בחודשים יוני–יולי 2013 נערכה חפירת בדיקה בבית שאן, בפינת הרחובות חטיבת גולני וגולדה מאיר (הרשאה מס' 6839-A; נ"צ 24667/71106; איור 1), בשטח המיועד להקמת פארק האקליפטוס. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי י' הראל, בסיועם של י' לבן (מנהלה), ר' מישייב ומ' כאהן (מדידות), א' שפירו (GPS), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), י' אלכסנדר (זיהוי כלי חרס), מ' שמר (זיהוי כלי צור), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) ונ' סעיד אגא (ארכיאוזואולוגיה).
שטח החפירה נמצא מדרום-מערב לתל בית שאן, מחוץ לעיר סקיתופוליס מן התקופות הרומית והביזנטית ובשוליים הצפוניים-מערביים של האתר אל-מנטאר אל-אביץ'. בדרום-מזרח נושק שטח החפירה לאתר מהתקופה הכלקוליתית שנתגלה בפיקוח על עבודות פיתוח. בסקר שנערך בשיכון ו' הסמוך נמצאו כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית וקברים מן התקופה הביזנטית (צורי תשכ"ב:187). בחפירה שנערכה באתר נחשפו יישוב כפרי מתקופת הברונזה התיכונה 2ב', בית קברות מהתקופה הפרסית וארונות קבורה מהתקופה הרומית (הרשאה מס' A-3958). עוד נחשף כבשן סיד (הרשאה מס' A-5773), בית חווה ובית כנסת שומרוני מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' A-5984). מצפון-מזרח לחפירה הנוכחית נחשפו מפלס חיים מהתקופה הכלקוליתית, שרידי מבנה מתקופת הברונזה הקדומה ומתקן מהתקופה הרומית (הראל 2012). בחתכי בדיקה שנערכו מצפון-מערב לחפירה נתגלתה אמת מים מהתקופות הרומית והביזנטית.
נפתחו שלושה שטחי חפירה (C ,B ,A, כ-153 מ"ר; איור 2). בשטחים A ו-C נחשפו שלוש שכבות מן התקופות הביזנטית (שכבה 1), הרומית (שכבה 2) והכלקוליתית (שכבה 3). בשטח B לא נתגלו עתיקות.
שכבה 3 – התקופה הכלקוליתית. בחלק הצפוני-מזרחי של ריבוע C נתגלו שרידים אדריכליים מקוטעים, שנבנו מאבני גוויל קטנות מגיר ומבזלת (איורים 3, 4). בין בדלי קירות, בקצה הצפוני-מזרחי של השטח הבנוי, נחשף מתקן מעוגל (L25; איור 5), בנוי מאבני גוויל קטנות מגיר שהשתמר לגובה נדבך אחד, חלקו הדרומי-מערבי חסר. המתקן הושתת על מפלס של אדמת טרוורטין אפורה ואבנים קטנטנות (L24). מדרום לשרידי בנייה אלה נחשף קטע של רצפה, עשויה מאדמה מהודקת שנעוצות בה אבנים קטנטנות (L26).
בשכבה זו נמצאו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית (לא צוירו). בממצא כלי הצור, המתוארך לתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, גרזן/סכין מלוטש, שחוק מאוד (20; איור 1:6) וכילף שבור ושחוק מאוד (L25; איור 2:6).
שכבה 2 – התקופה הרומית (המאה הג' לסה"נ). במרכז החלק הדרומי-מערבי של שטח C נחשף טור אבנים (L19), שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב, הנמשך אל מחוץ לשטח חפירה ובו אבני גוויל גדולות ובינוניות, מגיר ומבזלת. האבנים מונחות על שכבה דקה של אדמת סחף אפורה בהירה, שכיסתה את הרצפה מהתקופה הכלקוליתית. מדרום-מזרח לטור האבנים נחשף מפלס חיים מהתקופה הרומית התיכונה, ובו שברי כלי חרס שחוקים ומטבע רומי פרובינציאלי (200–270 לסה"נ; ר"ע 144618).
שכבה 1 - התקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ). בשטח A (איורים 7, 8) נחשפו שרידים של תעלת מים (L10; איור 9), שכיוונה הכללי צפון-מערב דרום-מזרח (איור 9). דופנות התעלה נבנו מאבני גוויל בינוניות או אבנים מהוקצעות מגיר נארי ומטרוורטין. רצפת התעלה עשויה לוחות אבן מגיר נארי שסודרו בטור ומאבנים קטנות ששולבו בעיקר בחללים שנותרו בין הדפנות לבין לוחות האבן. דופנות התעלה נשתמרו לגובה נדבך היסוד בלבד ולכן הן בולטות רק במקומות אחדים מעל לגובה רצפת התעלה. התעלה הושתתה על משקע של טרוורטין (L13).
מתחת לשכבת פני השטח, שמצפון לתעלה ולגוש הסלע, נחפרה שכבת סחף שירדה לעומק רב ובה חול של טרוורטין, שצבעו אפור-צלהב, צדפים ושבלולים רבים וכן שלוש אבנים בינוניות (L21 ,L1; איור 10).
בחלק הדרומי-מזרחי של השטח נחשף קיר (W6) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב, בנוי מאבני גוויל בינוניות או אבנים מהוקצעות מבזלת, ליבתו אבנים קטנות ועפר. הקיר, ששני קצותיו נמשכים מחוץ לגבולות החפירה, הושתת על משקע של טרוורטין נקי מחרסים (L12) והשתמר לגובה נדבך אחד (איור 11). בשטח התחום בקיר 6, בתעלה 10, בסלע הטבעי המזדקר מצפון ומצפון-מערב לתעלה, ובחתך הדרומי-מערבי של החפירה(L22 ,L18 ,L2) נחשף אתר פסולת של עצמות בקר וצאן, שנחתך בתעלת הבדיקה (L14). בדרום-מזרח נתגלו העצמות מתחת לאבנים שנפלו מקיר 6, ובשאר השטח הן היו נתונות בתוך משקע של טרוורטין, שצבעו אפור בהיר (איור 12). על העצמות סימנים של עבודת קצבים, עדות להשלכתן כפסולת לאחר שהבשר הוסר מעליהן. שכבה זהה של עצמות בקר וצאן, שעליהן סימנים של עבודת קצבים נחשפה גם בשטח C(ב-L20 ,L5), אלא שכאן משקע הטרוורטין התגבש והתקשה כאבן סביב העצמות, ובכך הגן עליהן ושימר אותן. נראה שכמות העצמות הולכת ופוחתת לכיוון צפון-מזרח.
בממצא כלי החרס משכבה זו סירי בישול (איור 1:13–3) ומחבתות (איור 4:13, 5) המתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
מן החפירה עולה שתחילת הפעילות במקום בתקופה הכלקוליתית; הממצא האדריכלי משכבה 3 וקירות וחרסים מתקופה זו שנתגלו בפיקוח, מעידים על קיומו של יישוב בתקופה זו.
בתקופה הרומית התיכונה הייתה באתר פעילות שאופייה אינו ברור. עם זאת, מיקומו של האתר מחוץ לעיר סקיתופוליס מעלה את הסבירות לפעילות הנושאת אופי חקלאי.
אופיים של השרידים מהתקופה הביזנטית מעיד על פעילות חקלאית במאות הה'–הו' לסה"נ. התעלה הבנויה סיפקה מים לגידולים חקלאיים ולהשקיית בהמות וייתכן שקיבלה את מימיה מאמת המים הקרובה לה מאוד מצפון-מערב.
קיר 6 שימש כנראה, על סמך אורכו, קיר תוחם של מכלול אדריכלי כלשהו. כיוון שפסולת העצמות נמצאה מצפון-מערב לקיר, סביר להניח שהמכלול השתרע מדרום-מזרח לו. אפשר לשער שהמכלול היה בית מטבחיים, שממנו הושלכה פסולת העצמות מחוץ לתחומו, ואולי המקום שימש גם אתר פסולת לקצבים מן העיר סקיתופוליס.
אתר הפסולת שנתגלה מתפרס על שטח גדול. העצמות שנלקטו באתר הפסולת הן של בקר וצאן הנחשבות ביהדות טהורות ומותרות לאכילה. באתר לא נמצאו עצמות מן החלקים האחוריים של הבקר ואולי זה קשור להעדפתם של היהודים לאכול חלקים קדמיים של הבקר בשל הטרחה הרבה שיש בהכשרת החלקים האחוריים. לפיכך סביר להניח שאתר הפסולת שימש את האוכלוסייה היהודית והשומרונית של העיר סקיתופוליס. המידע על שמירת כשרות חשוב להכרת חיי הדת של אוכלוסייה זו, שחיה בקרב רוב נוצרי במאות הה'–הו' לסה"נ.
צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. בתוך בקעת בית שאן: הכינוס הארצי השבעה-עשר לידיעת הארץ. ירושלים. עמ' 135–198.