נפתחו שני ריבועים (50 מ"ר), המרוחקים 15 מ' זה מזה, ונחשפו בהם שרידי מבנה. על סמך חפירות עבר מבנה זה נמצא בשטחה של שכונת מגורים של עכו-פתולמאיס מהתקופה ההלניסטית (המאות הג' והב' לפסה"נ; Stern 2016:229). בחפירות שנערכו בעבר בסביבה הקרובה נתגלו שרידים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית והעות'מאנית (אבשלום-גורני 1997 [איור 1: 2254-A]; שטרן ושלבי-עבאס 1997 [איור 1: 2324-A]; Beeri 2008; Hartal 2016
[fig 1: A-1763, A-1796, A-2082, A-2113, A-4677, A-5505, A-5639, A-7429; Stern 2016).
 
בריבוע הצפוני נחשפו שלושה קירות (103W–105W; איורים 2, 3), שהושתתו על אדמה ונבנו בבנייה יבשה מאבנים מסותתות; הם השתמרו לגובה של 2 מ'. בין הקירות נתגלתה שכבה של עפר מהודק ואבנים קטנות (112L), אולי תשתית של רצפה שלא השתמרה. צמוד למבנה מדרום-מזרח נחשף קטע קטן מקיר נוסף (110W); לא ברור אם הוא קשור למבנה או חלק ממבנה אחר. לא נתגלו חרסים מתחת לבסיסי הקירות, ומכאן שזוהי אדמה סטרילית המלמדת כי לא נערכה פעילות במקום טרם בניית המבנה. בהצטברות אדמה במבנה התגלה ממצא קרמי עשיר ומעורב, הכולל קערות (איור 1:4, 2), קנקנים (איור 3:4) ואמפורה (איור 4:4) מהתקופה ההלניסטית (המאה הג' לפסה"נ), קערות (איור 4: 5, 6) וקנקן (איור 7:4) מהתקופה הרומית וקערות מימי הביניים (איור 8:4–11).
בריבוע הדרומי (איור 5) נחשף מבנה בן ימינו, שבנייתו פגעה בשרידים העתיקים במקום והם לא השתמרו באתרם. נחשפו חרסים רבים מהתקופות ההלניסטית, הרומית והעות'מאנית ומימינו.
 
בחפירה התגלו שרידי מבנה בשטחה של שכונת מגורים מהתקופה ההלניסטית. האדמה הסטרילית שהתגלתה מתחת ליסודות הקירות מחזקת את הטענה כי לא התקיימה התיישבות מחוץ לתל עכו לפני התקופה ההלניסטית (Stern 2016:227).