שכבה III
השכבה זוהתה בריבוע K1 בלבד. נחשף קיר (W106) בנוי אבני כורכר בבניית גזית, שהשתמר לגובה שלושה נדבכים מעל יסוד, שממנו נחשפו שני נדבכים מדורגים (איורים 3). לקיר ניגשת רצפה (L139; במפלס 5.08 מ' מעל פני הים) עשויה מכורכר כתוש (10 ס"מ עובי) ומושתתת על אדמה חומה וחומר אורגני ובה מעט חרסים קטנים לא מזוהים.
 
שכבה II
נחשפו שרידים של ארבעה מבנים מהתקופה הצלבנית שכיוונם צפון–דרום (ר' איור 2).
 
מבנה 1. בריבוע K1 נחשפה פינה דרומית-מערבית של המבנה, שבנייתו אופיינית לעכו – בניית גזית מאבני כורכר. קיר 106 משכבה III המשיך לשמש בשכבה זו, ואליו ניגש ממזרח קיר (W121; איורים 3, 4) שנחשף בו סף של פתח. שני הקירות תוחמים חצר מרוצפת באבני כורכר (L147), שהובילה אליה מדרגה מהפתח שבקיר 121. על הרצפה נמצאה שכבת שרפה (L127) ובה אבני מפולת של הקירות, חרסים המתוארכים למאה הי"ג לסה"נ, מסמרי ברזל ומטבע המתוארך לשנים 1192–1197 לסה"נ (טבלה 2:1). בחריץ שבין אבני הרצפה נמצא מטבע מן המאה הד' לסה"נ (טבלה 1:1).
 
מבנה 2. בריבוע K2 נחשף גרם מדרגות (L114; איור 3 חתך 2–2), שהשתמרו ממנו 4–5 מדרגות. על המדרגות ניכרים סימני ריצוף שלא השתמר (איור 5). על המדרגה השלישית, בתוך שכבת חול, נמצא מטבע המתוארך לשנים 1229–1240 לסה"נ (טבלה 3:1).

מבנה 3. בריבוע K3
נחשף קטע קטן מאוד של פינה צפונית-מערבית של מבנה. בין שני קירות המבנה (W130 ,W129; איור 3 חתך 3–3) נחשף פיר (L134) בעומק של כ-3 מ'. חלקו העליון נמצא ריק ובתחתיתו הצטברויות שלא נחפרו. זהו כנראה פיר של בור מים. ממערב לקיר 129 נחשפה שכבת אבני כורכר בינוניות (L133) בתוך חול, כנראה מפולת אבני המבנה.

מבנה 4. בריבוע K4
נחשף קיר (W109; איור 6), שאליו ניגשו שני חדרים מכל צד. בחדר הדרומי-מזרחי (L149), נחשף קמרון מטויח שתקרתו הרוסה בחלקה, ששימש כנראה לאגירת מים (איור 6 חתך 1–1). החדר הדרומי-מערבי נחשף בחלקו ובו שכבת הצטברויות ואבני מפולת. החדר לא נחפר בשל מגבלות בטיחות. בחדר הצפוני-מערבי (L148) נחשפה רצפת לבנים הניגשת לסוקל מטויח שעוצב לאורך שלושת קירות החדר שנחשפו. למרות שכבת השרפה העבה שנחשפה במבנה, הרצפה, הסוקל והקירות המטויחים השתמרו היטב (איור 7). בפינה המערבית נחשף בור ספיגה (L145) שנמצא ריק.
  
בריבועים K6
,K5 (איור 8) נחשפו קטעים מראשי קירות (W143 ,W128) ושכבת אבני כורכר (W144), כנראה חלק ממפולת. השרידים נמצאו מכוסים בשכבת חול, שבה נחשפו שרידי שכבה I.

טבלה 1. המטבעות
מס'
לוקוס
סל
חומר
מטבעה
עריך
שליט
תאריך (לסה"נ)
ר"ע
1
147
1066
ברונזה
סיסקיה
 
קונסטנטינוס הא'
318–319(?)
106228
2
 127
1058
ברונזה
עכו
פוז'ואה
הנרי משמפן
1192–1197
106229
3
114
1019
כסף סיגים
צידון
דניאר
אנונימי (כנראה בליאן)
1229–1240
106630
 
שכבה I
נחשפו שתי תעלות מים מהתקופה העות'מאנית.
 
תעלה 1 נחשפה בחלקו המזרחי של שטח החפירה (W117
), כיוונה צפון-מערב–דרום-מזרח והיא הושתתה על שכבת חול (L122). התעלה בנויה מטין בצבע אדמדם שבתוכו פירורי גיר ושברי אבני כורכר. בתוך התעלה, המשופעת לדרום-מזרח, נחשפו חוליות צינור חרס.

תעלה 2 (W119
; איור 9) מאוחרת לתעלה 1 וחותכת אותה בקצה המערבי. התעלה בנויה אבני גוויל וחומר מלכד ומכוסה בלוחות אבן גדולים. כמו תעלה 1, היא מושתתת על שכבת החול 122 ומעליה הצטברויות אדמה חומה מעורבת בחול (L120 ,L118; איור 8 חתך 1–1) והצטברויות של חול ופסולת מודרנית (L115). על דופנות התעלה נמצאו שרידי טיח.
 
הממצא
על פני השטח נחשף שבר של קערה מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 1:10).
 
מן התקופה הצלבנית, שכבה II, נמצאו בתוך המבנים הצלבניים כלי חרס המתוארכים בעיקר למאה הי"ג והאופייניים לעכו, בהם כלים לא מזוגגים, כמו 'קערת עכו' (איור 2:10), קערה מאפוליה (איור 3:10), קערה מזוגגת מטיפוס הפרוטו-מיוליקה מסיציליה (איור 4:10), קערה מזוגגת בעיטור רולטה מוונציה (איור 5:10), סיר בישול (איור 6:10), ספלים (איור 7:10, 8) העשויים מחומר האופייני לסירי בישול, וקנקן העשוי בעכו (איור 9:10).
 
מן התקופה העות'מאנית, שכבה I, נמצאו פך (איור 10:10), שתי מקטרות (איור 11:10, 12) וצינור מים מחרס (איור 13:10).
 
לצד כלי החרס נמצאו מעט מאוד שברי זכוכית, בעיקר שברי חלונות עגולים וצנצנת אחת, המתוארכים כנראה לתקופה הצלבנית, מלבד שפה אחת הנראית קדומה יותר.
 
בחפירה נתגלו שרידי בתים מן המאה הי"ג לסה"נ השייכים לרובע המגורים שנחפר בעבר בהרחבה ודומים לו באופי הבנייה. המבנים שנתגלו בחפירה בנויים אבני כורכר ופניהם כוסו בטיח.
שכבת השרפה העבה שכיסתה את רצפות המבנים הצלבניים הכילה חרסים, שיש וטיח, מסמרי ברזל ומטבע צלבני, המאששים את עדות המקורות ההיסטוריים על גורלה של עכו בשנת 1291, כשנכבשה בידי הממלוכים.
מפולות המבנים נמצאו מכוסות בשכבת חול ים נקי, עדות לנטישתה של העיר למן התקופה הממלוכית עד אמצע המאה הי"ח. 
מעל שכבות החול נחשפו תעלות מים שכיוונן מצביע על קשר אפשרי למאגר המים הסמוך מצפון לחפירה ולאמת המים לעכו, המרוחקת כ-10 מ'. תעלות אלה השקו כנראה שטחי גנים וחקלאות המתועדים כאן בתקופה העות'מאנית.