בחודש דצמבר 2015 נערכה חפירת הצלה במגרש פרטי בשכונת שועפט בירושלים (הרשאה מס' 7582-A; נ"צ 221722-76/636127-51), לקראת עבודות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עבאס סליימה, נוהלה על ידי ד' יגר, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' כהנא (מדידות וסרטוט), ר' בר נתן (כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס) וב' טורי.
החפירה נערכה מצדו המזרחי של רחוב שועפט (איור 1). בחתכי בדיקה ובעבודות חישוף בכלי מכני שנערכו במהלך פיקוח טרם החפירה התגלו מקווה חצוב (L9; איור 2), שני בורות מים חצובים (L3 ,L1) וחציבה (L10); החפירה נערכה בשרידים אלה.
לאורך רחוב שועפט נחשפו שרידי יישוב המתוארכים למן ימי הבית השני ועד לתקופה הביזנטית; שיאו של יישוב זה בתקופה הרומית בין המרידות (70–130 לסה"נ). לאחר מרד בר-כוכבא האתר ננטש או נחרב, ומאוחר יותר בתקופה הרומית הוא יושב מחדש בהקף מצומצם (המאות הב'–הד' לסה"נ). בתקופה הממלוכית נבנו באזור מדרגות עיבוד והן כוסו בקרקע חקלאית (
בר-נתן וסקלר-פרנס 57:2007; הרשאות מס' 3955-
A-4120 ,
A). ממערב לרחוב שועפט נחשפו לאחרונה קירות של מדרגות עיבוד שתוארכו למאות הב'–הד' לסה"נ (
יגר 2016, ור' ביבליוגרפיה שם). בסקר שנערך בעבר תועדו בגבעת שאול (תל אל-פול) ובח' א-צ'ומעה הסמוכות שרידי יישוב מהתקופות הברזל 1–2, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והעות'מאנית (
קלונר תשס"ב: אתרים 79, 87).
מקווה. המקווה כולל ברכת טבילה מעוגלת (1.8 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק מרבי; איורים 3, 4), שאליה יורדות חמש מדרגות. בריכת הטבילה טויחה בטיח אפור בהיר. סמוך למדרגות מדרום התגלו שרידים דלים של תעלה חצובה, שטויחה בטיח זהה לזה שהתגלה בבריכה; נראה שזוהי תעלת הזנה של המקווה. בתוך המקווה הצטברה אדמת טרה רוסה.
בורות מים. בור מים 1 (3.5 × 4.0 מ', 1.5 מ' עומק מרבי; איור 5) הורחב וטויח בשנים האחרונות והוסב לשמש בור ספיגה (מידע בעל פה מבעל המגרש). פתח הבור סגלגל (0.7 × 0.9 מ'). בחפירה הוסרה תקרת הבור באמצעות כלי מכני, אך הבור לא נחפר מפני שהיה מלא בשפכים.
בור מים 3 סגלגל (2.5 × 3.5 מ', 2.1 מ' עומק מרבי; איורים 6, 7), ובמרכזו נבנתה אומנה (W6); היא השתמרה לגובה שלושה נדבכים. נראה כי האומנה נועדה לתמוך בתקרת הבור. קרקעית חציו הצפוני של הבור גבוהה מקרקעית חציו הדרומי, ובין שני החלקים נחצבה מדרגה; האומנה נבנתה על מדרגה זו. הבור והאומנה טויחו בשכבה עבה של טיח אפור כהה, ובו גריסים לבנים. בתוך הבור התגלה מילוי מכוון של אבני שדה גדולות, מהקרקעית ועד לגובה ראש האומנה (איור 8).
חציבה. התגלתה חציבה מלבנית במחשוף סלע (2.5 × 3.0 מ', 1.2 מ' עומק מרבי; איורים 9, 10). לא הובחנו בה סימני סיתות או טיח. בחציבה הצטברה מעט אדמה. נראה כי זוהי בריכה חצובה.
בחפירה התגלו חרסים מהתקופה הרומית בין המרידות (70–135 לסה"נ), ובהם קדרות שלהן שפת מדף (איור 1:11–3), קדרות בישול (איור 4:11, 5), סירי בישול (איור 6:11, 7), אמפורה (איור 8:11), קנקנים (איור 9:11–16) ופכים (איור 17:11, 18).
השרידים שנחשפו בחפירה הם חלק מיישוב יהודי מהתקופה הרומית בין המרידות, ששרידיו נחשפים בשנים האחרונות בסביבה. אפשר שמילוי האבנים המכוון של בור מים 3 היה תוצאה של הרס מכוון של היישוב במהלך מרד בר-כוכבא או בעקבותיו. ממערב לאתר נחשפו שרידי בית מרחץ (הרשאה מס' 4965-A), וייתכן כי השרידים שנחשפו בחפירה הנוכחית הם חלק מבית מרחץ זה.
בר-נתן ר' וסקלר-פרנס ד' 2007
. יישוב יהודי באורינה בין שתי המרידות. בתוך י' פטריך וד' עמית, עורכים.
חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, קובץ מחקרים א. ירושלים. עמ' 57–64.