שטח A

תנור האפייה (L101; איורים 2, 3) התגלה לאחר פירוק קיר אבן בעבודות שנערכו טרם החפירה. התנור נוקה, תועד ופורק בניסיון לעמוד על שיטת בנייתו, על חומרי הבנייה ועל דרך פעולתו, ובמטרה להרכיבו מחדש במקום אחר ולאתר חללים נסתרים במבנה. תהליך התקנת התנור החל בבניית קיר (W107; כ-4 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה) ומילוי האזור התחום ממערב לקיר באדמה ובאבנים קטנות לשם יצירת בסיס מוגבה (L121; כ-1 מ' גובה; איור 2: חתך 2–2). בתוך המילוי נמצאו שברים של כלי חרס (להלן) ושל כלי זכוכית (גורין-רוזן, להלן) מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית. על מילוי זה בנו יסוד — שלושה נדבכי אבן, שהעליון הוא שורת אבני גזית (W125; כ-0.3 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה; איור 4). מעל יסוד זה נבנתה הכיפה של תא האפייה של התנור (L115; כ-2.5 מ' קוטר, כ-0.5 מ' עובי) מאבני גוויל מוארכות, שלוכדו בחומר מליטה, ורוד בחלק התחתון של הכיפה וצהבהב בחלק העליון. מעל הכיפה הונחה אדמה, ועליה נוצק חומר בהיר לבידוד (5 ס"מ עובי). מעל כיפה 115 נבנה קיר אבן בשילוב חומר מליטה (W116), שנועד להפריד את הכיפה מחלל הנמצא ממערב לו. מצפון לתנור נחשף פתח קשות שהוביל לחלל (L117; איור 2: חתך 3–3); הפתח נסתם בקיר (W118). פתח נוסף הוביל לחלל דרומי (L124). נראה כי הפתחים נסתמו טרם בניית התנור.
בחזית התנור הותקנה קשת מאבנים (L111; איור 2: חתך 1–1), ומעליה — קיר (W120) שמתארו דמוי טרפז, הנתמך משני צדיו במעין מזוזות בנויות אבן (W114 ,W113). מעל קיר 120 הונחה אבן מוארכת ושטוחה (L128). תא האפייה עגול (L129; כ-2 מ' קוטר, 1.25 מ' גובה; איור 5), והוא רוצף במרצפות אבן (L112), שעליהן הונחו המאפים; נמצאו מרצפות בטון אחדות, כנראה תוספת מאוחרת. המרצפות הונחו על שכבת אדמה (5 ס"מ עובי), ומתחתיה שכבה גבישית לבנה (L127; כ-5 ס"מ עובי; איור 2: חתך 2–2), שנועדה כנראה לבודד את חום התנור. ארובת התנור הותקנה מאחורי קיר 120; חלקה העליון לא שרד, אך בקומה השנייה נמצא פתח לארובה (L119; שטח B, להלן).
בחזית התנור השתרעה רחבה (L103) מרוצפת באבנים ותחומה בשני קירות (W106 ,W105). שתי מדרגות (L102) הובילו אל הרחבה ממזרח. בשלב כלשהו נבנו שני קירות (W110 ,W109), משני צדי הרחבה, צמוד לקיר 107. על קיר 107 הונח מדף אבן מוארך (L108) — משטח עבודה לאופה. צמוד לקיר 110נחשף כיור אבן (L104; איור 6).
 
ממצא. שברי כלי החרס שנמצאו במילוי 121 שבבסיס התנור, כללו קערה מיובאת מוונציה מן התקופה הממלוכית המאוחרת (איור 7:7), וכלים מן התקופה העות'מאנית הקדומה: קערות (איור 8:7–11), קנקן תה (איור 12:7), קדרות (איורים 13:7, 14) וקנקן (איור 15:7). סמוך לתנור נמצא שבר של קערה (איור 16:7) המתוארכת לשלהי התקופה העות'מאנית–ימי המנדט הבריטי. ממזרח לתנור, על רצפת החדר (L126), התגלו שלושה מטבעות ברונזה ממלוכיים, המתוארכים למאה הי"ג לסה"נ (ר"ע 154786) ולמאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 154698, 154699).
 
שטח B
בקומה השנייה של המבנה (איור 9), מעל תנור האפייה, נחשף פתח (L119; איור 10), שדרכו עברה ארובת התנור. סמוך לפתח נמצאו שרידים של רצפת אבן (L201; כ-0.25 מ' עובי; איור 11), ומתחתיה נחשפה רצועה קטנה של פסיפס (L202). בבדיקה שנערכה בחלק אחר של החדר, במקום שבו שלא שרדה הרצפה, נמצא מילוי (L204) שהונח על ראש קמרון החבית (L130; ר' איור 3) שנשא את הקומה השנייה. במילוי, שנועד לשמש תשתית מפולסת לרצפת החדר ונחפר עד לראש הקמרון, התגלה ממצא קרמי מעורב: קערות מן התקופות העבאסית (איור 1:7), הפאטימית (איור 2:7–5) וקנקן מן התקופה האיובית (איור 6:7). כן נאספו במפלס הקומה השנייה חרסים מן התקופות האסלאמית הקדומה, הצלבנית והאיובית (לא צוירו), ושברים של בסיסי זכוכית קעורים, המתוארכים לתקופות הביזנטית והממלוכית (לא צוירו).
 
שטח C
בחלקה הדרומי של הקומה השנייה נחשף מתקן מטויח (L301; כ-1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב; איורים 9, 12). המתקן תחום מצפון וממערב בקירות (W307 ,W302). שימושו של המתקן לא הובהר. מצפון-מערב למתקן נחשפו שרידים מקיר (W303), אך אלה לא נבדקו.
 
ממצא הזכוכית משטח A
יעל גורין-רוזן
 
במילוי 121 בבסיס התנור בשטח A התגלו שברים של כלי זכוכית מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית. בממצא שתי קערות עדינות שיוצרו בניפוח (איור 1:8, 2), העשויות מחומר שאיכותו נמוכה ובו הרבה בועות קטנות, עגולות ובועות סגלגלות, אופקיות, אך העיבוד עדין והדופן דקה. קערה 1 עשויה מזכוכית בגוון כחלחל בהיר ומכוסה בליה כסופה; שפתה מעוגלת באש ונוטה מעט חוצה. ניכרים סימני ניפוח וסיבוב, הדומים לדגם מסובב, בשל הדופן הדקה. קערה 2 עשויה מזכוכית בגוון צהבהב-ירקרק ומכוסה בליה כסופה, ססגונית, מעט מאכלת; היא מעוטרת ברכס מעובה ובצלעות אנכיות מרווחות שנוצרו בניפוח לדפוס. קערות אלו מתוארכות לתקופה הממלוכית ויש להניח שהן מתוצרת מקומית. לצד הקערות נמצאו שני שברים של נרות קערה (לא צוירו); אחד מהם הוא בסיס שעליו שרידים של בית פתיל בחלקו הפנימי. בסיס מטיפוס זה נמצא באזור הקרדו בחפירות הרובע היהודי, ותוארך למאה הט"ו לסה"נ (Brosh 2012:404, 422:G 78, Pl. 15.5:G 78). כן נמצא בקבוק (איור 3:8) מן התקופה העות'מאנית המאוחרת שיוצר בפס ייצור תעשייתי. הוא עשוי מזכוכית חסרת צבע, כמעט לבנה, מכוסה בליה עכורה; שפתו עשויה ברישול, מעובה ונוטה החוצה, ועל גופו צלעות אחידות מן הצוואר כלפי מטה.
 
הפירוק המתועד של תנור האפייה אִפשר את שחזור של שלבי בנייתו: הנחת נדבכי יסוד מאבן לכיפת תא האפייה; בניית הכיפה ביציקת חומר מליטה על אבנים; והשלמת החזית, הארובה, רחבת הגישה לפתח התנור ומתקני העזר להפעלתו. המטבעות שנמצאו במפלס שנקשר לתנור מתוארכים לתקופה הממלוכית, וזה זמנו של חלק מן הממצא הקרמי וממצא הזכוכית ממילוי 121 שבבסיס התנור. עם זאת, בקבוק הזכוכית התעשייתי שנמצא במילוי 121 אינו מאפשר לתארך את התקנת התנור קודם לתקופה העות'מאנית המאוחרת. נראה שהתנור היה בשימוש עד תחילת המאה הכ' לסה"נ, על סמך מרצפות בטון שהחליפו את מרצפות האבן. פתחים בקירות הקמרון שנסתמו עם בניית התנור מעידים על חללים נוספים שהיו במבנה. הממצא הקרמי מן המילוי שבתשתית הרצפה מעל לראש הקמרון מתוארך לתקופות העבאסית והאיובית, ומכאן שהקמרון לא נבנה לפני התקופה האיובית וככל הנראה מאוחר יותר — בתקופה הממלוכית או העות'מאנית.