ח'ירבת אל-מלטעה (כ-450 דונם) משתרעת כ-4 ק''מ ממזרח לנחל הבשור שבנגב המערבי, אזור המאופיין במישורי אדמת לס מעורבת בחרסיות. האזור נסקר במסגרת הסקר הארכיאולוגי של ישראל במפות אורים (גזית 2013) ופטיש (גת 2014). ממזרח לחפירה נחשפו שרידי מבנים מהתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (טליס 2011; איור 1: 5444-A). ממערב לחפירה נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' 7405-A).

בשולי החורבה נפתחו שני שטחי חפירה, דרומי וצפוני, המרוחקים כ-40 מ' זה מזה, והתגלו שלושה קברי ארגז וחרסים רבים מהתקופה הביזנטית.
 
השטח הדרומי
נפתח ריבוע חפירה ובעומק של 0.75 מ' מתחת לפני השטח נחשף מפלס אפר מעורב באדמת לס (100L; איור 2), אשר הכיל כמות גדולה של חרסים לא אינדיקטיביים; ייתכן שיש לתארכם לתקופה הביזנטית. נראה כי מקורו של מפלס זה בפסולת שהובאה במכוון מן היישוב העתיק הסמוך.
 
השטח הצפוני
נחשפו שלושה קברי ארגז (101L, 103L, 104L; איור 3), שנכרו בקרקע בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח ודופנו באבני קירטון מסותתות שהונחו על צדן הצר; הם כוסו בלוחות מאבן קירטון.
 
קבר 101 (1.3 × 1.7 מ' מידות חיצוניות; איור 4) דופן בחמש אבני קירטון. לוחות הכיסוי של הקבר שקעו ונשברו. בתוך הקבר לא נמצאו ממצאים כלשהם.
 
קבר 103 (1 × 2 מ' מידות חיצוניות; איור 5) דופן ורוצף באבני קירטון. בחלקן העליון של דופנות הקבר הונחו לוחות הכיסוי, שנמצאו שבורים בתוך הקבר. בקבר התגלו גולגולת ועצמות פוסטקרניאליות בארטיקולציה אנטומית המעידה על קבורה ראשונית. כן התגלו בצד הצפוני-מערבי של הקבר גולגולת ומעט שברי עצמות ארוכות המעידים על קבורה משנית, כנראה של פרט שנקבר קודם ועצמותיו הוזזו לצורך שימוש חוזר בקבר.
הפרט שנקבר בקבורה ראשונית הונח בהטיה קלה על צד ימין, הראש בצד צפון-מערב והוא פונה דרומה. האפיפיזות במפרק הברך מאוחות, ממצא אופייני לפרט שגילו מעל 16 שנים (Johnston and Zimmer 1989). מרבית העצמות התפוררו, אולם בגולגולת הובחנו רכס גבות בינוני וזיז מסטואידי בולט. כמו כן, הובחנו סימני שרירים באזור הזווית הגוניאלית של הלסת התחתונה, מורפולוגיה אופיינית לפרט ממין זכר (Bass 2005:82). כל כותרות השיניים התפוררו, אך כל השורשים סגורים, ממצא אופייני לבוגר.
מרבית העצמות של הפרט שנקבר בקבורה משנית התפוררו, אולם שבר עצם ארוכה מראה אפיפיזה מאוחה, ממצא אופייני לפרט בוגר (Johnston and Zimmer 1989).
אם כן, העצמות מקבר זה מייצגות שני נקברים: פרט ממין זכר שגילו מעל 16 שנים, שנקבר בקבורה ראשונית, ופרט בוגר נוסף, שמינו אינו ידוע ועצמותיו הוזזו הצדה.
 
קבר 104 (1 × 2 מ' מידות חיצוניות; איור 6) דופן בשישה לוחות קירטון והשתמר היטב. בקבר התגלו גולגולת ועצמות פוסטקרניאליות בארטיקולציה אנטומית שמעידה על קבורה ראשונית. הנקבר הונח על גבו, הראש בצד צפון-מערב. מרבית העצמות התפוררו, אולם בגולגולת הובחן רכס גבות מפותח, מורפולוגיה אופיינית לפרט בוגר ממין זכר (Bass 2005:82).
 
הקברים שהתגלו בחפירה אופייניים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ), וכמוהם מוכרים היטב מחפירות נוספות באזור (ניקולסקי 2004; פארן 2007; ישראל 2009; ליפשיץ 2014; פרץ 2014; שמואלי ובלילה 2017; רסיוק 2018). החפירה נערכה בשולי היישוב בח'ירבת אל-מלטעה, ובחלקה הצפוני נחשף חלק מבית הקברות העתיק של היישוב בחורבה. מאפיין נוסף של שולי יישוב הוא שימושו לשפיכת פסולת, וחלקה הדרומי של החפירה משקף זאת. החפירה נותנת תמונה רחבה על העורף היישובי של ח'ירבת אל-מלטעה בתקופה הביזנטית בנגב.