החפירה נערכה בשני שטחים (A, B; איור 1), שנפתחו על שתי כיפות המרוחקות כ-1.2 ק"מ זו מזו בגבעה ממערב לחורבת בית נטיף ומצפון לחורבת קולד. בשטח A נחשפו שלושה מגדלי שדה, שתי גתות, שתי ערמות סיקול וכבשן סיד, ובשטח B נחשף כבשן סיד.
הגבעה צופה אל אתרים מרכזיים באזור רמת בית שמש, ובהם תל ירמות מצפון, תל שכה מדרום וח' קיאפה ותל עזקה ממערב. האזור נסקר בעבר, ותועדו בו שרידים רבים ומגוונים, ובהם מבנים, מגדלי תצפית, גתות, כבשני סיד, בורות מים, אגנים, ספלולים וערמות אבנים מסוקלות (Dagan 2010:149–151, 279, 288–294, Sites 189, 353, 358–361, 370.1).
 
מגדלי שדה. בראש הגבעה נחשפו שלושה מגדלים רבועים (AC; 3.5 × 3.5 מ', כ-1 מ' גובה השתמרות; איור 2), המשקיפים למרחק רב לעבר המדרונות והשדות החקלאיים. הם נבנו על סלע האם משורה אחת של אבני שדה גדולות והשתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. מפולות אבנים שהתגלו סביב המגדלים מלמדות כי הם התנשאו לגובה רב יותר. ייתכן שחלק מאבני המגדלים נלקחו לשימוש משני לבנייה או לכבשנים הסמוכים ששימשו בתעשיית הסיד. שלושת המגדלים מולאו בשכבות אדמה ואבנים (0.5–0.6 מ' עובי) שהונחו מעל הסלע.
מגדל A מולא באבני שדה, אדמה ושבבים של פסולת חציבה (114L; 0.3–0.5 מ' עובי השכבה; איורים 3, 4). מגדל B מולא באבני שדה קטנות (112L; 3–5 × 3–5 ס"מ גודל האבנים; 0.5–0.6 מ' עובי השכבה; איורים 5, 6); בתוך המילוי התגלה שבר גוף של פך מתקופת הברזל 2 (איור 3:7). מגדל C מולא באדמה ובאבני שדה גדולות ובינוניות (120L; 0.2–0.4 × 0.3–0.5 מ' גודל האבנים; איורים 8, 9). בחפירה סביב המגדלים (100L, 108L, 113L, 117L) נחשפו יסודותיהם, אך לא נמצא פתח. ייתכן שהכניסה והיציאה למגדלים נעשתה באמצעות סולמות עץ.
 
גתות. נחפרו שתי גתות, האחת פשוטה (A; איור 10) והשנייה מורכבת (B; איורים 5, 11). גת A, המרוחקת כ-20 מ' מצפון-מזרח למגדל A, נחצבה במשטח סלע, ולה משטח דריכה מלבני (105L; כ-0.1 מ' עומק) ובור איגום (102L; כ-0.65 מ' רוחב, 0.5 מ' עומק).
לגת B משטח דריכה (109L; כ-0.1 מ' עומק) ומצפון לו בור איגום (106L; כ-0.8 מ' עומק). סדקים שהובחנו במשטח הדריכה והתנתקות של גוש סלע המפריד בין המשטח לבור האיגום הם כנראה תוצאה של תזוזת הקרקע. מצפון-מזרח ומצפון-מערב לבור האיגום נתגלו שני בורות קטנים (104L, 107L; 0.70–0.40 × 0.45 מ', כ-0.5 מ' עומק), המתחברים אל בור איגום 106 בתעלות קטנות (1, 2). תעלה נוספת (3) חיברה את בור 107 אל משטח סלע משוקע קלות ממערב לו, שנועד אולי להנחת ענבים. אם אכן כך, נראה כי התירוש זרם בתעלה 3 אל בור 107. אפשרות אחרת היא שמשטח הסלע המשוקע הוכשר לאחר שנסדק משטח הדריכה הגדול (109L). במשטח הסלע שבו הותקנה הגת נחשפו גם שני שקעים טבעיים (שקעים 1, 2) וארבעה ספלולים חצובים (ספלולים 1–4), הנראים קדומים לחציבת הגת. מרכיבי הגת ומשטחי הסלע היו מכוסים באדמת סחף. בבור איגום 106 התגלה שבר גוף של קנקן מתקופת הברזל 2 (איור 4:7), ובבור 107 התגלה מטבע מן המאה הד' לסה"נ (אולי מהשנים 351–361 לסה"נ; ר"ע 149364). סביר להניח ששבר הגוף והמטבע נסחפו לגת לאחר שהיא יצאה משימוש, ואין בהם כדי להעיד על תיארוך חציבתה והשימוש בה.
 
כבשני סיד. נחפרו שני כבשני סיד (A, B). כבשן A (איורים 12–14) סגלגל, חלקו התחתון נבנה בתוך חלל קרסטי (116L; כ-3.5 מ' קוטר, כ-3.9 מ' עומק השתמרות), וחלקו העליון נבנה משתי שורות של אבני שדה גדולות ומקבילות. בחלל הכבשן נמצאה שכבה של אבני שדה קטנות (121L, 123L; 0.2–0.3 × 0.2–0.4 מ' גודל האבנים; כ-2.5 מ' עובי השכבה). בצדו הדרומי-מערבי של הכבשן נחשפה תעלה (132L; כ-3.5 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה), ששימשה להולכת אוויר לכבשן. היא נבנתה משתי שורות של אבני שדה, שבראשן הונחו אבני שדה גדולות (כ-0.4 × 0.9 מ'); צדה החיצוני של התעלה הושתת על סלע האם.
כבשן B (131L; איורים 15, 16), דומה לכבשן A: מתארו סגלגל (131L), חלקו התחתון נבנה בתוך חלל קרסטי (121L; כ-3.5 מ' קוטר ועומק), וחלקו העליון נבנה משתי שורות של אבני שדה גדולות ומקבילות. לצד דופנות החלל בחלקו התחתון של הכבשן הונחה שכבה של אבני שדה קטנות (130L; 0.2–0.3 × 0.2–0.4 מ' גודל האבנים; כ-2 מ' עובי השכבה), שנועדו כנראה לשרפה לשם הפקת סיד. בצדו הצפוני-מזרחי של הכבשן נחשפה תעלה (133L; כ-2.5 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה), שנבנתה משתי שורות של אבני שדה, שהונחו בתוך אדמה שרופה. בכבשנים לא התגלה ממצא מתארך.
 
ערמות סיקול. זוהו חמש ערמות אבנים במגוון גדלים (AE; איור 2; ערמות C ו-D לא צוינו בתכנית); חלקן תחומות באבני שדה. ערמה A (כ-7 מ' אורך, כ-5 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה; איור 3), הנמצאת בחלקו הצפוני-מערבי של שטח החפירה, כוללת אבני שדה קטנות (5–20 ס"מ) ותחומה בשורה של אבני שדה גדולות שהשתמרו בחלקם; הערמה נמצאה מכוסה באדמת סחף (126L). במרכז הערמה נחפר חתך (128L; כ-1 × 7 מ', 0.8 מ' עומק עד סלע האם) ולא התגלה ממצא מתארך. בצדה המערבי של הערמה נחשפו שתי שורות של אבני שדה, המקיפות חלק מהערמה; השורה הפנימית (127W) כנראה קדומה יותר. בהצטברות אדמה מעל הקיר התגלה ממצא קרמי המתוארך ברובו לתקופת הברזל 2, ובו למשל קערות מן המאה הט' לפסה"נ (איור 1:7, 2), וכן קערה לא מזוהה, אולי מן התקופה הפרסית (איור 5:7).
ערמה B (כ-5 מ' אורך, 3 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה; איור 17), בצדו הדרומי-מזרחי של שטח החפירה, סגלגלה ותחומה באבני שדה גדולות ובינוניות. בחלקה התחתון של הערמה התגלתה שכבה של אדמת סחף ובה מעט אבני שדה (125L; 0.3 מ' עומק), ואילו בחלקה העליון של הערמה התגלתה שכבה של אבני שדה קטנות (124L; 0.2 מ' עובי). ערמה E (כ-5 מ' אורך, 2–3 מ' רוחב; איור 17), בדומה לערמה B, תחומה באבני שדה גדולות ובינוניות.
ערמות C ו-D (כ-8 מ' אורך, 3–5 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה; לא נחפרו ולא צוירו), שבחלקו הדרומי-מזרחי של שטח החפירה, מרוחקות כ-20 מ' מדרום-מערב למגדל C. הן תחומות באבני שדה גדולות בדומה לערמה A.  
 
בחפירה נחשפו שרידים חקלאיים–תעשייתיים. היעדר ממצא מתארך, למעט חרס אחד במגדל B, חרס אחד בבור איגום 106 וכמה חרסים בערמת סיקול A — רובם מתקופת הברזל 2 — אינו מאפשר הסקת מסקנות בשאלות הנוגעות לתיארוך השרידים ולהקשרם המרחבי. עם זאת ניתן אולי להעריך כי החרסים מתקופת הברזל 2 משקפים שלב קדום של פעילות באזור זה או בסביבתו הקרובה.
שימושם של המגדלים אינו ברור דיו. כמוהם מוכרים רבים ברחבי ארץ ישראל, והם תוארכו לתקופות שונות, כגון הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אם בהסתמך על הממצא הקרמי שנתגלה בהם ואם על סמך זמנם של אתרים סמוכים (שדמן 216:2016–223). אף שהמגדלים שנחשפו בנויים באותה שיטה, המילוי שנמצא בהם אינו אחיד, ועל כן לא מן הנמנע כי הם מתקופות שונות. ייתכן כי למגדלים היה שימוש חקלאי, אולי לאחסון תוצרת חקלאית; על כך מרמזת קרבתם אל הגתות. אפשר גם שהם שימשו לאחסון קנקנים לתסיסת התירוש. עם זאת, מיקומם בראש גבעה, הצופה אל המדרונות ואל המרחבים הסובבים אותה, ופרט למגדל אחד גם בנקודות עם תצפית טובה אל אתרים מרכזיים, רב-שכבתיים באזור, כמו תל ירמות, ח' קיאפה, תל עזקה, תל שכה, וכן אל האתרים שבסביבתם הקרובה, כגון ח' שומילה, ח' אום אל-דיאב וחורבת קולד (Dagan 2010:235–285: No. 306, 326, 354), עשוי להעיד על קשר לאחד מאתרים אלה.