תל כברי (כ-320 דונם; איור 1) הוא הגדול בתלי הגליל המערבי, ובדרום-מערבו מתנשא תל קטן (א-תל; כ-20 דונם), הגבוה בכארבעה מטרים מן התל הגדול. בשנים 1986–1993 נערכו בתל שמונה עונות חפירה (איור 1: 65/1993-G) בניהול א' קמפינסקי מטעם אוניברסיטת תל אביב וו"ד נימאייר מטעם אוניברסיטת היידלברג בגרמניה (קמפינסקי 1987; 1988; 1989; קמפינסקי ונימאייר 1990; 1991; 1992; 1994; Kempinski 2002). בשנים 1999 ו-2004 נערכו בתל שתי חפירות נוספות (שלם תשס"ב [איור 1: 3056-A]; סמיטליין 2007 [איור 1: 4271-A]). חפירת משלחת אוניברסיטת תל אביב חודשה בשנים 2005–2019 (Yasur-Landau 2012; איור 1: 66/2019-G). בחפירות שנערכו עד היום נחשפו בתל שרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה (150 דונם), עיר מבוצרת מתקופת הברונזה התיכונה 2, שבמרכזה ארמון מפואר, ומתחם מבוצר מסוף תקופת הברזל ומהתקופה הפרסית בתל הקטן. בסביבת התל נחשפו לאורך השנים שרידים מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית.

 
החפירה נערכה בשני שטחים (1, 2; איור 1): שטח 1 נפתח במזרח התל, במרחק 180 מ' מהארמון מתקופת הברונזה התיכונה 2, ושטח 2 נפתח מדרום לעין שפע, מקור המים היחיד בשטח התל, ולמרגלות א-תל, שבו התרכז היישוב בתקופות הברזל, הפרסית והעות'מאנית, ובימי המנדט הבריטי. בכל שטח התגלו שלוש שכבות (3–1), ובהן שרידים דלים וממצא רב, המתוארך למן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ועד לתקופת הברזל 2ג'.
 
שטח 1 (32 מ"ר)
שכבה 3. נחשפה שכבה של אבנים קטנות (109L, 121L, 126L; איורים 2, 3), ובה ממצא כלי חרס מעורב מהתקופה הכלקוליתית הקדומה, מסוף תקופת הב"ת 1 ומתקופת המעבר לברונזה התיכונה 2, וכן כלי אבן וצור המתוארכים לתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית, הניאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה (ספיבק, להלן).
 
שכבה 2. נחשף קיר (W111; כ-6 מ' אורך), שנבנה מאבני גוויל מהוקצעות ושרד לגובה ארבעה נדבכים. סמוך לקיר נחשף מפלס ריצוף של לוחות אבן) W112). בהצטברויות אדמה סמוך לקיר ומעל הריצוף התגלה ממצא כלי חרס ומתכת (להלן), מתוארך לתקופת הב"ת 2א', וכן נמצאו מעט חרסים מתקופת הב"ת 2ב', כנראה חדירה בעקבות פעילות מאוחרת. מתחת למפלס הריצוף נמצאה קבורת תינוק (להלן) בתוך קנקן שהוקף במעגל אבנים (L106), גם היא מתוארכת לתקופת הב"ת 2א' (איור 4).
 
שכבה 1. נחשפו קברים מוסלמיים בני זמננו (102L, 108L, 116L, 117L ו-W113) מבית הקברות של הכפר הערבי א-נהר שניטש בשנת 1948; הקברים לא נחפרו. בחתך של אחד מהם נמצא צמיד מתכת (להלן).
 
שטח 2 (16 מ"ר; איורים 5, 6)
שכבה 3. נחשף מפלס אדמה חומה שבה כלי צור (205L), המתוארכים לתקופה הכלקוליתית הקדומה (ספיבק, להלן).
 
שכבה 2. נחשף קיר (203W; 1.4 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה השתמרות) שנבנה באבני גוויל; לבסיסו ניגש ריצוף מאבני גוויל. בהצטברויות אדמה מעל הריצוף התגלה ממצא כלי חרס מתקופת הברזל 2ג' המתארך את הקיר והריצוף, וכן ממצא עצמות.
 
שכבה 1. נחשף מפלס של אבנים קטנות ושברי כלי חרס (201L), כנראה הרבדה טבעית בשטח הסמוך למעיין עין שפע.
 
כלי החרס
ממצא כלי החרס משטחי החפירה מיוחס לארבע תקופות. בשטח 1, שכבה 3, נמצאו קערות מהתקופה הכלקוליתית הקדומה (איור 1:7–5), וכן קערות מתקופת הברונזה התיכונה 2א (איור 6:7–8) וסיר בישול (איור 9:7) מסוף תקופת הברונזה התיכונה 1 או משלב המעבר לברונזה התיכונה 2. 
בשטח 1, שכבה 2, נמצא בהקשר ברור לקיר, לריצוף ולקבורת התינוק, מכלול כלי חרס המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2א' ו-2ב' לפי הקבלות לחפירות קודמות בתל כברי ולאתרים נוספים. נמצאו קערות (איור 8; איור 1:9–10), סירי בישול (איור 11:9, 12), קנקנים (איורים 10, 1:11), קנקנים מעוטרים (איור 3:11–5) ופכית (איור 2:11).
בשטח 2, שכבה 2, התגלה בהקשר לקיר ולריצוף מכלול כלי חרס המתוארך לתקופת הברזל 2ג' לפי הקבלות לחפירות קודמות בתל כברי ובמישור החוף הצפוני. נמצאו קערות (איור 12), קדרות (איור 1:13–4), סירי בישול (איור 5:13, 6), מגש אפייה (איור 7:13), קנקנים (איור 1:14–6), פכיות (איור 7:14, 8), כוס (איור 9:14) ושבר נר פתוח (איור 10:14).
 
פריטי צור וכלי אבן
פולינה ספיבק
 
פריטי הצור
בשני שטחי החפירה התגלו 176 פריטי צור (טבלה 1). איסוף הפריטים לא התייחס לשכבות אלא לשטחי החפירה בלבד. בשני המכלולים שולטת טכנולוגיית נתזים הניכרת בתדירות גבוהה של נתזים לעומת להבים, אם כי היחס בין הנתזים ללהבים שונה בשני השטחים (1:13 בשטח 1; 1:4 בשטח 2). ארבעת הגרעינים שתועדו קטנים מאוד ומנוצלים עד תום. שניים מהם רדיאליים ולא רגולריים, ונושאים על פניהם התזות של נתזונים קטנים בלבד. לשניים האחרים משטח הקשה בודד, עם התזות המעידות על הפקת נתזונים ולהבונים.
בשני השטחים נמצאו בסך הכול 20 כלים ושברי כלים. אחוז הכלים בשני המכלולים דומה. במכלול הכלים משטח 1 להבי מגל (5), שברים של נקרים (2) ומגרדים (2), ייתכן שאחד מהם מייצג מגרד מניפה. כלים נוספים במכלול הם שברי להבים (3) ונתזים משובררים (1), מיקרולית (1) וכלי דו-פני (1). בשטח 2 נמצאו שברים קטנים של להבי מגל (2) ושל ראשי חץ (2).
הכלים הדיאגנוסטיים משני השטחים מייצגים פעילות יום-יומית במהלך שלוש תקופות של התיישבות קדומה בתל: 1) התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' מיוצגת בלהב מגל אחד ובשני ראשי חץ (איור 1:15, 2);  2) התקופה הניאוליתית הקרמית מיוצגת בשני להבי מגל (איור 3:15); 3) התקופה הכלקוליתית הקדומה מיוצגת בארבעה להבי מגל (איור 4:15, 5).
 
טבלה 1. ממצא פריטי הצור
הפריט
שטח 1
%
שטח 2
%
פריטים ראשוניים
17
21.5
7
7.2
נתזים
37
46.8
38
39.2
להבים
1
1.3
8
8.2
להבונים
2
2.5
2
2.1
להבים כנעניים
 
 
1
1.0
גרעינים
1
1.3
3
3.1
פסולת גרעין
1
1.3
4
4.1
כלים
9
11.4
11
11.3
גושים
10
12.7
13
13.4
שבבים
1
1.3
10
10.3
סה"כ
79
100
97
100
 
להבון אובסידיאן. בשטח 1 התגלה שבר של להבון חד-כיווני מאובסידיאן (איור 6:15), שהקשרו הסטרטיגרפי אינו ברור. האובסידיאן הקרוב הנמצא בטבע הוא באנטוליה וארמניה ואין ספק כי פריט נדיר זה יובא לאתר ממרחק רב ומעיד על קשרי מסחר חשובים. בתל כברי תועדו בעבר פריטי אובסידיאן נדירים מאוד: גרעין להבים גדול (שטקליס 1958) ומראה עגולה (פראוסניץ 1969: לוח לז). למרבה הצער, כל פריטי האובסידיאן מתל כברי נמצאו ללא הקשר סטרטיגרפי ברור. פריטי אובסידיאן נחשבו לבעלי ערך רב באזור אגן הים התיכון כבר מראשית התקופה הניאולית. שכיחותם של פריטי האובסידיאן באתרי היישוב עלתה במהלך התקופה הניאוליתית וירדה משמעותית ביישובים מהתקופות הכלקוליתית המאוחרת והברונזה.
 
כלי האבן
במכלול כלי האבן מהחפירה עשרה פריטים, אף לא אחד מהם נמצא בהקשר סטרטיגרפי ברור (טבלה 2).
מרבית כלי האבן שתועדו הם כלים עליונים, כאלה שנאחזו ביד אחת או שתיים והופעלו כנגד כלי תחתון נייח. מרבית הכלים מעידים על עבודות כתישה ושחיקה.
 
טבלה 2. כלי האבן
הכלי
שטח 1
%
שטח 2
%
דיסק
2
28.6
 
 
עלי
1
14.3
 
 
רב תכליתי עליון
2
28.6
1
33.3
קערה קטנה
1
14.3
 
 
כלי שחיקה עליון
1
14.3
1
33.3
מכתש קטן
 
 
1
33.3
סה"כ
7
100
3
100
 
דיסקים מאבן גיר (2=N; איור 1:16, 2). הדיסקים עשויים מאבן גיר קשה בטכניקת התזה דו-פנית. לשני הדיסקים חתך עדשתי או סמי-עדשתי אופייני. כלים אלה החלו להופיע באזור במהלך התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' והיו נפוצים במיוחד במהלך התקופה הניאוליתית הקרמית. שכיחותם ירדה מאוד בתקופה הכלקוליתית. אין תמימות דעים לגבי השימוש בכלים אלה והמחקר מציע מגוון רחב של שימושים: קוצצים, מגרדים, פקקים, כלי ציד, כלי עבודה לקרמיקה, לעץ לטיח ועוד.
 
כלי שחיקה עליונים (2=N; איור 1:17). נמצאו שני שברים של כלי שחיקה עליונים, שניהם עשויים מבזלת נקבובית, לשניהם פן עבודה בודד שחוק למדי. אף שאחד מחורץ יותר, הצורה המקורית של שניהם הייתה של כיכר לחם.
 
כלים רב-תכליתיים עליונים (3=N). שניים מהכלים (למשל איור 2:17) עשויים על חלוקי צור ואחד על חלוק גיר קשה. לכולם פן אחד מעוגל, ששימש לשחיקה ולכתישה (7–10 ס"מ קוטר), ובצדדים סימני עבודה של הכאה ושחיקה. הפן המנוגד לפן הפעיל קמור ומתאים לאחיזה ביד אחת, והוא אינו מעוצב ונטול סימני שימוש.
באחד מהכלים הותקן, ככל הנראה בשלב של שימוש משני, חור המאפשר לתלותו כמשקולת.
 
עלי דמוי חרוט (1=N; איור 1:18). העלי עשוי מבזלת ולו פן עבודה אחד.
 
כלי מעוצב זעיר (1=N; איור 2:18). כלי קיבול קטן, מלוטש על כל פניו, עשוי מאבן גיר, שהתגלה ללא הקשר סטרטיגרפי. כלים דומים, גם הם ללא הקשר סטרטיגרפי, נמצאו באזור תל כברי בעבר (פראוסניץ 127:1969). ייתכן שכלים מעוצבים קטנים ברמת גימור גבוהה שימשו פריטי מותרות ו/או פולחן.
 
מכתש קעור (1=N; איור 3:18). המכתש עשוי מבזלת וניכר כי עובד בעבודת הכאה יסודית על כל פניו. המכתש קטן למדי ושימש כנראה לכתישה עדינה של כמויות מזעריות.
 
גודלו המצומצם של מכלול האבן והעדר הקשר סטרטיגרפי ברור של הכלים אינם מאפשרים להעריך את אופיו והיקפו האמיתיים. כמו כן קשה להעריך אם הייתה באתר העדפה לעבודת כתישה או שחיקה ולהעריך איזה חומרים עובדו, שכן שני סוגי הפעילות מיוצגים במכלול בכמות כלים זהה. ראויה לציון רמת הגימור הגבוהה של מרבית כלי האבן.
דיסקים דו-פניים מאבן גיר היו נפוצים באזורנו בעיקר בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. עם זאת, רובם המכריע של טיפוסי הכלים שימשו לאורך מרבית התקופה הניאוליתית ובמהלך התקופה הכלקוליתית הקדומה.
 
עצמות בעלי החיים
נמרוד מרום
 
החפירה במכלולים בני תקופת הברונזה התיכונה בתל כברי העלתה מכלול עצמות קטן מאיסוף ידני. המכלול זוהה באמצעות האוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה, והעצמות קודדו באמצעות אזורים דיאגנוסטיים ונרשמה נוכחותם של ציינים לטפונומיה של המכלול, כגון סימני שרפה, לעיסת טורפים, חיתוך ובליה. בסך הכול זוהו למין וחלק שלד 28 עצמות יונקים.
 
רוב העצמות המזוהות שייכות לצאן (64%; 18=N; Ovis aries/Capra hircus), ומייצגות לפחות שני פרטים. ארבע מעצמות הצאן שייכות לכבשים לפי סימנים מורפולוגיים, אבל הזיהוי אינו בטוח לאור מיעוט הכבשים במכלולים אחרים שנבדקו בתל ואי-אמינותן של שיטות מורפולוגיות אלו. שתי עצמות אגן של צאן שייכות לנקבות. עצמות הבקר (25%; 7=N; Bos taurus; מייצגות לפחות פרט אחד) הן מרכיב חשוב במכלול, הקשור כנראה באפשרות להחזיק מספרים גדולים של חיות משק אלה בעמקי הצפון בשל צריכת המים הגבוהה שלהן. לסת של חזיר צעיר (Sus scrofa), שן חמור (Equus asinus) ועצם שכם (סקפולה) של יחמור (Dama mesopotamica) מעידות על ניצול חיות אלו לבשר, לעבודה ולציד בהתאמה. למעט עצם צאן אחת ולסת החזיר, ממצא הפאונה מייצג בעלי חיים בוגרים (עצמות מאוחות ושיניים קבועות), וכנראה מצביע על שימוש בבעלי חיים למגוון מטרות – עבודה, חלב, צמר – לפני שחיטתם הסופית לבשר.
הימצאותן של נקבות בקרב הצאן מראה על גידול מקומי בקנה מידה קטן של חיות לבשר ולמוצרים משניים.
התפלגות חלקי השלד מצביעה על כך שהביתור הראשוני של הצאן לא נעשה בסביבת החפירה, שכן כפות הרגליים חסרות לחלוטין. תצפית זו מצביעה על חלוקה מרחבית כלשהי של הטיפול בבשר וצריכתו, אם כי לא ניתן לאפיין אותה בשלב זה. קרן איל מנוסרת וכן כלי עצם נאה מעידים על תעשיית כלי קרן ועצם באתר.
 
כלי עצם
בשטח 2 נמצא בהצטברויות המתוארכות לתקופת הברזל 2ג' כלי עצם שהיה כנראה חלק מתליון (201L, 2019B; איור 19). חפץ דומה נמצא בחפירת משלחת אוניברסיטת שיקגו בתל מגידו בשכבה 3, המתוארכת על ידי החופרים ל-780–650 לפסה"נ (Lamon and Shipton 1939: Pl. 97:8–9).
 
פריטי מתכת
בשטח 1 נמצא בחתך של אחד הקברים המוסלמיים צמיד ברונזה (120L; איור 20). הצמיד המוכר כתכשיט נשי במאה הי"ט – ראשית המאה הכ' לסה"נ היה ככל הנראה חלק ממנחת קבורה. בהצטברויות המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה 2 (101L) נמצא ראש חץ מברונזה (איור 21). ראש חץ דומה נמצא בחפירה בנחל תות (אתר 9), שם תוארך הממצא לתקופת הברונזה התיכונה 2 (ליברמן-ונדר 1999: איור 76).
 
עצמות אדם
יוסי נגר
 
נמצאו שברי עצמות אדם בקנקן (106L) שנמצא מונח בתוך מעגל אבנים ותוארך לתקופת הברונזה התיכונה. העצמות נבדקו רק לאחר הוצאתן מהקרקע ונמצאו בהן שברי עצמות כיפת גולגולת, שיניים ועצמות פוסטקרניאליות של תינוק. העצמות הארוכות התפוררו ולא התאפשרה מדידתן, וכן לא ניתן היה להעריך את גיל הנקבר על פי מדדים בכיפת הגולגולת, אולם על פי פרופורציות השברים נקבע שאלו עצמות של תינוק. בחוליה הובחן כי שני חלקי הקשת הנויראלית טרם התאחו, ממצא אופייני לתינוק שגילו מתחת לשנתיים. קבורת תינוק בקנקן אופיינית לתקופת הברונזה התיכונה ותועדה בעבר הן במערות קבורה הן מתחת לרצפות מגורים.
 
מהחפירה, שנערכה בשטחי התל שלא נבדקו בעבר, עולה כי במזרח התל (שטח 1) היו מבני מגורים מתקופת המעבר בין הברונזה התיכונה 1 לברונזה התיכונה 2 ובמהלך הברונזה התיכונה 2א' ו-2ב'. עוד התברר כי היישוב בתקופת הברזל 2ג' השתרע גם בשטח שלמרגלות 'התל הקטן' ומדרום לעין שפע. ממצא כלי החרס, כלי האבן, הצור והאובסידיאן מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית והקרמית והכלקוליתית, מוסיף מידע על גודלו של היישוב בשטח התל בתקופות הקדומות.