טבלה 1. האתרים שתועדו

טיפוס
מספרי אתרים
סה"כ
מדרגות עיבוד
F57, F61, F85, F86, F88, F89, F94, F96, F112, F129, F208, F209, F210, F223, F242, F243, F254, F260, F265, F290, F449, F508, F511, F517, F529, F536, F570, F639, F640, F643, F681, F714
32
קירות חלוקה ותיחום
F191, F319, F537, F562,F572, F829, F832
7
סכר
F553
1
ערמות סיקול
F42, F55, F56, F80, F84, F90, F95, F97, F102, F103, F107, F109, F126, F130, F169, F170, F171, F233, F244, F286, F320, F396, F399, F490, F497, F507, F546, F588, F573, F574, F641
31
גל סיקול
F123
1
שומרות
F64, F68, F259, F284, F563, F568, F583, F653, F742, F920
10
דרכים
F58, F116, F273, F505, F588, F860
6
גתות
F1, F216, F253, F275, F397, F401, F564, F582, F638, F655, F682, F690, F710, F768?, F865, F871, F883, F889, F921
19
מכלאות
F54, F62, F65, F100, F211, F224, F234, F419, F501, F519, F544, F577, F918
13
מחסה סלע
F138
1
כבשני סיד
F76?, F81, F119?, F512?, F828
5
ספלולים ואגנים
F27, F53, F59, F67, F69, F70, F120, F219, F245, F258, F267, F271, F272, F322, F398, F403, F410, F495, F514–F516, F522, F523, F550, F644, F652, F654, F663, F680, F684, F720, F721, F732, F734, F737, F759(2), F764, F767, F830, F872, F896, F912(2), F917, F923, F924
47
בורות מים
F192, F518, F717
3
מערות קבורה
F771, F867
2
מערות
F45, F51, F52, F63, F75, F77, F108, F491
8
פירים/חציבות
F214(2), F276, F514A, F534, F575, F798, F892
8
מנזר
שטח B2
1
בית חווה
שטח D1
1
מבנה ציבורי גדול
שטח D2
1
שונות
F36, F60, F78, F79, F98, F117, F118, F132, F133, F215, F266, F318, F412, F526, F548, F569, F775
17
סה"כ
 
214
 

מנזר (איור 2). בשטח B2, על המדרון הדרומי-מזרחי של הכיפה, נחשף מנזר (15.0 × 18.5 מ'), שקירותיו נבנו מאבני גזית וחדריו רוצפו, חלקם בפסיפס לבן וחלקם בטיח (איור 3). בקיר המזרחי של המנזר נחשף סף מונומנטלי המוביל לחצר מלבנית מרוצפת בפסיפס לבן; במרכז הרצפה עיגול ובו צלב(?) (איור 4). באחד החדרים נחשף אפסיס הפונה למזרח ונראה ששימש חדר תפילה. סמוך לחדר זה נחשף משקוף אבן הנושא תבליט צלב(?) הדומה בצורתו לצלב הפסיפס שברצפת החצר. בחדר אחר התגלתה מפולת גדולה של אבני בנייה, בהן בסיסים מלבניים שבהם חריץ להתקנת סורג. בלב המנזר נחשף פתח סגלגל למערה טבעית (8.0 × 9.5 מ'; איור 5). אל המערה מובילות מדרגות, חלקן חצובות וחלקן בנויות (איור 6). המערה נחפרה בחלקה הצפוני בלבד והחפירה בה לא הושלמה. בחלק המערבי של המערה התגלה בור שנחפר בעבר על ידי שודדי עתיקות. במערה התגלתה אצטבה בנויה מהתקופה העות'מאנית, שחתמה רצפת אבן מהתקופה הממלוכית. מתחת לרצפה, סמוך לגרם המדרגות, נחשף ריצוף עשוי לוחות אבן מסותתים ובו בור המכיל שרידי שרפה. מדרום לריצוף נחשף עמוד קטן נפול, אולי ניצב בעבר סמוך לפתח המערה.
המערה היא שלב קדום מארבעה שלבי בנייה שהובחנו במנזר. על גג המערה נחשפו חציבות המלמדות על שלב בנייה מאוחר למערה. החציבות בוטלו בעת בניית המנזר בתקופה הביזנטית. בשלב הבנייה האחרון בוטלה או חולקה חצר המנזר בקיר שנבנה בה, אולי בתקופה האסלאמית הקדומה.
בית החווה (איור 7). בשטח D1, כ-500 מ' מדרום-מערב למנזר, נחשף בית חווה מהתקופה הביזנטית (כ-15 × 15 מ') ובו תשעה חדרים. קירותיו נבנו מאבני גזית ששולבו בסלע והשתמרו לגובה של נדבך אחד. בחלק מהחדרים התגלתה תשתית של רצפת פסיפס. זוהו לפחות שני שלבי בנייה.

המבנה הציבורי (איור 8). בשטח D2, מדרום-מזרח לבית החווה, נחשף חלק ממבנה (18 × 24 מ') ולו חצר מרכזית מרוצפת בפסיפס לבן וגס וסביבה חדרים ובורות מים. באחד החדרים מצפון לחצר התגלה מרתף (איור 9). בקיר הדרומי של המרתף התגלתה אבן סף ובה פותות חצובות. מן הסף יורדות שתי מדרגות חצובות מאורכות למפלס ביניים, שבו נחשפה מפולת אדירה של אבני בנייה, בהן אבני גזית ואבני קשת, המלמדות שקומה זו קורתה בקשתות, ואבני פסיפס שמקורן אולי ברצפת הקומה שמעל למרתף. עוד התגלה במפלס זה אגן אבן גדול ועגול, ששימש אולי אגן טבילה בשלב קדום של המבנה. בקיר המערבי של המפלס נחצב מתקן מלבני (כ-2 × 3 מ') מחולק לשניים. חור לקשירת בעל חיים שהתגלה בדופן הדרומית של המתקן מלמד שחלק אחד שימש כנראה אבוס והשני שוקת. ייתכן שהמתקן שימש בשלב מאוחר של המבנה. בפינה הצפונית-מערבית של מפלס הביניים נחפר חתך בדיקה ונחשף בו גרם מדרגות בנוי המוביל למפלס נמוך יותר של המרתף, שקירותיו נחצבו בסלע ורצפתו נבנתה מלוחות אבן גדולים. על הקירות התגלו שני צלבים חרותים. במבנה ובסביבתו התגלתה קרמיקה מהתקופה הביזנטית. ממערב למבנה נחשפה גת מרוצפת בפסיפס ולה בור איגום מטויח. מצפון למבנה התגלה קטע מדרך שכיוונה צפון-מזרח–דרום-מערב.

ממצאי החפירה מלמדים כי במקום הייתה פעילות ענפה בתקופה הביזנטית. גילוי המנזר הוא תוספת חשובה למחקר על מרקם האוכלוסייה באזור מודיעין בתקופה זו ומלמד על פעילות הנזירים בשטח. המנזר, בית החווה והמבנה הציבורי שנחשפו קרובים זה לזה, הם פעלו במרחב מחיה אחד ובפרק זמן אחד ושירתו זה את זה. סימני הצלב שהתגלו בהם מלמדים כי שימשו אוכלוסייה נוצרית. המנזר צופה על דרך עתיקה העוברת ממזרח לו (כיום שדרות החשמונאים; טורגה תשנ"ח) וכן על האתרים אום אל-עומדאן, חורבת שר, חורבת בית שנה ותל גזר. למרות הקרבה של שטח החפירה לאתר אום אל-עומדאן, שבו נחשפו ממצאים מימי הבית השני (און ואחרים תשס"ג; וקסלר-בדולח, און ורפיואנו תשס"ד; וקסלר-בדולח 2014), לא התגלו בחפירה ממצאים מזמן זה, פרט אולי למערת קבורה (F771) שהתגלתה בשלוחה העולה מאום אל-עומדאן צפונה. ייתכן שמערה זו קשורה לקברים שהתגלו בעבר בקרבת מקום (קוגן-זהבי 2009).