לחפירה קדמה הכנת שטח, שבמהלכה הוסרו בעזרת כלי מכני שכבות מילוי והצטברות עד לקרקעית המחצבה. בשל אופי הממצא ומגבלות בטיחות השטח לא נחפר אלא תועד בלבד (איור 3).

 
מן המחצבה, מטיפוס מחצבת חצר (ספראי וששון תשס"א:4), נחשפו ארבע מדרגות חציבה היורדות למערב ולצפון (L5). טכניקת חציבת האבנים שהופקו בה מוכרת ממחצבות אחרות בסביבה: ניתוק האבן מהסלע בחציבת תעלות הפרדה משלושה צדדים, וניתוק האבן מצדה החופשי, כפי שנראה בתשלילים שנשארו לאחר הפקת האבנים ומתעלות הפרדה בקרקעית המחצבה. גודלן של רוב האבנים במחצבה אחיד (0.3 × 0.3 × 0.6 מ'; איור 4). לאחר שהמחצבה יצאה משימוש היא כוסתה בשכבת סחף של אדמת טרה רוסה חומה ואבני שדה (L4). במהלך פרק זמן שאינו ידוע, כוסה האזור במילוי של אבני שדה בגודל קטן–בינוני (L3). מעל שכבה זו נמצאה שכבת אדמה חומה כהה, ככל הנראה שרידים של דרך קדומה (L2), שמעליה נסלל בימי המנדט כביש אספלט (L1).
החרסים שלוקטו במהלך החפירה אינם אינדיקטיביים ואינם יכולים לעזור בתיארוך המחצבה.
 

מחצבה זו, והמחצבות האחרות שנחפרו ונסקרו בעבר, סיפקו אבני בנייה לעיר ירושלים. קשה לתארך מחצבות בהיעדר ממצא ארכיאולוגי בשל שיטת החציבה הדומה במרוצת התקופות (ספראי וששון תשס"א:2). למרות הממצא הדל אפשר לקשור בין המחצבה לבין מחצבות סמוכות שתוארכו לתקופה הרומית הקדומה.