בחודש ספטמבר 2015 נערך סקר-חפירה ממערב לח' א-שיח' מדכור (מערב, הרשאה מס' 7526-A; נ"צ 199099-200264/616687-7916; איור 1), במסגרת עבודת מחקר. הסקר, מטעם רשות העתיקות והמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובמימון קרן קיימת לישראל, נוהל על ידי י' רדשקובסקי וא' לירז, בסיוע ה' שלו, ע' שלו ות' שאבי (ניהול שטחים), א' לידסקי-רזניקוב (ציור חרסים), א' קרסיק (תיעוד דיגיטלי צור), ד' לוי וא' אייריך-רוז (מיפוי). עוד סייעו ד' בן עמי, פ' בצר, ח' נויגבורן, ג' עוזיאל וח' חלאיילה (ייעוץ) והשתתפו מתנדבים מהקהל הרחב.
ח' א-שיח' מדכור היא תל בקצה הצפוני-מזרחי של גבעות השפלה, התחומות בין אפיק נחל האלה מצפון וממזרח ונחל גוברין מדרום, ממוקם בקצה שלוחה המשתפלת מדרום לצפון ומוקפת משלושה עברים (מזרח, צפון ומערב) במדרונות תלולים יחסית. שיא הגובה של התל 439 מטר מעל פני הים, כ-120 מטר מעל אפיק נחל האלה. התל זוהה במחקר כתל עדולם על סמך קרבתו לח' עיד אל-מניא/מייה, מיקומו בשפלת יהודה וממצא החרסים (קלעי תשל"ב; אהרוני תשמ"ז:100, 334; Clermont-Ganneau 1875; Conder and Kitchener 1883:354; Albright 1924). בתל נערכו בעבר סקרים אחדים שבמהלכם זוהו שרידי כפר ומערות חצובות בסלע (דגן תשנ"ב:149–150, 272; Conder and Kitchener 1883:354) ונאספו חרסים שזמנם התקופות שלמן הכלקוליתית עד העות'מאנית (דגן תשנ"ב). בחפירת הצלה בתל נמצאה מערכת מסתור מתקופת בר כוכבא (זיסו תשנ"ט).
בשלב ראשון חולק התל לתת-אזורים, בהתאמה לתוואי הקרקע ולשרידים ארכיטקטוניים, דוגמת גדרות חקלאיות, בורות, גלי אבנים וכדומה. בכל תת-אזור סומנו מדגמית ריבועים אחדים (5 × 5 מ') ובפועל נחקרו שישה (איור 4). מפני השטח של הריבוע לוקטו ונאספו כל החרסים. לאחר מכן סומן בפינת כל ריבוע תת-ריבוע נוסף (2 × 2 מ'; איור 5); אלה נחפרו (כ-0.2 מ' עומק) באדמה שעיקרה מילוי (Top Soil), ללא עדות לארכיטקטורה כלשהי. אדמת החפירה סוננה ונאספו ממנה מלוא החרסים; אלה מוינו, נספרו ונותחו בעזרת מומחי קרמיקה מכל התקופות. נאספו חרסים המתוארכים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. המכלול הקרמי מגוון ובו קערות מתקופות הברזל 2 (איור 1:2), הרומית (איור 2:2), הביזנטית (איור 3:2) והאסלאמית הקדומה (איור 4:2), קרטר יהודאי מתקופת הברזל (איור 5:2), מורטריה מהתקופה ההלניסטית (איור 6:2), סיר בישול מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 7:2), שברי פערורים מתקופות הברונזה הקדומה והברזל (איור 8:2, 9), קנקנים מתקופות הברזל 2 (איור 10:2), ההלניסטית (איור 11:2, 12), האסלאמית הקדומה (איור 13:2, 14) והעות'מאנית (איור 15:2), פך מהתקופה ההלניסטית (איור 16:2) ופך מהתקופה העות'מאנית (איור 17:2).
עוד התגלו כלי צור דו-פני האופייני לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (איור 1:3) ומקדח מהתקופה הכלקוליתית (איור 2:3).
הממצא הקרמי שנאסף בשישה ריבועי סקר-חפירה, בעיקר במרכז האתר, מעיד על פעילות אנושית באתר בתקופות אלו. פירוט וחלוקה גיאוגרפית של הממצא יפורסמו בסיום פרויקט המחקר, אשר מטרתו – מיפוי הפעילות האנושית ברחבי התל במרוצת התקופות. בפרויקט השתתפו מתנדבים מהקהל הרחב, ולו ערך חינוכי וקהילתי העומד בפני עצמו.
אהרוני י' תשמ"ז. ארץ ישראל בתקופת המקרא: גיאוגרפיה היסטורית. ירושלים.
גרן ו' תשמ"ג. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל 3: יהודה (ג) (תרגום מצרפתית לפי מהדורת פאריס 1868, ח׳ בן-עמרם). ירושלים.
דגן י' תשנ"ב. שפלת יהודה בתקופת המלוכה לאור החפירות והסקר הארכיאולוגי. תל אביב.
זיסו ב' תשנ"ט. מערכת מסתור בתל עדלם. נקרות צורים 69:20–78.
קלעי ז' תשל"ב. עדלם. בתוך אנציקלופדיה מקראית ו'. ירושלים. עמ' 93–94.
Albright W.F. 1924. Researches of the School in Western Judaea, BASOR 15:3–4.
Clermont-Ganneau Ch. 1875. The Site of the City of Adullam, PEFQSt for 1875:168–177.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1883. The Survey of Western Palestine III: Judaea. London.
Faust A. and Katz H. 2012. Survey, Shovel Tests and Excavations at Tel 'Eton: On Methodology and Site History. Tel Aviv 39:158–185.
Leibner U. 2009. Settlement and History in Hellenistic, Roman and Byzantine Galilee: An Archaeological Survey of an Eastern Galilee. Tubingen.
Portugali Y. 1982. A Field Methodology for Regional Archaeology (the Jezreel Valley Survey, 1981). Tel Aviv 9:170–196.
Shenkman Y. 1999. Excavation Survey as a Method for Clarifying Settlement History: Kefar Hananya as a Case Study (MA thesis, Bar-Ilan University). Ramat Gan.
Uziel J. and Maeir A.M. 2005. Scratching the Surface at Gath: Implications of the Tell es-Safi/Gath Surface Survey. Tel Aviv 32:50–75.
Uziel J. and Shai I. 2010. The Settlement History of Tel Burna: Results of the Surface Survey. Tel Aviv 37:227–245.