בחודש יולי 2017 נערכה חפירת הצלה ברח' הירקון 3 בבני ברק (הרשאה מס' 8042-A; נ"צ 183372-502/666957-7147), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון וקסמן גוברין גבע בע"מ, נוהלה על ידי א' דיין (צילום שטח), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), י' ארבל (ניהול שטח וצילום שטח), ד' אבו-סלאח (ניהול שטח והכנת שטח), ל' ראוכברגר וי' אגמון (בדיקות מקדימות והכנת שטח), ע' יוניש, ר' משה, מ' מרמלשטיין וח' בן-ארי (בדיקות מקדימות), ד' גולן (בדיקות מקדימות, ייעוץ וכלי חרס), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), פ' גנדלמן (ייעוץ והנחיה), ד' ברקן, מ' עג'מי וד' בן עמי (ייעוץ), א' דגוט (GPS), י' נגר (אנתרופולוגיה) ור' בארי (זיהוי כלי חרס). כן סייעו י' מרמלשטיין וא' בושנינו.
שטח החפירה נמצא כ-150 מ' מדרום לנחל הירקון, כ-1.3 ק"מ ממערב לתל זיתון, שבו שרידים המתוארכים למן תקופת הברונזה התיכונה 2 ועד התקופה האסלאמית הקדומה (דגוט 2016), וכ-1.5 ק"מ ממזרח לתל גריסה, שבו שרידים שזמנם למן תקופת הברונזה הקדומה ועד תקופת הברזל 2, וכן מן התקופה האסלאמית הקדומה (לרקע ר' גולן 2016א; 2016ב). סמוך לשטח החפירה נחפר קבר חיקסוסי מסוף המאה הי"ז לפסה"נ (קפלן תשל"ח). ממערב נחשפו שרידים של התיישבות ותעשייה, המתוארכים למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה האסלאמית הקדומה (גליק 2016). מדרום נחשפו גת גדולה מן התקופה הרומית (גליק 2010), ושרידים של מערכת השקיה גדולה משלהי התקופה העות'מאנית – ראשית ימי המנדט הבריטי (גליק 2012).
נחפרו כ-650 מ"ר בשני שטחים (B ,A). בשטח A נחשפו שרידים של מערכת השקיה (איור 1), שזוהו בה שני שלבים: בשלב הראשון, המתוארך לתקופה העות'מאנית, תעלות מטויחות בנויות מאבני כורכר על תשתית של אבני כורכר קטנות, ובשלב השני, בימי המנדט הבריטי, שופצה המערכת והוגבהה.
בשטח B נחשפו שתי שכבות של התיישבות: הקדומה מתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה 2א והמאוחרת לתקופה הביזנטית. כמו כן נמצאו חרסים אחדים מן התקופה האסלאמית הקדומה. מתקופת הב"ת 2א נחפר בור אשפה, ובו שברי כלי חרס רבים. כן נחשפו קירות, פינת מבנה (איור 2), מתקן עגול (איור 3), אולי סילו, שרידי כבשן לייצור כלי חרס (איורים 4, 5) וקברים.
מן התקופה הביזנטית נחשפה שכבת מילוי לצד קיר, ייתכן קדום, ובה שברים רבים של קנקני אנטיליה. בחתך בדיקה, שנחפר צמוד לקיר זה, נמצאו אבני בנייה גדולות, עשויות מאבן גיר, שפן אחד שלהן עגול, ועליהן שרידים של חומר מליטה אפור; עם האבנים נמצאו חרסים מעורבים מן התקופות הב"ת, הביזנטית והעבאסית. אולי אלה שרידים של באר אנטיליה שהייתה בקרבת מקום. בריבוע שנחפר צמוד לחתך הבדיקה נמצא מילוי ובו אדמת חמרה אדומה כהה, חרסים רבים מהתקופות שהוזכרו לעיל ואבנים רבות. המילוי חדר לאדמה הבוצית, שגונה כמעט שחור, שהצטברה בחלקו הצפוני-מערבי של שטח החפירה, שם נתגלו גם קברים (להלן). בחלק זה של השטח זוהה מפלס חיים ובו לבני בוץ, אבנים קטנות וחרסים.
מתחת למפלס החיים המתוארך לתקופה הביזנטית נחשף מפלס נוסף מתקופת הב"ת 2א. מתחת למפלס זה נמצאו קברים בכמה מפלסי גובה, במצב השתמרות רע מאוד (איור 6). זוהו שני קברי ארגז בנויים מאבני גוויל מכורכר, באחד מהם נמצאו כלים באתרם. כן זוהו שלושה קברים שסומנו במעגל של אבני גוויל, לא צמודות, ובהם שברים אחדים של כלי חרס.
מכמות החרסים שנמצאה במהלך החפירה ומתיארוכם, אפשר להסיק שהיישוב הביזנטי היה סמוך יותר לנחל הירקון, באזור הצפוני-מערבי של החפירה, שם סלע הכורכר עמוק. באזור הדרומי, שם סלע הכורכר גבוה, נמצאו בעיקר חרסים מתקופת הב"ת. נראה שאזור זה שימש עורף של היישובים הסמוכים שהיו בתל זיתון ובתל גריסה, ובו מתקני תעשייה וקברים.
קפלן י' תשל"ח. בני ברק. חדשות ארכיאולוגיות סג–סד:42.