דרכים

F6 (איורים 3–5). נחפרו שני ריבועי בדיקה לאורך דרך רחבה (כ-5 מ' רוחב), ששרידיה ניכרים על פני השטח לאורך כ-400 מ'. הדרך יוצאת מח' אום א-דיאב ומוליכה לכיוון דרום. בחלק הדרומי של שטח החפירה הדרך פונה למערב, כנראה לכיוון חורבת בית נטיף. הדרך נתחמת משני צדיה בקירות (W11 — כ-0.5 מ' רוחב, כ-0.75 מ' גובה; W12 — כ-0.7 מ' רוחב, כ-0.35 מ' גובה), שנבנו משורה אחת של אבני שדה. בין שני הקירות התגלתה שכבה של עפר מהודק ואבנים קטנות (L64 ,L60). מתחת לקירות 11 ו-12 ומתחת לשכבה 64 התגלו שני קירות רחבים (W68 — רוחב 1 מ', גובה 0.35 מ'; W69 — רוחב 1.2 מ', גובה 0.3 מ' גובה). קירות 68 ו-69 נבנו על סלע האם משתי שורות של אבני גוויל. שני הקירות מרוחקים כ-4 מ' זה מזה, ובשטח שביניהם נחשפה שכבת קירטון כתוש ואבנים מפולסות שהונחה על סלע האם (L66 ,L65); בשכבה זו נתגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית. בריבוע הדרומי לא התגלה קיר 69 ונראה כי הוא נהרס בקטע זה. נראה כי הדרך הוקמה בתקופה הביזנטית והורחבה בשלב מאוחר יותר.
 
F40 (איור 6). נחפר ריבוע בדיקה בדרך קדומה (כ-2.5 מ' רוחב), הנמשכת בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב ומתחברת בדרום שטח החפירה אל הדרך הרחבה שממערב לה. הדרך נתחמת ממזרח בקיר תמך (W125; רוחב 0.9 מ', גובה 0.8 מ') וממערב בבליטות סלע (W124; כ-0.5 מ' גובה). קיר 125 ניכר על פני השטח לאורך כ-60 מ'. בין קיר 125 לבליטות הסלע נחשפה שכבת עפר מהודק ואבנים קטנות (L402), הזהה לשכבות 60 ו-64 מהשלב המאוחר בדרך הרחבה. מתחת לדרך נחשפו שרידי מחצבה קטנה (L403; מידות 1.7 × 2.0 מ').
 
גתות
F2 (איורים 7, 8). בראש השלוחה נחשפה גת חצובה, הכוללת משטח דריכה רבוע (L3; מידות 3.5 × 3.5 מ', 0.75 מ' עומק) ובור איגום רבוע (L4; מידות 1.5 × 1.5 מ', 2 מ' עומק), המחוברים בצינור חצוב (L2; כ-0.1 מ' קוטר, כ-0.2 מ' אורך). בבור האיגום התגלו חלקי פסיפס לבנים, טיח שרוף ושברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית. הגת נחצבה בשטחה של מחצבה קדומה, ובה התגלו סימני חציבה (L5) ואבן שלא נותקה ממקומה (L6; מידות 0.2 × 0.5 × 1.8 מ').
 
F8 (איורים 9, 10). במורד המזרחי של השלוחה, סמוך לקיר מדרגה 124, נתגלתה גת חצובה בסלע, הכוללת משטח דריכה (L80; מידות כ-2.0 × 2.3 מ', 0.5 מ' עומק) ובור איגום (L82; מידות 1.0 × 1.2 מ', כ-0.5 מ' עומק), המחוברים בצינור חצוב (L81; כ-0.1 מ' קוטר, כ-0.2 מ' אורך). בדופן המערבית של משטח הדריכה, בגובה כ-0.2 מ' מעל הקרקעית, נחצבה גומחה קטנה (L84; מידות 0.6 × 1.0 מ', 1 מ' גובה). בקרקעית בור האיגום נחצבה גומת שיקוע (L83; מידות 0.15 × 0.15 מ', 0.1 מ' עומק), ובדופן המזרחית של הבור, בגובה של כ-0.5 מ' מעל הקרקעית, נחצבה מדרגה קטנה (L87; מידות 0.15 × 0.20 מ', 0.15 מ' גובה). במרחק של כ-1 מ' ממערב למשטח הדריכה נחשף שקע קטן חצוב בסלע (L85; מידות 0.5 × 0.5 מ', 0.3 מ' עומק). צמוד לגת נחשפו שרידי מחצבה (L88 ,L86), הקדומה כנראה לגת.
 
F11 (איורים 11, 12). במדרון המערבי של השלוחה, במרחק כ-20 מ' ממערב לדרך וסמוך לקיר מדרגה 117, נחשפה גת חצובה, הכוללת שני משטחי דריכה (L110 — מידות 2.5 × 2.7 מ', 0.4 מ' עומק; L111 — מידות 2.2 ×  3.0 מ', 1 מ' עומק מרבי), האחד רדוד והאחר עמוק, ובור איגום (L112; מידות 1.5 × 2.3 מ', כ-1 מ' עומק). שני משטחי הדריכה מחוברים זה לזה בתעלה שחלקה טבעי וחלקה חצוב (L116; מידות כ-0.5 × 0.5 מ', 0.25 מ' עומק). משטח דריכה 111 מחובר אל בור האיגום בצינור מפותל חצוב (L113; קוטר 0.15 מ', אורך 0.5 מ'). בתחתיתו של בור האיגום נחצבו שתי גומות שיקוע, האחת מתחת לצינור (L114; מידות 0.45 × 0.70 מ', 0.1 מ' עומק) והשנייה בפינה הדרומית-מזרחית (L115; קוטר כ-0.5 מ', עומק 0.15 מ'). בתחתית של משטחי הדריכה נתגלו חרסים מהתקופה הביזנטית. במרחק כ-5 מ' מצפון לגת נמצא ספלול רדוד חצוב בסלע (L118; קוטר 0.25 מ', עומק 0.25 מ').
 
F22 (איורים 13, 14). בראש השלוחה, במרחק כ-20 מ' ממזרח לדרך, נחפרה גת קטנה חצובה, הכוללת משטח דריכה רבוע (L220; מידות 2.2 × 2.5 מ', 0.1 מ' עומק) ובור איגום מלבני (L222; מידות 0.65 × 1.00 מ', 1.4 מ' עומק), המחוברים בצינור חצוב (L221; קוטר 0.15 מ', אורך 0.2 מ'). בתחתית בור האיגום נחצבה גומת שיקוע (L225; מידות 0.2 × 0.2 מ', 8 ס"מ עומק). על דופנות בור האיגום נמצאו שרידי טיח. בחלק התחתון של בור האיגום קרסה תשתית הטיח ובמקומה הוצמדה לדפנות שכבה של אבנים קטנות ועפר מהודק (L223); בשכבה 223 נתגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה. צמוד לדופן הצפונית של משטח הדריכה נחצבו שתי גומחות (L224 — רוחב 0.5 מ', עומק 0.5 מ'; L226 — רוחב 0.2 מ', עומק 0.5 מ').
 
F25 (איורים 15, 16). במורד המזרחי של השלוחה נחפרה גת גדולה חצובה, הכוללת משטח דריכה מלבני (L250; מידות כ-3.0 × 3.5 מ', כ-0.25 מ' עומק), בור שיקוע (L252; מידות 0.75 × 1.00 מ', 0.7 מ' עומק) ובור איגום (L251; מידות כ-1.00 × 1.65 מ', כ-1.5 מ' עומק). ממשטח הדריכה מוליכות שתי תעלות, האחת אל בור השיקוע והשנייה אל בור האיגום. תעלה נוספת (L254; אורך 0.15 מ', רוחב 0.1 מ', עומק 0.1 מ') מחברת בין בור האיגום לבור השיקוע. בדופן המערבית של משטח הדריכה, בגובה כ-0.5 מ' מעל הקרקעית, נחצבו שתי גומחות (L258 — כ-0.35 × 0.40 מ', 0.40 מ' עומק; L259 — כ-0.35 × 0.35  מ', 0.25 מ' עומק). ייתכן כי גומחות אלה קשורות למתקן שנועד לשיפור דריכת הענבים. בבור האיגום נחצבו גומחת שיקוע בקרקעית (L255; כ-0.2 × 0.3 מ', 0.2 מ' עומק) ומדרגה קטנה בפינה הדרומית-מזרחית (L256; כ-0.25 × 0.50 מ', 0.5 מ' גובה). צמוד לבורות האיגום והשיקוע מדרום נתגלה בור איגום חצוב נוסף (L253; כ-1.5 × 1.7 מ', כ-1 מ' עומק), שדופנותיו טויחו בטיח וקרקעיתו רוצפה בפסיפס לבן. לא נמצא חיבור בינו לבין הבורות האחרים. ייתכן כי בור זה היה חלק מהגת בשלב קדום יותר והוא יצא מכלל שימוש לאחר שחלק ממשטח הדריכה התמוטט וכתוצאה מכך נחצבו בורות איגום ושיקוע חדשים. בתחתית של בור איגום 253 נתגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית.
 
F30 (איורים 17, 18). במורד הדרומי-מזרחי של השלוחה נחשפה גת חצובה, הכוללת משטח דריכה (L300; מידות 3.25 × 3.50 מ', 0.4 מ' עומק), בור שיקוע (L302; מידות 0.75 × 0.85 מ', כ-1 מ' עומק) ובור איגום (L301; מידות 1.00 × 1.25 מ', כ-2 מ' עומק). ממשטח הדריכה מוליכה תעלה קטנה טבעית אל בור השיקוע וכן מוליך צינור חצוב אל בור האיגום (L309; כ-0.1 מ' קוטר, כ-0.2 מ' אורך). מבור השיקוע מוליכים אל בור האיגום צינור חצוב (L308; כ-0.1 מ' קוטר, כ-0.2 מ' אורך) ותעלה קטנה (L310; כ-0.2 מ' אורך, כ-0.1 מ' רוחב, כ-0.1 מ' עומק). צמוד לדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצב שקע מלבני רדוד (L306; מידות 0.70 × 1.75 מ', 0.2 מ' עומק) ובתוכו נחצב שקע עגול (L307; כ-0.5 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק). בפינה הדרומית-מערבית של משטח הדריכה נחצבה גומת שיקוע עגולה (L303; קוטר 0.5 מ', עומק כ-0.15 מ'). בדופן המערבית של משטח הדריכה, בגובה כ-0.15 מ' מעל הקרקעית, נחצבו שקעים קטנים (L314–L311; כ-0.10 × 0.15 מ', כ-0.15 מ' עומק). בקרקעית בור השיקוע נחצבה גומת שיקוע (L304; קוטר 0.2 מ', עומק 0.1 מ'). על דופנות בור האיגום התגלו שרידי טיח ובקרקעית התגלה פסיפס לבן. מצפון למשטח הדריכה התגלתה חציבה מלבנית (L305; כ-0.5 × 2.0 מ', כ-0.5 מ' עומק), שנועדה אולי להצבת קנקנים. בתחתיתם של בורות האיגום והשיקוע נתגלו חרסים מהתקופה הביזנטית.
 
F37 (איורים 19, 20). סמוך לקיר מדרגה 127 ולגדרה 128 נחפרה גת חצובה, הכוללת משטח דריכה רבוע (L370; מידות 2.7 × 3.0 מ', כ-0.5 מ' עומק) ושני בורות איגום (L371 — מידות 1.5 × 1.5 מ', 0.75 מ' עומק; L373 — מידות 0.8 × 1.0 מ', כ-1 מ' עומק). ממשטח הדריכה מוליכות תעלה רחבה (L372; כ-0.25 מ' אורך, כ-0.25 מ' רוחב, כ-0.15 מ' עומק) אל בור איגום 371 ותעלה צרה (L377; אורך 0.15 מ', רוחב 0.1 מ', עומק 0.1 מ') אל בור איגום 373. שני בורות האיגום מחוברים בצינור חצוב (L375; קוטר 0.15 מ', רוחב 0.15 מ'). בור איגום 371 הועמק בחלק משטחו (L376; מידות 0.4 × 0.6 מ', 0.4 מ' עומק). בקרקעיתו של בור 373 נחצבה גומת שיקוע עגולה (L374; כ-0.1 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק). בשני בורות האיגום נתגלו שברי פסיפס וחרסים מהתקופה הביזנטית.
 
בורות מים
F12. במדרון המערבי של השלוחה, בין קירות מדרגה 117 ל-122, התגלה בור מים חצוב במשטח סלע. פתח הבור (כ-1 × 1 מ', 0.5 מ' גובה) נבנה משני נדבכים של אבני שדה בינוניות. הבור לא נחפר. נראה כי הוא שימש לאורך תקופות רבות לרבות בימינו.
 
F32 (איור 21). בשולי המדרון הדרומי של השלוחה התגלה בור מים חצוב בסלע. פתח הבור מלבני (L321; עומק 1.5 מ'), והוא נבנה משני נדבכים של אבני שדה גדולות. סמוך לבור נמצא ספלול (L322; קוטר 0.25 מ', עומק 0.25 מ'). הבור לא נחפר משיקולי בטיחות.
 
מחצבות
F4 (איור 22). התגלו סימני חציבה של אבנים (L43 — כ-0.3 × 1.0 × 1.2 מ'; L44 — כ-0.8 × 1.0 מ') ובמרחק של כ-10 מ' מצפון-מזרח להם התגלו תעלות חציבה (L41 — כ-2 מ' אורך, כ-0.2 מ' רוחב, כ-0.4 מ' עומק; L42 — כ-1 מ' אורך, כ-0.1 מ' רוחב, כ-0.2 מ' עומק).
 
F7 (איורים 23, 24). מחצבה רדודה, המשתרעת על שטח נרחב (כ- 8 × 20 מ', 0.35 מ' עומק). מעל המחצבה התגלתה שכבת עפר ובה חרסים מהתקופה הביזנטית.
 
F44 (איור 25). מחצבה עמוקה (כ-0.8 × 2.5 מ', כ-1.5 מ' עומק), שבצדה המערבי נחשף שקע קרסטי עמוק (L442). על קרקעית המחצבה נתגלו חרסים מהתקופה הביזנטית.
 
F43 ,F38 ,F28–F26 ,F24 ,F21 ,F9 ,F3. ברחבי שטח החפירה התגלו עוד תשע מחצבות קטנות, שמשתרעות כולן ממזרח לדרך הרחבה (איורים 26–31).
 
בודדות
F31 (איורים 32, 33). במחשוף סלע נחשפה בודדה קטנה חצובה, הכוללת משטח דריכה רדוד עגול (L311; כ-1 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק) וספלול (L313; כ-0.5 מ' קוטר, כ-0.5 מ' עומק), המחוברים בתעלה טבעית (L312).
 
F36 (איור 34). בודדה חצובה בסלע, הכוללת משטח דריכה רבוע (L360; כ-0.8 × 0.8 מ', כ-0.15 מ' עומק) וספלול קטן (L361; כ-0.25 מ' קוטר, כ-0.25 מ' עומק).
 
F42 (איור 35). בודדה חצובה בסלע, הכוללת ספלול עגול (L421; כ-0.4 מ' קוטר, כ-0.4 מ' עומק) ומשטח מלבני קטן ורדוד (L422; כ-0.1 × 0.2 מ', כ-0.15 מ' עומק), המחוברים זה לזה.
 
מתקן
F1 (איורים 36, 37). במשטח סלע התגלה מתקן חצוב עגול (L2; כ-1.4 מ' קוטר, כ-0.5 מ' גובה).
 
ספלול
F41 (איור 38). במחשוף סלע סמוך לקיר 123 נחצב ספלול עגול קטן (L41; כ-0.25 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק).
 
ערמות של אבנים מסוקלות
F39 ,F23 ,F13 ,F10. נחפרו ארבע ערמות אבנים מסוקלות, שלוש מהן במדרון המערבי של השלוחה (F23 ,F13 ,F10) ואחת בפסגה (F39; איור 39). ארבע ערמות האבנים (6 מ' קוטר ממוצע, כ-0.85 מ' גובה ממוצע) נתחמו ממזרח בקיר חצי עגול, שנבנה מאבני שדה גדולות ובינוניות. בערמה 39 התגלו בין האבנים חרסים אחדים מהתקופה הביזנטית.
 
עיקר הממצא שהתגלה באתרים שנחפרו מתוארך לתקופה הביזנטית. נראה כי אתרים אלה היו קשורים לשני אתרי היישוב הסמוכים לשטח החפירה, חורבת בית נטיף וח' אום א-דיאב, שבהם תועדו ונחפרו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית.