שטח 52

שטח זה (1.8 דונם) נמצא בין התל לבית הקברות הקראי של חברון. חלקו הצפוני-מערבי של השטח צר ותלול ויוצר קו הגנה טבעי לתל. בחלק זה של השטח התגלו מתחת לשכבה עבה של אדמת טרה-רוסה (3 מ' ויותר עומק מרבי) שרידים דלים של חדרי מבנים מימי הבית השני, בורות אשפה ובהם שברי כלי חרס רבים מהתקופה הרומית הקדומה וכן שני קברי ארגז מהתקופה הרומית המאוחרת. בחלק הצפוני של השטח נחשף קטע מקיר תמך איתן, כנראה חלק ממערך הביצורים של התל בתקופת הברזל 2. נמוך מקיר תמך זה נחשף מתקן מעוגל (3 מ' קוטר) שנחצב בחלקו במדרגת סלע; בשלבו האחרון של המתקן, בתקופת הברזל 1, הוא שימש כבשן סיד. במפולות המבנים מימי הבית השני יש אבנים גדולות, שמקורן אולי בחומת העיר מתקופת הברזל. בתום החפירה כוסו בעפר השרידים שנחשפו בשטח.
 
שטח 53
שטח 53 (4.5 דונם) נמצא מדרום לשטח 52, והגבול ביניהם נמצא באוכף שבין תל חברון לג'בל רומידה. חלקו המערבי של השטח גבוה, רחב ומתון, ואילו חלקו המזרחי יורד בתלילות ונעשה צר לכיוון מזרח עד למקום מפגשו עם חומת העיר מתקופת הברונזה התיכונה 2.
 
מערב השטח. בחלק הגבוה של השטח נחשפו מתחת לאדמת מדרגת העיבוד (כ-0.6 מ' עובי בממוצע) שרידי יישוב מימי הבית השני, ובהם שרידי מבנים, רחוב מדורג ואזור תעשייה, שהובחנו בהם ארבעה שלבי בנייה. החפירה לא העמיקה עד לרצפות של השלב הקדום, אך על פי החרסים דומה ששלב זה הוא חלק מהיישוב מהתקופה ההלניסטית ששרידיו נחשפו בתל בחפירות קודמות.
במרכז שטח 53 נחשפו שני מבנים שעמדו משני צדי רחוב מדורג (איור 2). רחוב זה חיבר בין היישוב שנבנה בצפון על פסגת התל לבין רובע התעשייה שנבנה בדרום-מערב. אחד המבנים עמד ממזרח לרחוב, וממנו נחשפו שלושה חדרים שבהם רצפות טיח לבן. מבנה זה צמוד לקיר רחב, שנחשף בחלקו בחפירות קודמות בשנים 1984–1986 וזמן הקמתו ותפקידו לא הובררו משום שרובו נמצא מחוץ לשטח החפירה. המבנה השני עמד ממערב לרחוב המדורג, והוא השתמר רק בחלקו; אחד מחדריו היה מרתף ושימש כנראה מטבח (איור 3), ובו נמצאו מתחת לשכבת שרפה כמה כלי חרס שלמים ובהם כלי (פך?) מלא בגלעיני זיתים מפוחמים. על פי כלי החרס מתוארך החורבן של מבנים אלה למרד הגדול ברומאים.
הרחוב המדורג הוביל לדרום-מערב אל מקווה טהרה חצוב גדול, שדופנות הסלע שלו טויחו היטב (איור 4). המקווה כולל בריכה גדולה שאליה ירדו 14 מדרגות; במדרגות נבנו שני מעקות נמוכים, שחילקו את גרם המדרגות לשלושה חלקים, כנראה להפרדת הנכנסים למקווה מהיוצאים ממנו. מקוואות שבהם נבנו במדרגות מעקות מוכרים מהתקופה ההרודיאנית בעיקר בירושלים וסביבותיה (רייך תשע"ג:61–67). עם זאת מקוואות שבהם נבנו שני מעקות נדירים ביותר; מקוואות כאלה נחפרו בקומראן (רייך תשע"ג:168).
ממערב למקווה משתרע אזור התעשייה. נחשפו בו שרידים של מבנה, הכולל שניים או שלושה חדרים; אפשר שהוא שימש בית יוצר. סמוך למבנה התגלה כבשן סגלגל, ובו תא בערה שנחצב בסלע. נראה שערמות פסולת וחרסים שנמצאו סמוך לכבשן, בשטח 52, הן פסולת של כבשן זה. סמוך למבנה ולכבשן התגלו שלוש בריכות רדודות בגדלים שונים; הן התנקזו לשלוש בריכות עמוקות יותר, שהיו מחוברות זו לזו בתעלות מים מטויחות (איור 5). הבריכה התחתונה, הדרומית-מערבית, חוברה בתעלה קצרה לבור מים גדול (הוא לא נחפר); פתחו עשוי מאבן ים בשימוש משני, שהובאה כנראה מבית בד סמוך. נראה כי הבריכות שימשו במקור לסינון טין לבית היוצר. תעלת מים אחרת שיצאה גם היא מהבריכה התחתונה הזינה מקווה טהרה נוסף, גדול, שגם בו נבנה גרם מדרגות שחולק לשלושה חלקים באמצעות שני מעקות נמוכים (איור 6). בריכת הטבילה של מקווה זה חוברה לבריכה חצובה, מקורה, שלה שני פתחים. חפירת המקווה טרם הסתיימה. ממערב לבריכות נמצא בית בד, שקירותיו לא נשתמרו (איור 7). בבית הבד התגלו מפרכה חצובה בסלע, שני בורות חצובים ומטויחים שאליהם נסחט השמן באמצעות שתי קורות וכן בור איגום. צמוד לבית הבד מדרום נחשפו שתי גתות חצובות (איור 7). משטחי הדריכה של הגתות טויחו בטיח לבן. התגלה רק בור האיגום של הגת המערבית. סמוך לגתות ממערב נחצב בור מים רבוע שהיה מקורה בחלקו; חפירתו לא הסתיימה.
השלב הרביעי והמאוחר ביישוב מימי הבית השני בשטח 53 מתוארך כנראה לזמן שלאחר החורבן של המרד הגדול ועד למרד בר כוכבא. משלב זה התגלו שרידים דלים של מבנים, שחלקם נבנו על מבנים שחרבו בשרפה וחלקם המשיכו לשמש מהשלב הקודם. נראה שבית היוצר לא פעל בשלב זה, אך נעשה שימוש בבור המים ואף נבנה אליו שביל מרוצף. עוד נעשה שימוש בחלק מבריכות המים ובאחד המקוואות. ברחוב המדורג נבנה ריצוף אבנים משופע חדש. 
בתקופה הרומית המאוחרת ו/או הביזנטית הקדומה נעשה שימוש חוזר בכמה מתקנים שעמדו חשופים בשטח. אחת הגתות רוצפה מחדש ברצפת פסיפס ואילו שני המקוואות קורו באמצעות קשתות אבן והוסבו למאגרי מים.
 
מזרח השטח. בחלק הנמוך של השטח נחשף קטע נוסף מהחומה הקיקלופית מתקופת הברונזה התיכונה 2. עתה עומדת חשופה החומה הדרומית של העיר מתקופה זו לאורך של כ-70 מ', והיא כוללת מגדל שנחשף בחפירות בשנים 1964–1966 (איור 8). חומה זו (3.6 מ' רוחב בחלקה הגבוה, 4.1 מ' גובה השתמרות) נבנתה על סלע האם מגושי אבן רבי צלעות, שלא ניכרים עליהם סימני חציבה. בזכות חוסנה המשיכה כנראה החומה לשמש עוד כאלף שנים לאחר הקמתה. נראה כי בשלהי תקופת הברזל נערכו בחומה תיקונים משמעותיים ובמקום אחד, שבו חלה כנראה התמוטטות, אף נבנה מגדל (5.4 × 12.5 מ'). בשלב זה נבנתה לאורך החומה והמגדל, במרחק 2–3 מ' מהם, חלקלקת אבן משופעת (3.5 מ' רוחב לפחות, 2 מ' גובה השתמרות; איור 9). חלקלקה זו נועדה לחזק את הביצורים ולמנוע התחתרות של מים. חלק מהמגדל ומחלקלקת האבן נחשפו בעבר בריבוע בדיקה בשנים 1984–1986. במקביל לחומה הקיקלופית, במרחק של 6 מ' ממנה, נבנה קיר אבן איתן (22 מ' אורך חשיפה, 1.6 מ' רוחב). השטח שבין חלקלקת האבן לקיר האיתן מולא ברבדים עבים של חוואר ועפר מהודק ואפשר שהוא שימש דרך שהובילה לכיוון מערב אל השער. ביצורים אלה מתוארכים לשלהי תקופת הברזל (המאות הז'–הח' לפסה"נ) על סמך חרסים וחותם עברי, כנראה של אחד מפקידי העיר, שנמצאו במילוי החוואר והעפר ומתחת לאבני מפולת שהתמוטטו לשטח שבין החומה לקיר האיתן.
בתקופה הרומית המאוחרת/הביזנטית הקדומה נבנה סמוך לחומה הקיקלופית מתקן עגול (כבשן סיד?), ולאחר שזה יצא מכלל שימוש נבנה מעליו מבנה בן שני חדרים מאבני גזית. על רצפת אחד מחדרי המבנה התגלו שברים של מטחנה דו-קונית, ועל כן נראה כי המבנה שימש טחנת קמח או מאפייה.
 
החומה מתקופת הברונזה התיכונה 2 שנחשפה בתל מרשימה ומלמדת על חשיבותה של העיר בתקופה זו. הביצורים שנוספו לחומה זו בסוף תקופת הברזל מלמדים כנראה שהשימוש בה נמשך יותר מאלף שנים רצופות. שרידי היישוב מימי הבית השני נשתמרו היטב, וחשיבותם רבה להבנת האתר בתקופה זו. המבנה המונומנטלי של מערת המכפלה מיוחס לימי הורדוס, ונראה כי בזמן זה המשיך להתקיים בתל יישוב עירוני חשוב. אופיו היהודי של היישוב מתבטא במקוואות ציבוריים. נראה כי הפרדת גרם המדרגות במקוואות לשלושה חלקים באמצעות שני מעקות ייחודית לחברון. לאחר ימי הבית השני הצפיפות באתר יורדת והיישוב הפך לכפרי.