בחודש אוקטובר 2021 נערכה חפירה קצרה באתר עובדייה (רישיון מס' 10/2021-Z; נ"צ 252307-659/732701-999). החפירה, מטעם רשות העתיקות ואוניברסיטת טולסה (אוקלהומה, ארה"ב) ובמימון הקרן האמריקאית הלאומית למדעים (מענק מחקר 1851613), נוהלה על ידי ע' ברזילי (רשות העתיקות) ומ' בלמקר (אוניברסיטת טולסה), בסיוע ש' ויינר, ר' שער, א' מטמון (גיאולוגיה של התעלות), ד' לנגוט (פלינולוגיה), נ' ולדמן, ג' גרינסלי וס' דין (גיאולוגיה של הליבה), א' ברש (פלאו-אנתרופולוגיה), א' אלג'ם וא' ויגמן (פוטוגרמטריה), ד' גזית (צילום מעבדה), א' ג'רמן-לבנון (מודלים תלת-ממד), מ' לב, ה' רשף, ט' אורון, ל' ברגמן, ש' שפירא ומ' אורבך (מתנדבים), וצוות מיומן של פועלים מכפר מנדא.
אתר עובדייה נחקר על ידי כמה משלחות ארכיאולוגיות ופליאונטולוגיות בשנים 1960–1999 (Bar-Yosef and Belmaker 2017, ור' שם מראי מקום). במחקרים אלה נחשפו כ-80 שכבות גיאולוגיות שהכילו 15 מפלסים ארכיאולוגיים; המפלסים כללו שרידים ליתיים ועצמות ונחפרו על פני שטחים נרחבים למדי.
התעשיות הליתיות המיוחסות לתקופה האשלית הקדומה כוללות כלי קיצוץ (צ'ופרים), כלים דו-פניים, ספרואידים ופסולת סיתות (Bar-Yosef and Goren-Inbar 1993). חומר הגלם שנוצל כולל בזלת, צור ואבן גיר. באתר התגלו שרידי בעלי חיים רבים. ראוי לציין את המגוון של קבוצות בעלי חיים אירופאיים, כגון איילים, דובים וחזירים, לצד קבוצות אפריקאיות, כגון חזיר יערות גדול, תאו גדול וכמה מיני צבאיים.
נמצאו מעט שרידים של עצמות אדם; אלה כוללים שברי גולגולת ושיניים, שמקורם אינו ברור, שנמצאו בשנת 1960 (Tobias 1966), שן חותכת תחתונה משכבה 26-I (Belmaker et al. 2002), ולאחרונה, חוליית עמוד שדרה של פרט צעיר משכבה 23-II, שזוהתה באוספים הישנים (Barash et al. 2022).
כיום אין כרונולוגיה מוחלטת לעובדייה. תאריכו המשוער של האתר 1.6–1.2 מיליון שנים לפני ימינו, מבוסס בעיקר על מיקומו הגיאו-סטרטיגרפי ועל הערכות ביו-כרונולוגיות של המינים שנמצאו בו (Tchernov 1988; Martínez-Navarro, Belmaker and Bar-Yosef 2009).
לחפירה הנוכחית בעובדייה היו שתי מטרות: (א) בדיקה מחודשת ותיארוך הסטרטיגרפיה של תעלות Ia ו-III באמצעות שיטות איזוטופים קוסמוגניים ופליאומגנטיות; (ב) דגימת סדימנטים מהשכבות הגיאולוגיות בתעלות אלה ומקידוח ליבה לצורך מחקרים פלאו-אקולוגיים. עבודת השטח כללה ניקוי חתכים בתעלות Ia ו-III וקידוח גלעין גיאולוגי בשטח הסמוך למעבדת השדה (איור 1).
תעלות Ia ו-III. ניקוי תעלות אלה נערך בתהליך זהיר, שהחל בשימוש במחפרון לפינוי משקעים שקרסו והצטברו בתוכן במהלך 30 השנים האחרונות. בשלב הבא נוקו ידנית החתכים הדרומיים בשתי התעלות והחתך הצפוני בתעלה Ia (איור 2). כתוצאה מהניקוי זוהו שלוש מהשכבות הנושאות כלים שנחפרו בעבר באתר (שכבות 15-I, 26-I, 22-III). לאחר מכן נדגמו השכבות הגיאולוגיות והארכיאולוגיות שנחשפו בחתכים הדרומיים לצורך מגוון בדיקות, כגון פליאומגנטיות, גיאוכימיה, פולן, מיקרו-פאונה וצדפונאים. החלק התחתון של שכבה 26-I בחתך הצפוני של תעלה I (b26-I) נחשף ונדגם עבור איזוטופים קוסמוגניים. כל הדגימות תועדו על ידי מכשירי מדידה מתקדמים, והחתך כולו תועד באמצעות פוטוגרמטריה.
כלי האבן שהתגלו בעת ניקוי החתך כוללים כלי קיצוץ (צ'ופרים), כלים דו-פניים (איור 3), ספרואידים (איור 4) וכלים על נתזים. שרידי בעלי החיים כוללים היפופוטם (Hippopotamus behemoth; איור 5), איילים (Pseudodama nestii, Praemegaceros verticornis) וסוסיים (Equus tabeti); כל המינים שזוהו דומים לאלו שנמצאו בחפירות קודמות באתר.
קידוח גלעין גיאולוגי. הגלעין (17 מ' אורך, 8 ס"מ קוטר) נקדח אל תוך שכבות גיאולוגיות התואמות לשלב האגמי הקדום, שהתגלו במחשוף סמוך למעבדת השדה (איור 1).
המחקר של פליאומגנטיות ואיזוטופים קוסמוגניים צפוי לפתור את שאלת גיל האתר. המחקרים הפלאו-אקולוגיים צפויים להניב מידע חדש על הנוף הסובב את עובדייה. יש לקוות שהתוצאות המשולבות של מחקרים אלה יסייעו להבנה טובה יותר של התפשטות התרבות האשלית הקדומה מאפריקה לאירואסיה.
Bar-Yosef O. and Goren-Inbar N. 1993. The Lithic Assemblages of ‘Ubeidiya: A Lower Paleolithic Site in the Jordan Valley (Qedem 34). Jerusalem.
Bar-Yosef O. and Belmaker M. 2017. Ubeidiya. In Y. Enzel ed. Quaternary of the Levant: Environments, Climate Change, and Humans. New York. Pp. 179–185.
Barash A., Belmaker M., Bastir M., Soudack M., O’Brien H.D., Woodward H., Prendergast A., Barzilai O. and Been E. 2022. The earliest Pleistocene Record of a Large-Bodied Hominin from the Levant Supports Two Out-of-Africa Dispersal Events. Scientific Reports 12/1:1–9.
Belmaker M., Tchernov E., Condemi S., and Bar-Yosef O. 2002. New Evidence for Hominid Presence in the Lower Pleistocene of the Southern Levant. Journal of Human Evolution 43/1:43–56.
Martínez-Navarro B., Belmaker M. and Bar-Yosef O. 2009. The Large Carnivores from ‘Ubeidiya (Early Pleistocene, Israel): Biochronological and Biogeographical Implications. Journal of Human Evolution 56:514–524.
Tchernov E. 1988. The Age of ‘Ubeidiya Formation (Jordan Valley, Israel) and the Earliest Hominids in the Levant. Paléorient 14/2:63–65.
Tobias P.V. 1966. Fossil Hominid Remains from Ubeidiya, Israel. Nature 211(5045):130–133.