שכבה IV

שלב IVb. בשלב הקדום נחשפו מעט שרידי בנייה וממצא קרמי דל בשטח מצומצם בריבוע W4. ייתכן ששרידים אלה הם תשתית של מבנה שנחשף בשכבה IVa (להלן).
 
שלב IVa. בריבוע W4 נחשפו קטעי קירות, שנבנו בשיטה הפיניקית מאומנות גזית וביניהן אבני גוויל, וכן מפולת של אבני גזית (איור 3). נראה ששרידים אלה שייכים למבנה שרק חלק מצומצם ממנו נחשף. בריבוע W3 נחשף קטע מרצפה, ובריבוע W7 נחשפה שכבת שרפה עבה. מעל השכבה הצטברה שכבת חול (0.5 מ' עובי). מעל מפולת האבנים בריבוע W4 ובתחתית שכבת החול נחשפו ארבעה מטבעות, שחלקם נטבעו בצור והם מתוארכים למאה הד' לפסה"נ. כן נחשפו בשלב זה שברי כלי חרס מסוף התקופה הפרסית, ובהם מורטריות, אמפורות המיובאות מאגן הים האגאי, כלים אטיים וקנקנים פניקיים. נראה כי שלב בנייה זה נחרב במאה הד' לפסה"נ, ועל סמך הצטברות שכבת החול מעל השרידים נראה כי האזור ניטש לאחר החורבן.
 
שכבה III
שלב IIId. בשלב הקדום של השכבה נחשפו בריבועים W5–W3 ו-W9, מעל שכבת החול שכיסתה את שלב IVa, קטעי קירות ורצפות של מבנה. נראה כי חלק מהקירות של שלב IVa השתמרו ושולבו במבנה בשלב זה. שלב בנייה זה נחתך בכמה מקומות על ידי בורות מאוחרים שזמנם לא ידוע. התגלו חרסים ומטבעות המתארכים את השכבה לסוף המאה הד'–ראשית המאה הג' לפסה"נ.
 
שלב IIIc. בריבועים W1 ו-W5–W3 הוגבה מפלס החיים והתגלו שרידי קירות, שנבנו בשיטה הפיניקית. התגלו חרסים ובריבוע W4 התגלה מטבע. החרסים והמטבע מתארכים את השכבה למאה הג' לפסה"נ.
 
שלב IIIb. בריבוע W1 נחשפו קטעי קירות מעוגלים, כנראה חלק מכבשן גדול שנפגע קשות על ידי קברים משכבה I ובור בן ימינו. בריבוע W3 נחשף תא בערה של כבשן לצריפת כלי חרס (איור 4). במרכז התא התגלה עמוד, שתמך ברצפת תא הכלים שלא השתמר. בתוך התא הצטברה אדמה, ובה מעט חרסים מהתקופה ההלניסטית. נראה כי הכבשן יצא משימוש בתקופה ההלניסטית. נראה שהכבשן נפגע על ידי קברים משכבה I. בצפון הריבוע נחשפה רצפת טיח, הקשורה לשלב הפעילות של הכבשן. תשתית הרצפה עשויה משברי כלי חרס רבים, המתוארכים לתקופות הפרסית וההלניסטית. בתשתית התגלה מטבע של תלמי הא'. בריבועים W7 ,W5 ו-W9 התגלו קטעי רצפות, העשויות מכורכר כתוש בצבע כתום בהיר ושברי חרסים. ברצפה שבריבוע W5 נחשפו סימני שרפה. במזרח ריבוע W8 נחשפו קיר, שהשתמר לגובה של חמישה נדבכים, ורצפה. מעל לרצפה התגלו באתרם ארבעה קנקנים שחלקם העליון הוסר. שלב זה מתוארך על סמך הממצא הקרמי והמטבעות למאה הב' לפסה"נ.
 
שלב IIIa. בריבועים W1 ו-W9–W5 נחשפו קטעים של משטחים קשים, שעשויים מאדמה בצבע חום-אפור בהיר, ובה מעורבים חצץ וחרסים. נראה כי קטעי המשטחים הם חלק ממשטח אחד גדול, שהיה משופע לדרום-מערב באזור פתוח. התגלו חרסים המתארכים שלב זה לסוף המאה הב' לפסה"נ.
 
שכבה II
בריבועים W6 ,W5 ,W2 ,W1 ו-W10 נחשפו מעל השרידים משלב IIIa קטעי קירות ורצפות; הם הופרעו קשות על ידי קברים משכבה I ובורות בני ימינו. כלי החרס שהתגלו בהצטברויות בשלב זה מתארכים אותו למן סוף התקופה ההלניסטית ועד לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ).
 
שכבה I
בחלקו המערבי של ריבוע W10 התגלו קברים מהתקופה הרומית, ובכל רחבי החפירה התגלו קברים שהם כנראה מאוחרים יותר. הקברים מהתקופה הרומית נחפרו לתוך שכבת חול וכורכר, ובה מעט חרסים מהתקופות הפרסית וההלניסטית; הם כוסו במעט אבני גוויל. צמוד לאחד הקברים נחשפו כ-30 בקבוקי זכוכית זהים ושלושה בקבוקי חרס, כולם תמימים, כנראה חלק ממנחת קבורה (איור 5). הבקבוקים מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ). הקברים מהתקופה הרומית היו כנראה חלק מבית קברות נרחב מתקופה זו שחלקים ממנו נחשפו בעבר (טפר 2014).הקברים מהתקופה העות'מאנית הם קברים רדודים, שנחפרו באדמת חרסית קשה וכוסו באבני גוויל בינוניות וקטנות. הקברים נפגעו על ידי בורות בני ימינו. הקברים נחפרו בצפיפות, במיוחד במדרגה נמוכה במדרון המערבי של התל (ריבוע W2). לא התגלתה הפרדה ברורה בין הנקברים. בחלק מהקבורות הובחן שהראש הונח בצד מערב, כנהוג בקבורה מוסלמית.
 
בחפירה נחשפו שרידי יישוב מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית הקדומה. מן התקופה הפרסית נחשפו שרידי מבנה שבנייתו פיניקית והוא נחרב לקראת סוף התקופה הפרסית (שכבה IVa; המאה הד' לפסה"נ). המבנה התכסה בשכבת חול ועל כן נראה שהמקום ננטש לפרק זמן קצר. שכבה IVa מקבילה לשכבה 4 מחפירתו של דותן בתל (Dothan 1976). מעל לשכבת החול נחשף רצף של שלבי יישוב מהתקופה ההלניסטית. נראה כי זמנו של שלב IIId, הקדום ברצף זה, הוא ראשית התקופה בארץ ישראל (סוף המאה הד'–ראשית המאה הג' לפסה"נ), לאחר כיבוש אלכסנדר הגדול. זמנו של שלב IIIc (המאה הג' לפסה"נ) הוא ימי שלטונם של התלמים בעכו. שכבה IIIc מקבילה לשכבה 3 מחפירתו של דותן בתל בשטחים A ו-K (ר' Dothan 1976). נראה כי זמנם של שלבים IIIb ו-IIIa (המאה הב' לפסה"נ), המאוחרים ברצף מהתקופה ההלניסטית, הוא ימי שלטונם של הסלאוקים, והם מקבילים לשכבה 2 מחפירתו של דותן (Dothan 1976). בשכבה II התגלו שרידי בנייה דלים שנפגעו קשות וזמנם כנראה סוף התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית (המאה הב' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ). בתקופה הרומית הופך האזור שממערב לתל לשמש בית קברות (שכבה I). שינוי זה קורה יחד עם מעבר העיר מהתל אל המישור במערב, במקום שבו שוכנת העיר כיום, מעבר שהחל כנראה בתקופה ההלניסטית.