ריבוע 5. בעומק של כ-1 מ' מתחת לפני השטח נחשפה מערת קבורה חצובה (איורים 2, 3). תקרת הסלע של המערה התמוטטה, ולאחר מכן הצטברה במערה אדמת סחף. מתחת לאדמת הסחף התגלו ארבעה נקברים (IVI) משלב קבורה אחד, ולצדם מנחות קבורה. המערה נחפרה באופן חלקי, ולכן ייתכן כי יש בה קבורות נוספות שלא נחשפו. התמוטטות המערה וכיסוי הנקברים באדמת חרסית קשה פגעה קשה בעצמות ובמנחות הקבורה. נקברים I ו-II התגלו סמוכים זה לזה בחלק המזרחי של המערה (L501), נקבר III התגלה בדרום-מערב המערה ונקבר IV התגלה במערבה של המערה. לצד נקבר I התגלו שני שברי קערה פתוחה (איור 1:4, 2) ושני שברים של אותו קנקן שצווארו גבוה ושפתו מעובה כלפי חוץ (איור 4:4, 5). בקרבת הראש של נקבר I התגלה פגיון ברונזה (איורים 1:5; 6). לצד נקבר III התגלו קערה פתוחה ששפתה מעובה וגופה מעוגל (איור 4: 3) וקנקן מפורר מטיפוס דומה לזה שהתגלה ליד נקבר I. כן התגלה ליד נקבר III פגיון ברונזה (איורים 2:5; 7). נקבר 4 נחפר רק בחלקו, ונחשפו רק עצמות רגליו; אפשר שסמוך לראשו הונחו מנחות קבורה, אך אלה לא נחפרו. בחלק הצפוני של המערה (L504) נחשף ריכוז סלעים שהתמוטטו מתקרת המערה. על סמך שיפוע התקרה נראה כי היה זה גבולה הצפוני של המערה.

כלי החרס שהתגלו במערה מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2. שני פגיונות הברונזה שהתגלו במערה שונים זה מזה. האחד (איור 1:5) מתאפיין בשדרה שטוחה, והוא נפוץ במרכז הארץ ובדרומה. על פי הטיפולוגיה של פיליפ הוא מזוהה עם טיפוס 17 המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2 (Philip 1989:445, Fig. 39:674). הפיגיון השני (איור 2:5) מתאפיין בשדרה מעוטרת בחריצים ובלהב משולש, והוא נדיר בארץ. פגיון דומה התגלה בחפירות בשיח' מוניס ברמת אביב (יוסף תשמ"ז) ובמערת קבורה בקרבת צפת (דמתי וסטפנסקי תשנ"ו:1–15) וזמנו תקופת הברונזה התיכונה 2.
 
ריבוע 6. נחפרה מחציתו המזרחית של הריבוע בלבד. בעומק כ-0.7 מ' מתחת לפני השטח התגלה מצבור אבנים סגלגל (L601; איורים 8, 9). בפירוק מצבור האבנים נתגלו שברי גוף אחדים של כלי חרס ושפת קנקן (איור 14:4) מהתקופה הרומית הקדומה. בצפון הריבוע ומתחת למצבור האבנים נחשף מוקד אש על הסלע (L603), ובתוכו התגלו שברי גוף של כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה.
 
ריבוע 7. בעומק כ-0.3 מ' מתחת לפני השטח נחשף קיר של מבנה (W701; כ-5 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' רוחב; איורים 10, 11), שנבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב משורה אחת של אבנים מסותתות גס; הוא השתמר לגובה שני נדבכים (כ-0.7 מ'). הקיר נמשך לצפון ולדרום אל מחוץ לגבולות הריבוע. אל הקיר ניגשות רצפות, השייכות לשני שלבי בנייה במבנה. שלב הבנייה הקדום כולל רצפתטיחעבה (L711), שניגשת אל תחתית הקיר ממערב; היא הונחה על תשתית עשויה מאבנים וחלוקים (L712). ממזרח לקיר נחשפה רצפת אבן (L706), ונראה כי היא הייתה חלק מחצר בשלב הקדום של המבנה. שלב הבנייה המאוחר כולל רצפת גיר (L703), שהונחה מעל רצפת האבן וניגשת אל הקיר ממזרח. רצפת הגיר נהרסהברובה בשל מפולת של אבני הקיר ובשל קרבתה אל פני השטח.
בשלב הבנייה הקדום במבנה התגלו שברי כלי חרס מראשית התקופה הרומית, ובהם סיר בישול (איור 10:4), שפת אמפורה (איור 11:4), פך (איור 15:4) ופכית (איור 16:4). בשלב הבנייה המאוחר במבנה התגלו שברי כלי חרס מהמאות הא' או הב' לסה"נ, ובהם שפת סיר בישול (איור 9:4) ושפת קנקן (איור 13:4). על פני השטח (L702) התגלו שני מטבעות, האחד מאמצע המאה הד' לסה"נ (ר"ע 149514) והשני לא קריא אבל הוא נטבע על אסימון יצוק, האופייני למן המחצית השנייה של המאה הה' ועד למחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ (ר"ע 149513). מטבעות אלו מאוחרים למבנה.
 
ריבוע 8. בעומק של כ-0.2 מ' מתחת לפני השטח נחשף קיר (W802; כ-5 מ' אורך חשיפה, 0.6 מ' רוחב; איורים 12, 13), שהושתת על סלע מפולס (L803) ונבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב משורה אחת של אבנים גדולות מסותתות גס, בדומה לבנייה של קיר 701 בריבוע 7. הקיר השתמר לגובה שני נדבכים (כ-1 מ'). הוא נמשך משני צדיו אל מחוץ לגבולות הריבוע. אל הקיר ניגשת מצפון רצפת טיח (L806), שהונחה על תשתית של אבנים קטנות (L807). מדרום לקיר התגלו אבני גוויל ללא סדר, אולי שרידי רצפת אבן, בדומה לרצפה 706 בריבוע 7, שנפגעה בזמן עיבוד השדה. במבנה נתגלו שתי קערות מטיפוס Rouletted bowls (איור 6:4, 7), הנפוצות משלהי המאה הג' עד למאה הה' לסה"נ, ושפת קנקן (איור 12:4), הנפוץ במאות הב'–הד' לסה"נ. על פני השטח התגלתה קערה עמוקה (איור 8:4) מהתקופה האומיית, המלמדת אולי כי לאחר עזיבת המבנה התקיימה במקום פעילות בתקופה האומיית.
 
הממצא האנתרופולוגי
במערת הקבורה שנחשפה בריבוע 5 התגלו עצמות אדם מתקופת הברונזה התיכונה 2ב'. השתמרותן גרועה ועל כן היה קשה לשחזר את ממדיהן האנתרופולוגיים במלואם. העצמות נבדקו בשטח החפירה ונטמנו במקום.
 
חלקה המזרחי של המערה (L501). התגלו שברי עצמות כיפת גולגולת, שיניים ועצמות פוסטקרניאליות בארטיקולציה חלקית. העצמות מייצגות שני פרטים, זה מעל זה, שנטמנו בקבורה ראשונית. הפרט העליון הונח על צד ימין בכיוון כללי מזרח–מערב, הראש בצד מזרח. מפרט זה השתמרו שבר כיפת גולגולת דקה למדי ואצבע גף עליון, ובה הובחנה אפיפיזה פרוקסימלית לא מאוחה, ממצא האופייני לילד צעיר מ-15 שנים. הערכת גיל הפרט על פי דרגת התפתחות השיניים: 4–5 שנים. הפרט התחתון הונח בכיוון כללי מזרח–מערב, הראש בצד מזרח. מפרט זה השתמרו עצם שכמה (scapula), גף עליון ושבר אגן בארטיקולציה. הראש נפגע כנראה מסלע שהתמוטט מדופן המערה. ייתכן שמינו של הפרט נקבה. הערכת הגיל על פי דרגת שחיקת השיניים והתפתחותן: 18–20 שנים.
 
חלקה המרכזי של המערה (L502). התגלו חמש שיניים ומעט פירורי עצמות כיפת גולגולת ועצמות פוסטקרניאליות לא אינדיקטיביות. מנח הקבורה של הפרט לא זוהה בשל התפוררות מוחלטת של מרבית העצמות. הערכת גיל הפרט על פי דרגת שחיקת השיניים: 40–50 שנים.
 
חלקה המערבי של המערה (L503). התגלו עצמות גף תחתון בארטיקולציה אנטומית, המייצגות קבורה ראשונית. הפרט הונח בכיוון כללי מזרח–מערב, הראש בצד מערב. חתך העצם הקורטיקלית בעצמות השוק (tibia) עבה למדי, ממצא האופייני לפרט בוגר. יתר חלקי השלד לא נחשפו.
 
בריבוע 5, שבחלקה המזרחי של החפירה, התגלתה מערת קבורה מתקופת הברונזה התיכונה 2. בשל שטחה המצומצם של החפירה לא נבדקו קיומם של קברים נוספים בקרבת מקום. ייתכן שקבורה זו היא חלק מבית קברות מתקופה זו שהשתרע בשטח נרחב, וממנו התגלו כמה מערות קבורה בקרבת תל שעלבים המרוחק כ-2 ק"צ מצפון לחפירה (בהט והס תשמ"ב; זינגר-אביץ ולוי תשנ"ג; פרנוס 2008). קברים אלה שנחשפו באזור מלמדים כנראה על קיומו של יישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2 ששכן בקרבת מקום אך טרם התגלה. מנחות קבורה הכוללות כלי נשק אופייניות לקבורה של לוחמים בתקופה זו, וכמוהן התגלו למשל בצפת (דמתי וסטפנסקי תשנ"ו:1*– 27*) ובתל יוסף (Covello-Paran 2001:139–155).
בריבועים 6–8, שבחלק המערבי של החפירה, התגלו שרידים של שני מבנים, האחד מתוארך לתקופה הרומית הקדומה והאחר מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת. למרות שזמנם של שני מבנים אלה אינו זהה, יש דמיון בבנייתם. אפשר כי שני המבנים היו חלק מהיישוב אמאוס שמדרום לחפירה.