חורבת פטום (כ-30 דונם) משתרעת בראש גבעת אבן גיר במרכז שפלת יהודה בשטח פארק מערות עדולם, מצפון-מזרח לחורבת בורגין. הגבעה מוקפת בעמקים רחבים, שעובדו בעת העתיקה ומעובדים גם בימינו לחקלאות. בחורבה נראים שרידי כפר נטוש מהתקופה העות'מאנית, המופיע במפת הסקר הבריטי (Kh. Fattum), וכן שרידי מבנים נוספים, לרבות מבנה ציבור גדול, משקופי אבן, בורות מים, מערות חצובות ואבני גזית.
החפירה הנוכחית היא הראשונה באתר, והיא התנהלה יום בשבוע במשך כחמישה חודשים. נפתחו שני שטחי חפירה (1 ו-3; איור 2), ונחשפו בהם מבנה גדול ומערת קולומבריום.
 
המבנה (איור 3)
בשטח 3 נחשפו שרידי מבנה גדול, שחלק מקירותיו נראו על פני השטח; במבנה הובחנו שלושה שלבי בנייה (1–3). בחפירה נמצאו חרסים מהתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית והאסלאמית הקדומה, אם כי לא נחשפו רצפות ולכן קשה לתארך את שלבי הבנייה השונים.
 
שלב 1. לשלב הקדום יוחסו נדבכי יסוד של שלושה קירות (331W, 332W, 333W) שהושתתו על סלע האם. הקירות נבנו משורה אחת או שתיים של אבנים גדולות ומהוקצעות. כן התגלה קטע קצר של קיר נוסף (330W), שנחשף בחלק הדרומי של השטח ונבנה מאבני גזית גדולות (0.7 × 1.5 מ', 1 × 1 מ'); הוא שימש כנראה קיר חיצוני של המבנה. במבנה זוהו שני חדרים, הנמשכים אל מחוץ לשטח שנחפר.
 
שלב 2. למבנה נוספו מצפון שני חדרים, התחומים בשלושה קירות (334W, 335W, 336W), שניגשו אל הקירות מהשלב הקדום. הקירות נבנו בשיטת בנייה שונה מזו של השלב הקדום, מאבנים קטנות יותר שחלקן לא מהוקצעות.
 
שלב 3. בשלב המאוחר נבנה חדר רבוע (5 × 5 מ') על הנדבכים העליונים של קירות 332 ו-336 ובבנייה של קיר נוסף (337W). שיטת הבנייה של קירות החדר שונה מזו של השלבים הקדומים: הקירות נבנו משורה אחת של אבנים גדולות, שסותתו בפן החיצוני ובפינות החדר (איור 4).
 
מערת קולומבריום (איור 5)
המערה (6.0 × 8.5 מ') נחצבה בסלע גיר רך. אל המערה מוליך מדרום-מזרח גרם מדרגות היורד אל מסדרון תת-קרקעי קמור (איור 6). בכל דופנות המערה נחצבו בצפיפות כוכים גמלוניים (כ-0.25 × 0.25 מ', 0.3 מ' גובה; איורים 7, 8) סדורים בשורות. בתקרת המערה נחצב פיר עגול (כ-1.5 מ' קוטר), ששימש כנראה לכניסה ויציאה של היונים. בתוך הקולומבריום נחשפה שכבה עבה של אדמת סחף, ובתוכה ממצאים בני זמננו, וכן מטבעות מימי המנדט הבריטי וקליעי רובה. מתחת לאדמת הסחף נחשפה שכבת אדמה (104L), ובה שברי קנקנים מהתקופה הרומית הקדומה.
טיפוס זה של מערות קולומבריום אופייני לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה וכמוהו נמצאו באתרים סמוכים, כגון חורבת בורגין (שור 2019).
 
בסביבת החפירה תועדו חללים נוספים, אך אלה לא נחפרו: במרחק מטרים אחדים ממזרח למבנה תועד חלל חצוב; מדרום למבנה תועדו שני פתחים עגולים חצובים (בורות מים?); במרחק כ-30 מ' מדרום-מערב למבנה תועדה מערת קולומבריום חצובה נוספת; ומצפון-מזרח למערה שנחשפה בחפירה תועד פתח מערה. כן נאספו על פני השטח, סמוך לשטח החפירה, חרסים המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
 
בחפירה נחשפו שרידי יישוב ששכן במקום בתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. נראה כי בתקופה הרומית הקדומה נחצבה מערת הקולומבריום, ואולי אף חללים נוספים בקרבת מקום.