לאורך הרכס נחפרו מחצבות אבן רבות; סמוך לחפירה הנוכחית נחפרה מחצבת ענק (זילברבוד 2014; זילברבוד 2017; איור 1: 5204-A-6730 ,A בהתאמה) שתוארכה לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ), והוצע כי שימשה להפקת אבני בנייה לכותלי הר הבית (זילברבוד וששון 2009). המחצבה שימשה שוב במהלך התקופה הביזנטית, ולאחר תום השימוש בה הוסבה לחקלאות. עוד נחשפה סמוך לחפירה מערת קבורה שלפניה חצר רחבה וסביבה סימני חציבה; המערה תוארכה על סמך מאפייניה לתקופה הרומית הקדומה (קלונר תשס"ב: אתר 117).

בחפירה הנוכחית, ברחוב חזון איש, במדרון הדרומי של השכונה (איור 1), נמצאו אזורי חציבה שהם המשכה הדרומי-מזרחי של מחצבת הענק שחפרה זילברבוד. לחפירה קדמה הכנת שטח שבמהלכה נחשפו החציבות ומתאריהן, ובעזרת כלי מכני הוצאו מתוכן מילויי אדמה עד לקרקעית. בתוך שטח החציבות הושארו מילויי אדמה לדגימה בחפירה ידנית.
נחפרו שלושה ריכוזים של חציבות לאורך חלקיו המערבי והדרומי של המגרש (איור 2).
 
L6 (כ-10 × 5 מ', כ-3 מ' גובה מרבי; איורים 3, 4). פינת מחצבה שדופנותיה זקופים. בתוך שטח החצר נראו שתי אבני מחצבה לא מעובדות שהושארו; בחתך המערבי של החצר נראו רבדים של מילויי האדמה בתוך חצר המחצבה. מילוי של שבבי חציבה כיסה את קרקעית המחצבה (L8). לאחר תום השימוש במחצבה מולא השטח באדמת גן חומה (L9) ששימשה לחקלאות. לאחר שפסק עיבוד השטח החקלאי, הצטברה במקום אדמת סחף ופסולת מודרנית (L1).
 
L7 (כ-2.5 × 2.5 מ', כ-1 מ' גובה מרבי) חציבות רדודות.
 
L4 (כ-7.5 × 4.0 מ', כ-1.6 מ' גובה מרבי) חציבות רדודות.
 
L5 ,L3 ,L2 (כ-27 × 10 מ'; איורים 5, 6). מחצבת חצר בת שלוש מדרגות חציבה היורדות מערבה. על גבי דופנות המחצבה וקרקעיתה תשלילים של תעלות ניתוק והפרדה (איור 7), וסימני סיתות (איור 8) המעידים על טכניקת החציבה וגודל האבנים שהופקו במחצבה (1.5 × 1.0 × 1.0 מ' בממוצע; איור 9). המדרגה התחתונה לא נחפרה בשל מגבלות טכניות. בתוך שטח המחצבה נמצאה אדמת סחף בלבד ולא זוהתה שכבת שבבי החציבה הנמצאת לרוב בחלקה התחתון של חצר המחצבה, וזו משתרעת דרומה, מעבר לגבולות החפירה.
במזרח השטח מדרגת חציבה (L10), שעל סמך תשלילים של תעלות ניתוק והפרדה נראה כי הפיקו בה אבני בניין קטנות יותר (0.3 × 0.6 × 0.3 מ'). יש לקשור חציבות אלו למחצבה אחרת, סביב חצר של מערת הקבורה מחוץ לגבול החפירה. לא ניתן לתארך מחצבה זו ולקבוע מה הקשר שלה למחצבת הענק הצמודה לה ממזרח ומצפון.
 
הממצא משטח המחצבות דל ובו חרסים לא אינדיקטיביים. במהלך החפירה נמצא רימון יד ישן שסולק על ידי חבלן של משטרת ישראל. טיפוס הרימון, 23, מסוג מילס בריטי, שימש בתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד למלחמת ששת הימים (איור 10).
 
לאחר שהמחצבה יצאה משימוש, היא מולאה בפסולת החציבה שנוצרה במהלך העבודה באתר. שכבה זו כוסתה במילוי של אדמת טרה רוסה לשימוש חקלאי. לשטחי המחצבות מאפיינים טובים לחקלאות: למבנה חצר המחצבה יתרון חשוב מבחינת משק המים הזמין לגידולי צומח באזור המבוסס על חקלאות בעל. שכבה של אדמת טרה רוסה המכסה את פסולת החציבה משמשת תשתית לגידולים. משטחי הסלע בכל המרחב מייצרים כמויות נאות של נגר עלי המתנקז לשטח המחצבה. תחתית המחצבה אטומה למדי ומאפשרת לרוב המים להצטבר ולהישאר שם לפרק זמן ארוך. שכבת פסולת החציבה היא שכבת אוורור ומכילה בתוכה מים, וכך מאפשרת לשורשים לחדור עד לעומק מפלס המים ובד בבד מונעת ריקבון של השורשים.
מאפייני החציבות – טכניקה, גודל ומיקום – מעידים על מחצבת ענק שנועדה לספק אבנים למיזמי הבנייה המונומנטליים שהתנהלו בעיר בתקופה הרומית הקדומה.