הסקר נערך לאורך החוף בשלושה שטחים (AC; איור 1), ומטרותיו היו (1) זיהוי תקופות פעילות אנושית לפי חרסים על פני השטח, (2) שרטוט מתקנים על החוף, (3) הבנת מבנה הסדימנטים בחוף (4) ואיסוף דגימות של סלעים וקרקעות בעזרת מקדח ידני לבדיקות גיאו-ארכיאולוגיות במעבדה. הסקר נערך בהנחת רשת מתכת (1 × 1 מ') מדי 10 מ' לערך, ואז תיעוד, צילום ואיסוף ממצאים בתוך ריבועי הרשת. המיקום של הרשת, הקידוחים, המתקנים, דגימות הסלע והקרקע והממצא הקרמי תועדו באמצעות GPS (איור 2).
 
בשטח A תועדו שבע נקודות של ממצא קרמי לאורך מצוק חופי מתמוטט. בנקודה אחת נמצא שבר של קערת חלב מטיפוס מחופה לבן 2 מקפריסין (כ-10 ס"מ אורך; איור 3) מתקופת הברונזה המאוחרת. יתר הממצא הקרמי מתוארך לתקופות הברזל 2–ההלניסטית/הרומית. האזור משופע בשרידי מבנים, מתקנים, שברי כלי חרס ועצמות. בקידוחים התגלו שכבת חול (עד 1 מ' עובי) המונחת על אדמת חמרה ללא ממצא קדום. סלע כורכר ואדמת חמרה נדגמו לבדיקות גיאו-ארכיאולוגיות.
 
בשטח B תועדו תשע נקודות של ממצא קרמי. פני השטח עשירים בצדפים. הממצא הקרמי דל ומתוארך לתקופות הרומית והביזנטית. לא נערכו קידוחים ולא נדגמו סלעים או קרקעות.
 
שטח C. תועדו שלוש נקודות של ממצא קרמי בחלק הצפוני של חוף פלמחים ובשטח האתר מתקופת הברונזה. הממצא בכל הנקודות מתוארך לתקופת הברונזה, ללא אפשרות לתיארוך של תת-תקופה, למעט אולי ממצא אחד מתקופת הברונזה התיכונה. בקידוחים בשטח התגלתה שכבת חול דקה (0.2–0.3 מ') ישירות על סלע כורכר. הסלע נדגם לבדיקות גיאו-ארכיאולוגיות. כן, תועדו שני מבנים שנבנו מאבני כורכר וחומר מליטה. נלקחו דגימות מחומר המליטה לבדיקות גיאו-ארכיאולוגיות. חומר המליטה מלמד כי יש לתארך את המבנים לתקופות ההלניסטית–האסלאמית הקדומה.
 
הסקר נערך על מנת להדגים לתלמידי תואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות כיצד עורכים סקר ודוגמים סלעים וקרקעות. לממצאים שנאספו אין ערך להמשך מחקר. דגימות הקרקע, הסלעים וחומר המליטה נמצאות במעבדה לארכיאולוגיה סדימנטרית באוניברסיטת חיפה והוכנו מהן שקפים פטרוגרפיים; הדגימות משמשות להשוואה במחקר. דגימות הכורכר פורסמו במסגרת תזה לתואר שני שעוסקת בעוגני אבן מתקופת הברונזה (Macke 2021). זמנו של הממצא הקרמי תואם לידוע על אתר יבנה ים ממחקרים קודמים (Fischer 2008).