מערכת המסתור (איור 1) כוללת בור דמוי פעמון מרכזי (A1) שמבסיסו מסתעפות שתי מחילות ראשיות (B ,A; רוחב ממוצע 0.6 מ', גובה 0.6–0.8 מ'). במחילה A (כ-25 מ' אורך) נחצבו חמישה חדרים (A6–A2) ובמחילה B (כ-30 מ' אורך) נחצבו ארבעה חדרים (B4–B1). החציבה מוקפדת, וסימני האזמל ניכרים היטב בקירות ובתקרה. בחלק העליון של דופנות המערכת, סמוך לתקרה, נחצבו כ-20 גומחות חצי עגולות להצבת נרות (כ-0.10 × 0.12 מ'). בור A1 (כ-3 מ' קוטר, כ-3 מ' עומק) אינו מטויח. פתחה המקורי של מחילה B סתום כיום; במהלך שוד העתיקות נפרץ באמצעות מחפרון פתח בתקרת חדר B1. המערכת תועדה ונחפרו בה חדרים A5 ,A2 ו-B3, שלא נחפרו כנראה בחפירת השוד. שלושת החדרים נחפרו במלואם, עד לחשיפת קרקעית הסלע (Leibner, Shivtiel and Distelfeld 2015).

 

חדר A2 (מידות מרביות 2.5 × 3.5 מ', גובה 1.3 מ'). מבור A1 מובילה מחילה באורך של כ-7 מ' אל חדר A2 שצורתו סגלגלה. במחילה זו, סמוך לפתח החדר, התגלה מטבע quadrans של טריאנוס (ר"ע 146420; איור 2), שנטבע ברומא בראשית המאה הב' לסה"נ. מתחת לרובד אדמה (כ-0.4 מ' עובי) התגלתה קרקעית הסלע, ובה נחצב בור דמוי פעמון (כ-1 מ' עומק). בדופן הצפונית של החדר נחצב פתח המוליך אל מחילה; רק תחילתה פתוח למעבר (2 מ' אורך) והמשכה נסתם בעפר. כל העפר מהחדר סונן, והתגלו בו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה. ראויים לציון קערה קטנה שלה שפה נוטה פנימה (איור 2:3) וקרטר (איור 3:3), שניהם נדירים (Balouka 2013:47, 49, Types KR3 and BL1); קנקן שאפשר לרפאו שלו שפה פשוטה וצוואר מרוכס (איור 8:3), המתוארך למן סוף המאה הא' לפסה"נ ועד לימי המרד הגדול (Díez Fernández 1983:135, Type T1.3); קנקן שלו שפה מעוגלת מופשלת החוצה, צוואר קצר ורכס בבסיסו (איור 9:3), המתוארך למאה הא' לסה"נ (Díez Fernández 1983:107, Type T1.5); פך ששפתו מעוגלת ונוטה החוצה (איור 12:3), המתוארך למן סוף המאה הא' לפסה"נ ועד למאה הג' לסה"נ (Loffreda 2008:151); וחלקו העליון של נר הרודיאני (איור 17:3), המתוארך למאה הא' לסה"נ.

 

חדר A5 (מידות 1.5 × 2.5 מ', 1.3 מ' גובה מרבי; איור 4). חדר מלבני שנמצא בעומק המערכת. קרקעית הסלע של החדר נחשפה מתחת לרובד אדמה (כ-0.3 מ' עובי). החציבה בחדר והשתמרותו טובות יותר מאלה שבשני החדרים האחרים שנחפרו. הגישה אל החדר קשה, ולכן העפר מחפירתו לא הוצא לסינון אלא נערם בשקים והועבר לחדר סמוך. בחדר זה התגלה רק בסיס של נר עשוי בתבנית, כנראה חיקוי מקומי של נר דיסקוס מהתקופה הרומית (איור 18:3). נרות מטיפוס זה מתוארכים בעיקר למאה הב' לסה"נ, אם כי הם מופיעים כבר במחצית השנייה של המאה הא' לסה"נ והופעתם נמשכת גם בתחילת המאה הג' לסה"נ.

 

חדר B3 (מידות 2 × 4 מ', כ-1.1 מ' גובה מרבי). חדר סגלגל הנמצא בסופה של מחילה קצרה היוצאת מחדר B2. קרקעית הסלע של החדר כוסתה בעפר בהיר (כ-0.3 מ' עובי), שמקורו כנראה בבלייה של דופנות החדר. בקרקעית החדר, צמוד לדופן המזרחית, נחצב בור דמוי פעמון קטן (בקבוקון; כ-1 מ' עומק). כל העפר מהחדר סונן, והתגלו בו קערה ששפתה נוטה פנימה (איור 1:3), שני קנקנים שאפשר לרפאם (איור 4:3, 5; טיפוסים T1.3 ו-T1.5 בהתאמה, ר' לעיל), קנקנים הדומים לקנקנים מטיפוס T1.5 (איור 6:3, 7), אך דופנם עבה יותר וצווארם גבוה יותר, מכסי קנקנים (איור 15:3, 16) מהמאות הב'–הג' לסה"נ, בסיס אומפלוס של פך מהתקופות הרומית הקדומה והתיכונה (איור 13:3), פכית מהתקופה הרומית הקדומה (איור 14:3), מכסה שטוח ועגול מאבן גיר רכה, ששימש כנראה כיסוי לקנקן (איור 19:3) וטבעת מברזל עם תושבת לשיבוץ גמה הנפוצה בעולם הרומי במחצית השנייה של המאה הא' ובמאה הב' לסה"נ.

 

על פני השטח מעל חדר B1 התגלו שרידים של מבנה מגורים, הכוללים קיר שהשתמר לגובה של חמישה נדבכים (1.5 מ' גובה) ולרגליו קטע קטן של רצפה ועליה שכבת שרפה. בחפירת שרידי המבנה נתגלו שני קנקנים שאפשר לרפאם שלהם שפה מקופלת וצוואר גבוה עם רכס מודגש בבסיסו (איור 10:3, 11), המתוארכים למאה הג' לסה"נ. בחתך שיצר המחפרון במבנה התגלה מטבע נדיר של טרבוניאנוס גאלוס (251–253 לסה"נ; ר"ע 146422; איור 5) שנטבע בעיר ניאפוליס (שכם). בשפכים שפונו מהמבנה התגלה מטבע נוסף, כנראה של קרקלה (198–217 לסה"נ; ר"ע 146421).

 

הממצאים שנתגלו בחדרי המערכת התת-קרקעית מתוארכים כולם לתקופות הרומית הקדומה והתיכונה, ונראה כי המערכת לא הופרעה מאז המאה הב' או הג' לסה"נ ועד שנחשפה לאחרונה. יש לכך חשיבות, שכן תיארוכן של רוב מערכות המסתור בגליל אינו מדויק כיוון שנעשה בהן שימוש ממושך והתגלו בהן ממצאים מכמה תקופות או שחדר לתוכן חומר מפני השטח. עיקר הממצא שהתגלה במערכת מתוארך למאות הא'–הב' לסה"נ, ונראה שלפרק זמן זה יש לייחס את הפעילות בה, אם כי חלק מהממצאים מתחילים להופיע כבר בסוף המאה הא' לפסה"נ וחלקם ממשיכים להופיע גם במאה הג' לסה"נ. המערכת ממוקמת מתחת למבנה מגורים באתר שהיה מיושב בתקופות הרומית והביזנטית, בליבו של היישוב היהודי בגליל. סביר להניח כי חציבת המערכת נקשרה למרידות היהודים ברומאים במאות הא' והב' לסה"נ, וכי היא תוכננה לשמש למסתור. תכניתה של המערכת דומה לזו של מערכות מורכבות בשפלת יהודה, המתאפיינות במחילות ארוכות ומפותלות, חצובות היטב, המובילות לחללים שהנגישות אליהם קשה. י' שחר (Shahar 2003:217‒240) טוען שכמו ביהודה, גם המערכות המורכבות בגליל נחצבו כהכנה למרד בר כוכבא, מרד שבסופו של דבר לא התפשט לאזור זה. אולם ממצאים אחדים שהתגלו במערכת, ובמיוחד שני הקנקנים מטיפוס T1.3, אינם מופיעים לאחר המרד הגדול, ועל כן הם מלמדים שהמערכת נחצבה במהלך המאה הא' לסה"נ ולא לקראת מרד בר כוכבא. הממצאים במערכת, ובהם המטבע של טריאנוס, מלמדים שהפעילות במערכת נמשכה גם במאה הב' לסה"נ, אולי כחלק מההכנות למרד בר כוכבא. ייתכן שהמערכת נחצבה לראשונה במאה הא' לסה"נ, אך הייתה אז קטנה ופשוטה, ובמאה הב' לסה"נ היא שוכללה ופותחה במסגרת ההכנות למרד בר כוכבא, אם כי אין ראיות לכך. לאור הממצאים שעלו בסקר האתר ובשרידי בית המגורים שמעל המערכת, ברור מכל מקום שההתיישבות באתר נמשכה, כנראה ברציפות, אל התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. 
 

 


 

גל צ' תשנ"ח. מפת הר תבור (41) ומפת עין דור (45). (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.

 

צורי נ' תשל"ז. נחלת יששכר: סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי. ירושלים.

 

Balouka M. 2013. Roman Pottery. In E.M. Meyers and C.L. Meyers eds. The Pottery from Ancient Sepphoris. Winona Lake. Pp. 13‒129.

 

Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine I: Galilee. London.

 

Díez Fernández F. 1983. Cerámica común romana de la Galilea: aproximaciones y diferencias con la cerámica del resto de Palestina ye regiones circundantes. Madrid.

 

Klostermann E. 1966. Das Onomastikon der biblischen Ortsnamen. Hildesheim.

 

Leibner U., Shivtiel Y. and Distelfeld N. 2015. An Early Roman Hiding Complex at ‘Enot Sho‘im, Central Lower Galilee. Tel Aviv 42:127–143.

 

Loffreda S. 2008. Cafarnao VI: Tipologie e contesti stratigrafici della ceramica (1968–2003) (SBF Collectio Maior 48). Jerusalem.

 

Shahar Y. 2003. The Underground Hideouts in Galilee and Their Historical Meaning. In P. Schäfer ed. The Bar Kokhba War Reconsidered: New Perspectives on the Second Jewish Revolt against Rome. Tübingen. Pp. 217‒240.