראה כי הם נמצאים בתוך חלל שנכרה באדמת הלס. מעל שכבה זו נחשף מפלס חיים (1382L, 1405L) ובו טבון (1401L) וכן שני קירות (74W, 79W) שנבנו מבסיס של אבני שדה ומעליהן לבני בוץ.
בשכבה התיכונה נחשף מבנה שממנו השתמרו שני קירות (68W, 86W). קיר 68 נבנה מאבני שדה בנדבכים התחתונים וככל הנראה מלבני בוץ בנדבכים העליונים; בפן הצפוני שלו נוסף ספסל לבני בוץ. קיר 86 נבנה מאבני שדה והשתמרותו גרועה. שני הקירות יוצרים את הפינה הצפונית-מערבית של המבנה ותוחמים חדר ובו מפלס חיים (1368L) שעליו שני טבונים (1190L, 1374L). טבון 1190, בפינת הקירות, השתמר כמעט בשלמותו. נראה כי המבנה היה תחום ממזרח בקיר נוסף, אך בור מהשלב המאוחר בשטח (1050L) הרס אותו ונותרו ממנו מפולות בלבד.
השכבה המאוחרת נחשפה סמוך לפני השטח ונפגעה קשות מעבודות עפר שנערכו בבסיס צבאי ששכן במקום. נחשפו שכבת אפר שכיסתה את המבנה מהשלב הקודם ובדלי קירות ושרידי שני טבונים (1313L, 1423L).
 
שטח D (איור 9). השטח נחפר בחלקו בלבד. לשלב הקדום יוחס בור מוארך בכיוון כללי דרום-מזרח–צפון-מערב, שהיה אולי במקור תת-קרקעי, ונחצבו ממנו שלושה חללים תת-קרקעיים (1126L, 1202L, 1355L). חלל 1355 שימש לאחסון, מעין ארון, ובו נמצאו כלים שלמים. ייתכן כי שני החללים האחרים הם מחילות, שביניהן נבנתה אומנה (85W). לאחר שהבור יצא משימוש הוא הוסב לשמש בור פסולת, ובקרבתו נחפרו בורות פסולת נוספים (1106L, 1108L, 1116L); בור 1108 כיסה שני טבונים הרוסים.
 
ממצאים. בממצאי החפירה כמויות גדולות של כלי חרס (איור 10), כלי מידה ושחיקה מאבן, כלי זכוכית, פריטי מתכת, גלעיני זיתים, גרעיני חיטה ותמרים, עצמות בעלי חיים ומטבעות.
 
בחפירה נחשפו שרידי מבנים, לרבות מגדל שמירה, המשתרעים על שטח של יותר משני דונם, שהיו חלק מיישוב שהשתרע על שטח של כ-10 דונם והתקיים מראשית המאה הא' לסה"נ ועד למרד בר כוכבא. זהו יישוב ספר, ששכן בבקעת באר שבע בגבול הדרומי של יהודה. מאחר ששרידי היישוב נפגעו קשות בעבודות בנייה בימינו קשה לעמוד על מאפייני היישוב, ומהחפירה מתקבלת תמונה מצומצמת. בתת-הקרקע נחשפו מערכות רבות שנחפרו לתוך שכבת הלס ושימשו כנראה מחסנים ומרתפים של המבנים העליים. מערכות תת-קרקעיות שכאלה, מימי הבית השני, נחשפו כאן לראשונה בתחומי בקעת באר שבע. נראה כי היישוב ננטש באופן מסודר ערב פרוץ מרד בר כוכבא. לאתר חשיבות רבה להבנת אופי היישוב היהודי בימי הבית השני בבקעת באר שבע.