בחודש נובמבר 2015 נערכה חפירת בדיקה מצפון לקיבוץ שניר (הרשאה מס' 7557-A; נ"צ 263747-864/794439-558), לאחר שהתגלו עתיקות בחתכי בדיקה שנערכו לקראת הרחבת הקיבוץ. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ שניר, נוהלה על ידי ר' עסיס (צילום שטח), בסיוע י' יעקבי (מנהלה), א' שפירו וא' ברגר (GPS ומפות), ר' מישייב (מדידות וסרטוט), א' דלרזון (תכניות), ר' בר-נתן וד' אבשלום-גורני (ממצא כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות), א' גואל (נומיסמטיקה), ק' עמית (צילום מעבדה) ופועלים מחצור הגלילית. המחבר ערך במקום חתכי בדיקה טרם החפירה.
נפתחו 98 חתכי בדיקה בשני שטחי חפירה (A ו-B; איור 1) בתחתית המדרון הדרומי של גבעת חמרה, אך בשל הטמנת פסולת בנייה מודרנית במקום נותרו בשטח רק תעלת ניקוז (שטח A) וצינור חרס (שטח B), שניהם מהתקופה הרומית. שטחי החפירה הם חלק מהעיר הקדומה פניאס (קיסריה-פיליפי, אותה ייסד הורדוס פיליפוס [4 לפסה"נ – 34 לסה"נ], בנו של הורדוס הגדול), ששרידיה מרוחקים כמה מאות מטרים ממזרח להם. בחפירות וסקרים שנערכו באזור בעבר התגלו שרידים נרחבים של העיר מהתקופה הרומית, לרבות מערכת המים שלה. המערכת כללה אמת מים, בריכות שיקוע, בריכות חלוקה וצינורות מחרס ומעופרת, והיא הובילה מים ממעיינות הסמוכים לכפר עין קינייא לגבעת חמרה (הרטל תשנ"ח; Hartal 2009). בחפירות שנערכו בקיבוץ שניר בעבר התגלו שרידים של בית הקברות המערבי של העיר מהתקופה הרומית, ובהם מערכת קבורה בנויה (סטפנסקי 2004; איור 1:1), קברי ארגז וקנקן ששימש כנראה לקבורת תינוק (הרטל 2008; איור 2:1).
שטח A (איורים 2, 3). נחשפה תעלת ניקוז (L103) שנמשכה בכיוון מזרח–מערב ונתחמה מצפון בסוללת אבן (W1; איור 4). נראה כי התעלה נתחמה במקור גם מדרום בסוללת אבן, אך זו לא השתמרה. התעלה נחפרה לתוך שכבה של אדמת חרסית אדומה (L105), שנסחפה כנראה מגבעת חמרה. בשכבה זו התגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם נר דיסקוס (איור 6:5) ונר הרודיאני (איור 7:5). בתחתית בור בדיקה שנחפר לתוך התעלה צמוד לקיר הסוללה מדרום נחשפו אבני בזלת שטוחות, ששימשו כנראה קרקעית התעלה. בחלקו התחתון של בור הבדיקה התגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם קדרה (איור 2:5), קדרת בישול (איור 3:5) וקנקן (איור 4:5). בחלקו העליון של בור הבדיקה התגלו חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת (המאה הב' לסה"נ), ובהם פכית (איור 5:5), חרסים מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ), ובהם קערה (איור 1:5), ושלושה מטבעות, האחד מהמאה הא' לסה"נ (טבלה 22:1) והשניים האחרים מסוף המאה הד' לסה"נ (טבלה 23:1, 24).בחלקה העליון של התעלה, לאורך קיר הסוללה, התגלתה רצועה צרה של אדמה סחופה (L103), שמעורבים בה אבנים, חרסים שחוקים, מטבעות (טבלה 6:1–19), המתוארכים למן ימי בית סלווקוס (?) ועד לימי הקיסר מרציאנוס (450–457 לסה"נ), פריטי מתכת, אבני פסיפס במגוון מידות וצבעים ועלה זהב (איור 6). נראה שאדמה זו והממצאים בה נסחפו לתעלה ולא נוקו ממנה בשל הפסקת השימוש בה.
על סמך הממצאים בתעלה נראה כי היא נחפרה בתקופה הרומית הקדומה ושימשה עד למאה הה' לסה"נ.
בשלהי התקופה העות'מאנית כוסה השטח באדמה חקלאית שחורה תחוחה (L101), הכוללת חרסים רבים ומטבעות מכמה תקופות (טבלה 1:1–5). בתחתית שכבת האדמה החקלאית, על אבני סוללת האבן, התגלה כדור רובה מעופרת מסוף התקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט), המתארך את זמן כיסוי השטח באדמה החקלאית.
שטח B. בבדיקות מקדימות התגלה צינור חרס. במטרה לחשוף את הצינור נחפרה תעלה (כ-1 × 10 מ') באמצעות מחפרון ולכל אורכה נחשף צינור החרס (כ-0.1 מ' קוטר; איורים 7, 8). הצינור הונח בקרקע בציר צפון-מזרח–דרום-מערב. הוא ממשיך לצפון אל מחוץ לשטח החפירה ונחתך בדרום כתוצאה מהטמנת פסולת בניין מודרנית. הצינור נבנה מחוליות חרס אחידות, שלכל אחת קצה רחב וקצה צר (איור 8:5); הקצה הצר של החוליה נתחב בלחץ לקצה הרחב של החוליה שאחריה. מעל לצינור הצטברה שכבה דקה (0.3 מ' עובי) של אדמה ללא ממצאים, ומעליה התגלתה שכבה עבה (כ-1 מ' עובי) של אדמה חקלאית שחורה תחוחה, בדומה לזו שהתגלתה בשטח A. על סמך מיקומו וכיוונו של הצינור אפשר שהוא הוליך מים מאחת מבריכות החלוקה שלאורך אמת המים של העיר אל בית הקברות המערבי של העיר או אל הפרוורים המערביים שלה.
תעלת הניקוז שנחשפה הותקנה בתקופה הרומית הקדומה, לא יאוחר משנת 70 לסה"נ, ויצאה משימוש במאה הה' לסה"נ. אפשר שהיא נחפרה לצורך הסדרת הניקוז של העיר קיסריה-פיליפי בעת בנייתה מחדש על ידי אגריפס הב' בשנים 54–61 לסה"נ. נראה שהתעלה יצאה משימוש עקב שינוי שחל במשטר הניקוז באזור. ייתכן שבאותה עת גם נהרסה הסוללה שתחמה את התעלה מדרום. השינוי במשטר הניקוז הביא לכך שלא נסחפו לתעלה חרסים ומטבעות המאוחרים למאה הה' לסה"נ. בתעלה התגלו מטבעות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, המלמדים על מרכזיותה של העיר ועל קשרי המסחר של תושביה עם תושבי ערים אחרות במזרח האימפריה הרומית. רק בשלהי התקופה העות'מאנית כוסו התעלה וסביבתה באדמה לצורך הכשרת השטח לחקלאות (
Tepper 2007).
צינור החרס שנחשף בשטח B היה כנראה חלק ממערכת המים הקדומה של העיר. נראה כי המים שהוביל הצינור שימשו לשתייה בפרוורי העיר או לשטיפת גופות ומניעת דלקות כתוצאה משרפת גופות בבית הקברות.
טבלה 1. מטבעות
מס'
|
לוקוס
|
סל
|
שליט
|
תאריך
|
מטבעה
|
ביבליוגרפיה
|
מס' ר"ע
|
1
|
101
|
1010
|
קונסטנטינוס הא'
|
330–335 לסה"נ
|
אנטיוכיה
|
LRBC I:30, No. 1356
|
158025
|
2
|
101
|
1045
|
ואלנס
|
364–367 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:100, No. 2657
|
158029
|
3
|
101
|
1050
|
|
383–395 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:102, No. 2768–2771
|
158030
|
4
|
101
|
1019
|
|
המאה הה' לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:102, No. 2806–2808
השוו:
LRBC II:103, No. 2810
|
158028
|
5
|
101
|
1061
|
א-צלאח צלאח א-דין חאג'י הב'
|
1388–1389 לסה"נ
|
דמשק
|
Balog 1964:246, No. 532
|
158047
|
6
|
103
|
1026
|
סלווקי?
|
המאה הא' לפסה"נ
|
|
|
158035
|
7
|
103
|
1027
|
אגריפס הב'
|
67 לסה"נ
|
פניאס?
|
השוו:
TJC:233, No. 130
|
158036
|
8
|
103
|
1054
|
דומיטיאנוס
|
81–96 לסה"נ
|
קיסריה
|
השוו:
CHL:276, No. 39
|
158041
|
9
|
103
|
1021
|
נבטי
|
המאה הא' לסה"נ
|
|
|
158046
|
10
|
103
|
1039
|
קומודוס
|
177–192 לסה"נ
|
קנתה
|
CHL:154, No. 7
|
158043
|
11
|
103
|
1009
|
רומי פרובינציאלי
|
המאות הב'–הג' לסה"נ
|
|
|
158031
|
12
|
103
|
1023
|
קונסטנטינוס הא' (אחרי מותו)
|
341–346 לסה"נ
|
אנטיוכיה
|
השוו:
LRBC I:31, No. 1397
|
158033
|
13
|
103
|
1020
|
|
351–361 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:100, No. 2632
|
158032
|
14
|
103
|
1031
|
|
364–375 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:100, No. 2653, 2654
|
158037
|
15
|
103
|
1048
|
ארקדיוס
|
378–383 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:101, No. 2729–2731
|
158042
|
16
|
103
|
1047
|
|
378–383 לסה"נ
|
אנטיוכיה?
|
השוו:
LRBC II:101, No. 2729–2731
|
158045
|
17
|
103
|
1024
|
תאודוסיוס הא' או הב'
|
המאה הד' או הה' לסה"נ
|
|
|
158034
|
18
|
103
|
1034
|
תאודוסיוס הב'
|
425–450 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:90, No. 2236
|
158044
|
19
|
103
|
1032
|
מרציאנוס
|
450–457 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:96, No. 2469
|
158026
|
20
|
104
|
1013
|
רומי פרובינציאלי
|
104/5–166/7 לסה"נ
|
צור
|
השוו:
BMC Phoen.:265,
No. 341
|
158039
|
21
|
104
|
1022
|
|
המאות הה'–הו' לסה"נ
|
|
|
158038
|
22
|
105
|
1028
|
רומי פרובינציאלי
|
44/5–75/6 לסה"נ
|
צידון
|
השוו:
BMC Phoen.:171,
No. 173
|
158040
|
23
|
105
|
1060
|
ארקדיוס
|
393–395 לסה"נ
|
|
השוו:
LRBC II:95, No. 2422
|
158027
|
24
|
105
|
1044
|
|
395–408 לסה"נ
|
קיזיקוס?
|
השוו:
LRBC II:98, No. 2580
|
158000
|
הרטל מ' תשנ"ח. אמת המים לבאניאס.
קדמוניות 26:115–29.
Balog P. 1964. The Coinage of the Mamlūk Sultans of Egypt and Syria (Numismatic Studies 12). New York.
BMC Phoen.: G.F. Hill. Catalogue of the Greek Coins of Phoenicia. London 1910.
CHL:Y. Meshorer, G. Bijovsky and W. Fischer-Bossert. Coins of the Holy Land: The Abraham and Marian Sofaer Collection at the American Numismatic Society and the Israel Museum (Ancient Coins in North American Collections 8). D. Hendin and A. Meadows eds. New York 2013.
Hartal M. 2009. Paneas IV: The Aqueduct and the Northern Suburbs (IAA Reports 40). Jerusalem.
LRBC I: P.V. Hill and J.P.C. Kent. The Bronze Coinage of the House of Constantine, A.D. 324–346. In Late Roman Bronze Coinage A.D. 324–498. London 1965. Pp. 4–40.
LRBC II: R.A.G. Carson and J.P.C. Kent. Bronze Roman Imperial Coinage of the Later Empire, A.D. 346–498. In Late Roman Bronze Coinage A.D. 324–498. London 1965. Pp. 41–114.
Tepper Y. 2007. Soil Improvement and Agricultural Pesticides in Antiquity: Examples from Archaeological Research in Israel. In M. Conan ed. Middle East Garden Traditions: Unity and Diversity. Colloquium on the History of Landscape Architecture XXXI. Washington. Pp. 41–52.
TJC:Meshorer Y. 2001. A Treasury of Jewish Coins from the Persian Period to Bar-Kokhba. Jerusalem.