בבור האשפה (כ-2 מ' עומק) הובחנו שכבות עפר, הנטויות בכיוון שפיכת הפסולת, וביניהן מפלסי סיד מעורבים באפר רב (L110–L107, L105–L100). לא נמצא הבדל בממצא מהשכבות השונות. רוב כלי החרס מתוארכים לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ) ורוב המטבעות מתוארכים למאה הי"ד לסה"נ (להלן). בפינה הצפונית-מערבית של החפירה נחשפה שכבת אדמה בגוון אדום (L106, כ-0.2 מ' עובי), אולי פסולת של בית יוצר לכלי חרס שהיה בקרבת מקום. גבולותיו של בור האשפה לא נחשפו ונראה כי הוא משתרע אל מחוץ לגבולות המגרש. במטרה לאמוד את עומקו של בור האשפה, נחפר הריבוע המזרחי (L104; כ-2.3 מ' עומק) בכלי מכני עד לקרקע בתולה.

 
ממצא כלי חרס
מבין כלי החרס שנמצאו בחפירה בולטות קערות פשוטות לא מזוגגות, שכמותן נמצאו בכמויות ניכרות בחפירות רבות ברמלה (ר' למשל קלטר 2009: איור 8; טורגה תשע"א:102, איור 6:9–17; טואג ושטרן 2016: איור 4:3). קערות אלה עשויות מחומר גס שבו חצצים רבים וגדולים. הממצא הקרמי רובו ככולו מתוארך למאות הי"ג–הט"ו לסה"נ ומוצג טיפולוגית.
נמצאו שברים של מגוון קערות (איור 3): מקומית, מעוטרת בעיטור מונוכרום ומתוארכת למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 1:3); מזוגגת, מעוטרת בחריטה ובצבע חום ומתוארכת למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 2:3); מטיפוס סגרפיטו, מזוגגת בירוק ומתוארכת למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 3:3); מיובאות ממצרים, מטיפוס סגרפיטו ומתוארכות למאות הי"ג–הי"ד לסה"נ (איור 4:3–6); קפריסאיות מן המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 7:3, 8); קפריסאית, מן המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ (איור 9:3); מיובאת מאיטליה (איור 10:3); עשויה פריט מן המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ (איור 11:3); מחקה קערת סלדון ומתוארכת למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 12:3), ופשוטה (איור 13:3).
נוסף לשברי הקערות נמצאו שברי קנקן מן המאות הד'–הה' לסה"נ (איור 1:4), קדרה מן המאות הו'–הח' לסה"נ (איור 2:4), קדרה עשויה ביד מן המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 3:4), קדרת בישול עשויה ביד ומעוטרת בצבע מן המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 4:4), סיר בישול (איור 5:4), קנקן מן המאות הי"ב–הי"ד לסה"נ (איור 6:4), פך (איור 7:4), פך עשוי ביד מטיפוס 'geometric ware' מעוטר בצבע מן המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 8:4), בסיס פך מעוות (איור 9:4), מיכל דמוי רימון מזוגג בירוק ובכחול (איור 10:4), אריח מזוגג בירוק (איור 11:4) ושבר נר (איור 12:4).
 
פריטי ברונזה
ניצן עמיתי-פרייס
 
נמצאו שלוש משקולות ברונזה; אולי אלו מטבעות שלא זוהו בשל מצב השתמרותם. לאחת מתאר דמוי חבית פחוסה (L102; כ-7.08 גרם; איור 1:5), והיא מתוארכת לתקופה העבאסית או הפאטימית. השתיים האחרות מתוארכות לתקופה הממלוכית: לאחת מתאר של מקבילית (L103; כ-3.35 גרם) ולשנייה — מלבן (L104; כ-2.9 גרם; איור 2:5). על שתי המשקולות יש חלקי כתובות מקוטעות בערבית. על אחת רק אות בכל שורה משלוש השורות של כתובתה, ועל השנייה נראים שרידי כתב בצד אחד הכוללים את המילה "שש" ובצד השני כיתוב "رالا"האות ר' והמילה "אללה" שפירושה אלוהים. ייתכן שאלה שרידי מילה ארוכה יותר בערבית, למשל 'אלאמאם'.
כן נמצאו שלושה פריטים נוספים (L102 — כ-2.15 גרם,L103   — כ-15.81 גרם, 1L104 — כ-17.31 גרם; איורים 3:5, 4), אולי משקולות או כדורים, המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
 
ארכיאוזואולוגיה
נמרוד מרום
 
החפירה העלתה מכלול קטן של עצמות בעלי חיים שנאספו מבור האשפה הגדול שבפאתי העיר הממלוכית. המכלול זוהה באמצעות האוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה, וקודד לפי אזורים דיאגנוסטיים. העצמות נמדדו (טבלה 1) וצוינו סימני קצבות, שרפה, לעיסה ובליה על פניהן. איחוי האפיפיזות, בקיעת שיניים ושחיקתן שימשו להערכת גיל החיות במותן. שכיחות מינים יחסית חושבה לפי מספר העצמות המזוהות (N) ולפי מספר הפרטים המינימלי (MAU), המתייחס למספר העצמות בשלד שלם ולגיל.
 
העצמות מבור האשפה שלמות יחסית, ולא נמצאו עליהן סימני לעיסה, שרפה או בליה. סך הכול זוהו 25 עצמות (טבלה 2), המייצגות צאן (N=21, 84%; MAU=3), בהן כבשים (Ovis aries, N=3) ועזים (Capra hircus, N=2); גמלים (Camelus dromedarius, N=3, 12%; MAU=2); ובקר (Bos taurus, N=1, 4%; MAU=1). נוסף על אלה אפשר ללמוד על נוכחותם של צבאים (Gazella gazella) במכלול משבר קרן. ניכר שעושר חלקי השלד מושפע מגודל המדגם, ולכן אין להסיק מנתון זה על אופן צריכתן או הרבדתן של מגוון חיות המשק. עצמות פרטים צעירים (N=8, 33%) נוכחות בשיעור גבוה יחסית בין עצמות הצאן; סימני ניסור על שתי קרניים (בהן קרן צבי), מכות קופיץ על אגן ופיצוח אורכי של חוליה, מרמזים על פעילות אופיינית לעיבוד בעלי חיים בסביבה עירונית שבה קצבים מומחים ומומחים להכנת דבקים וכלי עצם. השכיחות הגבוהה של צאן צעיר ביחס לבקר מעידה על מעורבות יוצרי מאסף האשפה בכלכלה עירונית שאינה נסמכת על חקלאות, אלא על רכישת בהמות לבשר ממגדלים מומחים בעורף העיר. 
                                                              
טבלה 1. מדידות עצמות במילימטרים
טקסון
עצם
גיל
SD
GL
Dd
GLP
HTC
BT
Bd
Bp
גמל
אצבע 1
U
 
 
 
 
 
 
36
 
גמל
אצבע 1
F
25.5
110
 
 
 
 
50
53
גמל
רדיוס
F
 
 
 
 
 
 
82.5
 
עז
קלקנאוס
F
 
58
 
 
 
 
 
 
כבש
הומרוס
F
 
 
 
 
15
29
 
 
עז/כבש
סקאפולה
F
 
30.4
 
 
 
 
 
 
עז/כבש
סקאפולה
F
 
 
 
34
 
 
 
 
עז/כבש
סקאפולה
F
 
 
 
37.5
 
 
 
 
עז/כבש
טיביה
F
 
 
24
30.5
 
 
 
 
עז/כבש
טיביה
F
 
 
27
 
 
 
31.5
 
 
טבלה 2. שכיחות מינים וחלקי שלד. F=עצם מאוחה; U=עצם לא מאוחה
עצם
צאן
גמל
בקר
 לסת תחתונה
2
 
 
 
dp2
(1)
 
 
 
dp3
(1)
 
 
 
dp4
(1)
 
 
 
P2
(1)
 
 
 
P3
(1)
 
 
 
P4
(1)
 
 
 
M1/2
(2)
 
 
סקאפולה
 
F
4
 
1
U
1
 
 
הומרוס
 
F
1
 
 
U
 
 
 
רדיוס
 
F
 
1
 
U
2
 
 
אגן
 
F
3
 
 
U
1
 
 
פמור
 
F
2
 
 
U
 
 
 
טיביה
F
2
 
 
U
1
 
 
קלקנאוס 
 
1
 
 
מטפודיאל
 
F
 
 
 
U
1
 
 
אצבע 1
 
F
 
1
 
U
 
1
 
אצבע 2
F
 
 
 
אצבע 3
U
 
 
 
N
N
21
3
1
%
%
84
12
4
MAU
MAU
3
2
1
 
ממצא זכוכית
תמר וינטר
 
בבור האשפה הגדול נתגלו שברים אחדים של כלי זכוכית (איור 6). מכלול קטן זה מייצג שימוש בכלי זכוכית על פני טווח כרונולוגי רחב לאורך התקופות האסלאמית הקדומה והמאוחרת. נמצאו שבר של צנצנת או בקבוק בגוון כחלחל-ירקרק, שלה/לו שפה מקופלת פנימה, הטיפוסית לתקופה האומיית (L104; כ-50 מ"מ קוטר; איור 1:6), ושבר של כלי חסר צבע, שבדופנו הדקה קפל פנימי חלול (L106; כ-180 מ"מ קוטר מוערך; איור 2:6) האופייני לתקופה האסלאמית הקדומה. כלים דומים נחשפו בחפירות קודמות ברמלה, למשל מצפון למסגד הלבן (Gorin-Rosen 2010: Pls.10.6:13, 23; 10.7:1a).
כן נמצא שבר צוואר וכתף של בקבוקון כהה (כנראה עשוי זכוכית שחורה אטומה), מעוטר בחוטים גליים בצבע לבן אטום בשיטת ה-marvering (ב-L100; איור 3:6), עיטור האופייני לתקופה הממלוכית. בקבוקונים שלמים דומים, מאוספי מוזיאון ישראל, מתוארכים למאה הי"ד לסה"נ (ברוש 409:2001, 412, מספרי קטלוג 605, 612).
  
נומיסמטיקה
עיסא ביידון ורוברט קול
 
נמצאו 26 מטבעות, מהם זוהו 16 (טבלה 3). כל המטבעות, למעט מטבע עות'מאני אחד (משלטון הסולטן מחמד הה', 1909–1918), הם מהתקופה הממלוכית, ומהם 14 מתוארכים למאה הי"ד לסה"נ: משלטונם של אל-נאצר נאצר אל-דין מחמד (1310–1341), אל-מנצור מחמד (1361–1363), אל-אשרף שעבאן הב' (1363–1377), אל-צלאח חאג'י הב' (1381–1390) וברקוק (1389).
 
טבלה 3. מטבעות
שליט
לוקוס
תאריך (לסה"נ)
מטבעה
ר"ע
אל-נאצר נאצר אל-דין מחמד (בחרי)
104
1310–1341
דמשק
154822
אל-נאצר נאצר אל-דין מחמד (בחרי)
106
1310–1341
 
154816
אל-מנצור מחמד (ממלוכי)
104
1361–1363
חמת
154818
אל-אשרף שעבאן הב' (ממלוכי)
106
1363–1377
דמשק
154817
אל-אשרף שעבאן הב' (ממלוכי)
104
1363–1377
אלכסנדריה
154813
אל-אשרף שעבאן הב' (ממלוכי)
104
1363–1377
 
154811
אל-אשרף שעבאן הב' (ממלוכי)
104
1367
קהיר
154814
אל-אשרף שעבאן הב' (ממלוכי)
103
1370–1377
 
154810
אל-צלאח חאג'י הב' (ממלוכי)
104
1381–1390
אלכסנדריה
154812
ברקוק (ממלוכי)
103
1389
קהיר
154824
ברקוק (ממלוכי)
104
1389
קהיר
154821
ברקוק (ממלוכי)
103
1390–1399
טריפולי (סוריה)
154825
ממלוכית
104
מאות י"ד–ט"ו
 
154819
ממלוכית
104
מאות י"ד–ט"ו
 
154815
ממלוכית
103
1300–1350
 
154823
ממלוכית
106
1350–1400
 
154820
 
 
נחשף בחלקו בור אשפה, שהמשכו כנראה מחוץ לגבולות החפירה. עומקו של הבור (כ-2 מ') מעיד על משך הזמן הארוך שהיה בשימוש. נוסף על ממצא כלי החרס, המתוארך ברובו לתקופה הממלוכית, נמצאו 26 מטבעות שזמנם מן המאה הי"ד עד ראשית המאה הט"ו לסה"נ, המשקפים כ-90 שנה של שימוש בבור האשפה. ייתכן שמקומו של בור האשפה מעיד על קרבה לשולי העיר מן התקופה הממלוכית ובכך מסמן את גבול התפשטותה לדרום-מזרח. חפירות נוספות יבהירו את פני הדברים.