נחל ציפורי 1 (הרשאה מס' 6214-A)

האתר נמצא בשדה חקלאי משני צדי יובל אכזב המתנקז לנחל ציפורי כחצי קילומטר לכיוון צפון-מערב. נפתחו שני ריבועים.
בריבוע אחד, כ-5 מ' ממזרח ליובל, זוהו ארבע שכבות (1–4; איור 2).
שכבה 1 (כ-0.35 מ' עובי). שכבת פני שטח של אדמת חריש חומה כהה המכילה חלוקים קטנים ופריטי צור בצפיפות נמוכה/בינונית.
שכבה 2 (כ-0.45 מ' עובי). שכבת חלוקים המכילה גושי צור וגיר ופריטי צור מסותתים המלוכדים בסדימנט חרסיתי.
שכבה 3 (כ-0.2 מ' עובי). שכבת קירטון פריכה בצבע חום בהיר המכילה מעט פריטי צור מסותתים.
שכבה 4 (יותר מ-0.1 מ' עובי). סלע קירטון קשה.
הממצא הארכיאולוגי נמצא בשכבה 2 שהיא ככל הנראה פשט קדומה של היובל. הממצא חשוב אף שאינו באתרו; רובו המוחלט הוא פריטי צור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000–45,000 שנים לפני ימינו), בהם גרעינים ונתזים שהופקו בטכניקת לבלואה (איור 3). המכלול מתאפיין בשכיחות גבוהה של גרעינים (כ-300 פריטים) ושל פסולות סיתות (נתזים ראשוניים ופסולות גרעין), אף ששכיחות הכלים נמוכה יחסית ובה בעיקר נתזים משובררים ומקרצפים. הרכב מסוג זה אופייני לאתרי סדנאות סיתות הקרובים למקורות צור. כמה מאות מטרים מדרום-מזרח לשטח החפירה, בראש גבעה מתונה במעלה היובל, אותרו מקורות צור טבעיים. אפשר לשער שמרבית פריטי הצור שנמצאו בחפירה הם שרידים של סדנת סיתות מן התקופה הפליאוליתית התיכונה שנסחפו בזרימות מים עונתיות ביובל.
הריבוע השני, כ-60 מ' ממערב ליובל, נחפר באדמת חריש חומה כהה (0.8 מ' עומק) המקבילה לשכבה 1 בריבוע הראשון. נמצאו שברי חרס שחוקים ופריטי צור שחלקם – גרעינים, נתזים וכלים שהופקו בטכניקת לבלואה – שייכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה. כל פריטי הצור נושאים סימני שחיקה ופטינה המעידים על סחיפה וגלגול. הממצא הוא ככל הנראה תוצאה של פעילות חריש בת זמננו שגרמה לפיזור פריטי הצור המופיעים בשפע באזור היובל ברחבי השדה.
 
נחל ציפורי 2 (הרשאה מס' 6214-A)
האתר נמצא בשדה חקלאי, כ-200 מ' ממערב לנחל ציפורי 1. נחפרו שני ריבועים (0.72, 0.75 מ' עומק) באדמת חריש חומה כהה. בממצא המועט פריטי צור, כולל פריטי לבלואה מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, וחרסים שחוקים. סמוך לכל ריבוע נחפרה תעלת בדיקה בכלי מכני. מן התעלות עולה ששכבת הקרקע החומה הכהה מגיעה עד לסלע בעומק של כ-1.5 מ'. בדומה לנחל ציפורי 1, גם בנחל ציפורי 2 הממצאים אינם באתרם. הללו פוזרו ככל הנראה בעקבות חריש מאזור היובל שבנחל ציפורי 1 ברחבי השדה החקלאי.
 
נחל ציפורי 3 מזרח (הרשאה מס' 6215-A)
האתר נמצא על הגדה הדרומית של נחל ציפורי, למרגלות הגבעה המזרחית של תל מצפה זבולון (ח' אל-משירפה; איור 4). נפתחו 30 ריבועים שבהם תועדו שרידים מארבע תקופות עיקריות: התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (8,500–7,000 לפסה"נ), התקופה הניאוליתית הקרמית (6,400–5,800 לפסה"נ), התקופה הכלקוליתית (4,500–3,600 לפסה"נ) ותקופת הברונזה הקדומה 1ב' (3,300–3,000 לפסה"נ).
התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. שרידים מתקופה זו נמצאו בחלק המרכזי של החפירה. השרידים כוללים מבני מגורים ומתקנים. נחשפו שני מבנים לפחות (איור 5). מבנים אלה נבנו על פי המסורת שהייתה נהוגה בגליל התחתון שכללה בנייה בלבני בוץ וריצוף בטיח (Khalaily et al. 2008). בין הרצפות ועליהן התגלו ממצאים אופייניים לתקופה: להבי מגל וראשי חץ מצור, חלוקים מלוטשים ועצמות בעלי חיים, כולל חלקי קרניים. באחד המבנים נמצאה כמות גדולה של זרעים מפוחמים, בעיקר קטניות, בתוך בור מדופן ששולב ברצפת טיח. באזור אחר נחשף מפלס אבנים מזוותות וסמוך לו שרידי כבשן לייצור טיח.
התקופה הניאוליתית הקרמית. שרידים מן התקופה נמצאו ברוב שטחי החפירה. במרכז נחשפו שרידי מבנה חצר האופייני לתרבות הירמוכית (Garfinkel 2004). בשרידים חדר מלבני הפונה לחצר שבה מתקנים המעידים על פעילות יום-יומית: ממגורה עגולה (איור 6), בורות מלאים באבנים שרופות ששימשו מתקני בישול, טבון, אבני שחיקה וכלי אגירה מחרס, וכן מצבה מאבן גיר. כמו כן נמצאו שברים רבים של כלי חרס וצור. בכלי החרס בולטים כלים המעוטרים בדגם אדרה האופייניים לתרבות הירמוכית (איור 7).
נמצאו צלמיות טין רבות יחסית, קרוב ל-30 שברי גוף, האופייניות לתרבות הירמוכית. רוב הצלמיות הן של נשים ומכונות 'אלות פריון' (איור 8). מקבילות להן נמצאו בעיקר באתרים ירמוכיים בעמק הירדן, בשער הגולן ובמונחתה (Garfinkel 2004). נמצאו גם צלמיות טין של גברים ושל בעלי חיים.
התקופה הכלקוליתית. שרידים מתקופה זו זוהו בחלק המזרחי של שטח החפירה. נמצאו שרידי קיר, ייתכן פינת מבנה, שסמוך לו מפלס עשיר מאוד של פסולת סיתות צור. במפלס נמצאו בין היתר להבי מגל וגרזנים מצור האופייניים לתרבות הע'סולית. כן נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת, כולל שברים של שתי מחבצות. ממצא מיוחד הוא צלמית 'כינור' מאבן ירוקה מלוטשת (איור 9).
תקופת הברונזה הקדומה 1ב'. תקופה זו מיוצגת באזורי השלכת פסולת, בשרידי מבני מגורים וקירות. אזור ההשלכה העיקרי נמצא במערב. הפסולות שהושלכו לתוך בורות חפורים כללו אבני גיר שבורות רבות, חלקן שרופות, שברי כלי חרס, פריטי צור ועצמות בעלי חיים. ראוי לציין גרזן קרב מברונזה שנתגלה בקצה המזרחי של אזור ההשלכה (איור 10).
בחלק המרכזי של שטח החפירה נתגלו שרידי מבנים עם פינות מתעגלות (איור 11). מן המבנים שרדו רק יסודות הקירות הבנויים נדבך אחד של אבני גוויל בינוניות. באחד המבנים נחשפה רצפה שעליה כלי חרס וכלי שחיקה מבזלת.
במרכז ובמזרח שטח החפירה נחשפו שרידי קירות ארוכים. במרכז נחשף קיר ארוך שנבנה מאבני שדה גדולות ובינוניות ובו שולבו בשימוש משני אבן מצבה ואבני שחיקה.
ממצא נוסף. בחלק המרכזי של החפירה נמצאה חרפושית מתקופת הברונזה התיכונה 2א' (איור 12) ששרידיה נחפרו באתר 3 מערב (ר' להלן).
 
נחל ציפורי 3 מערב (הרשאה מס' 6215-A)
האתר נמצא בתחתית המדרון הצפוני של הגבעה המערבית של מצפה זבולון, בין אתרים 3 ו-4 (איור 13). האתר התגלה על ידי א' ברגר במהלך פיקוח על הנחת צינורות מים שנערך במקביל לחפירות שהתנהלו באתר 3 מזרח. לאחר הגילוי נבדקו בעזרת כלי מכני שני תוואים אפשריים להנחת הצינורות, בצפון ובדרום. בחינה של תעלות הבדיקה העלתה שצפיפות השרידים הקדומים בתוואי הצפוני נמוכה יותר, ולכן נפתחו בו 20 ריבועים, וכן ארבע תעלות שנחפרו בעזרת כלי מכני. מיקום הריבועים נקבע על פי המצאות שרידים אדריכליים בתעלות הבדיקה. בחפירות נחשפו שרידים מארבע שכבות יישוב המתוארכות לתקופות הברונזה הקדומה 1ב', הברונזה התיכונה (2,200–1,550 לפסה"נ), הברונזה המאוחרת (1,550–1,200 לפסה"נ) והרומית (המאות הא' לפסה"נ–הד' לסה"נ).
תקופת הברונזה הקדומה 1ב'. בחלק המזרחי של תוואי המעקף, בעומק של כ-2.5–3.0 מ' מתחת לפני השטח, נחשפו שרידי קירות ושכבות אבנים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'. באחד הריבועים נחשפו שרידי מבנה מגורים אופייני שכלל קיר אבן שבצמוד לו משטח מוגבה בנוי, קטעי תשתית של רצפה המורכבת מאבנים מהוקצעות מהודקות ואבן שחיקה (איור 14). נמצאו שברי כלי חרס רבים, כלי צור ועצמות בעלי חיים.
תקופת הברונזה התיכונה. שרידים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה התגלו בשני אזורים נפרדים – בחלק המערבי ובחלק המזרחי של החפירה. במערב, סמוך למדרון הצפוני של מצפה זבולון, נתגלו שרידי מבנים מתקופת הברונזה התיכונה 1. שרידים אלה נחשפו לאורך תוואי תעלת הבדיקה הדרומית (כ-150 מ' אורך). נפתחו שלושה שטחים שבהם תועדו קירות אבן, ריצוף אבן ומפלסי חיים (איור 15). ניכר ריבוי שברי טבונים וכלי בישול המעידים על פעילות של הכנת מזון ובישול. מתחת לאחת הרצפות במזרח השטח נתגלתה קבורת תינוק בקנקן (איור 16). שרידים אלו מושתתים ישירות על קרקע נקייה מממצא ומעידים בשבטח זה לא היתה התיישבות קודמת לתקופת הברונזה התיכונה.
במזרח נתגלו שרידי בנייה איתנים יותר מתקופה זו וייתכן שיש לתארכם לשלב המאוחר לשרידים שתוארו לעיל, ככל הנראה שלהי תקופת הברונזה התיכונה 1 וראשית תקופת הברונזה התיכונה 2. ראוי לציון קיר איתן (8 מ' אורך לפחות, עד 1 מ' גובה השתמרות; איור 17) שנבנה מאבנים גדולות מהוקצעות.
תקופת הברונזה המאוחרת. בקצה המזרחי של אתר 3 מערב נתגלו הצטברויות משוכבות שכללו שברי כלי חרס רבים וכמויות של עצמות בעלי חיים. לצד כלי חרס מקומיים זוהו שברי כלי חרס שיובאו מקפריסין. ייתכן שחלק מההצטברויות הללו הן בורות אשפה.
התקופה הרומית. בריבוע הצפוני, קרוב לגדה הדרומית של נחל ציפורי (איור 18), נחשפו קירות שחלקם נבנה באבנים מהוקצעות ומסותתות ונועדו להטיית אפיק הזרימה של נחל ציפורי, ככל הנראה לצרכים חקלאיים. בין האבנים נמצאו שברי כלי חרס ממשפחת כפר חנניה המתוארכים לתקופה הרומית.
 
נחל ציפורי 3 מזרח ומערב: סיכום
שני האתרים, נחל ציפורי 3 מזרח ומערב, נמצאים למרגלות הצפוניים של מצפה זבולון (מפת נהלל [28], אתר 69) והם חלק ממנו. תוצאות החפירות תורמות להבנת גבולות היישוב בחלק הצפון-מערבי של התל, במיוחד בתקופות הפרוטו-היסטוריות, למן התקופה הניאוליתית ועד תקופת הברונזה הקדומה. נראה שההתיישבות בחלק המזרחי הייתה צפופה יותר בתקופות הקדומות, עד התקופה הכלקוליתית. בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' הקף היישוב גדל והתפרש באופן שווה בחלק המזרחי ובחלק המערבי ואילו בתקופות המאוחרות – הברונזה התיכונה והמאוחרת – רק החלק המערבי נושב.
שני האתרים הוקמו על אדמות עמק נחל ציפורי, ומופרדים זה מזה בערוץ המנקז את שתי גבעות התל לכיוון הנחל. לניתוח הגיאומורפולוגי של התל וסביבתו תרומה גדולה להבנת ההתיישבות למרגלותיו לאורך ציר הזמן. בחפירה תועדו הצפות וזרימות מים שמקורן בעליית נחל ציפורי על גדותיו, כמו גם סחף וגלישה של ממצאים ושל קרקעות שמקורם בתל, שהשפיעו ללא ספק על הקף היישוב במרוצת התקופות. אין עדויות להתיישבות בשטחים הללו אחרי אמצע האלף הב' לפסה"נ, מלבד בנייה הידרולוגית בתקופה הרומית.
 
נחל ציפורי 4 (הרשאה מס' 6216-A)
האתר נמצא על הגדה הדרומית של נחל ציפורי, כ-100 מ' מצפון-מזרח לקצה המערבי של אתר 3 מערב. מדרום שרידי בתים ובוסתנים של הכפר העות'מאני מושיירפה ששכן למרגלות מצפה זבולון. נחפר ריבוע אחד (1 מ' עומק) סמוך לערוץ הנחל. נחשפו שכבות קרקע חומה כהה שביניהן שכבות סחף נחלי בהירות המורכבות מחלוקי נחל קטנים ומרכיכות. רוב הממצא התגלה בשכבות הסחף ובו בין היתר פריטי צור ושברי כלי חרס סחופים ושני מטבעות מהתקופה העות'מאנית (איור 19). ייתכן שמקור המטבעות הוא בכפר מושיירפה.
 
נחל ציפורי 6 (הרשאה מס' 6242-A)
האתר נמצא באמצע שדה חקלאי, מצפון לשכונות המזרחיות של הכפר כעביה, כ-150 מ' מצפון לערוץ הנחל. נחפר ריבוע אחד (65 ס''מ עומק) באדמת חריש חומה כהה. הממצא העיקרי הוא פריטי צור, רובם מן התקופה הפליאוליתית התיכונה. הפריטים שחוקים מעט ונושאים פטינה חומה המעידה על שהות בקרקע חרסיתית. כן נמצאה קבוצה של פריטי צור הנבדלת מן הקבוצה הראשונה בהשתמרותה ובשיוכה התרבותי והתקופתי. שבר של כלי דו-פני (גרזן?) מאפשר לשייך קבוצה זו לתקופה הניאוליתית או הכלקוליתית. היווצרות האתר קשורה ככל הנראה לפעילות החריש שפיזר את פריטי הצור ברחבי השדה.
 
נחל ציפורי 7 (הרשאה מס' 6237-A)
בשדה חקלאי, כ-200 מ' ממזרח לח' שבאנה, על הגדה הדרומית וסמוך לערוץ נחל ציפורי נפתחו שני שטחי חפירה.
בשטח אחד נחפרו שני ריבועים שבהם התגלה מעבר נחל קדום שהיו בו כמה שלבי תחזוקה עד שיצא מכלל שימוש עקב עבודות חקלאיות באזור (איור 20). נחשפו שלוש שכבות (IIII):
שכבה I. פני השטח, מורכבים משכבה דקה של אדמה חריש חומה כהה.
שכבה II. מעבר נחל מאולתר שנבנה מאבני שדה בינוניות מעורבות בחומר מליטה אפור (2.7 מ' רוחב; 1 מ' עובי) בציר צפון–דרום. נראה שהבנייה היא תוספת מאוחרת (מתקופת המנדט הבריטי?) למעבר נחל קדום יותר משכבה III.
שכבה III. מעבר נחל (כ-9.5 מ' אורך, 2.5 מ' רוחב) שליבתו נבנתה מאבני נחל קטנות משולבות בחומר מליטה מהודק, וקצהו המערבי נתחם בקיר מאבני נארי מסותתות (0.25 × 0.25 × 0.35 מ') שממנו השתמרו שלושה נדבכים. גבולו המזרחי של המעבר מעוצב באבני שדה בינוניות. על בסיס סגנון הבנייה וממצא כלי החרס מתוארך המעבר לתקופה הרומית (המאה הב' לסה"נ).
בשטח שני נפתחו ארבעה ריבועים שבהם נחשף קטע ממאגר מים או בריכה (כ-20 מ' קוטר; איור 21). מאגר המים הוא מתקופת המנדט הבריטי. הוא בנוי משני נדבכים של אבנים מסותתות. הפן החיצוני נתמך במפלס חלוקי נחל המשולבים בחומר מליטה שהיה מכוסה בשכבת סחף. המאגר נפגע חלקית עקב עבודות חקלאיות בנות ימינו. מדרום למאגר נחשפה שורת אבנים שנוספה לו ונועדה למנוע התפשטות מי הנחל דרומה לכיוון השדות.
 
נחל ציפורי 8 (הרשאה מס' 6237-A)
על המדרון הדרומי של גבעה המשתפלת לכיוון ערוץ נחל ציפורי נפתחו שלושה שטחי חפירה.
בשני שטחים נחשפו שרידי מחצבות צור קדומות, מתחת לשכבת פני שטח רדודה בצבע חום. בשני השטחים נחשפו בולבוסי צור איאוקני משוכבים בסלע. על חלק מן הבולבוסים נצפו צלקות המעידות על ניסיונות חציבה (איור 22). בשני השטחים נמצאו נתזי רבים של אבן גיר המעידים על חציבה בסלע במטרה לחלץ את גושי הצור, ונתזי צור מעטים המעידים על סיתות ראשוני באתר. כמו כן נמצאו כלי חציבה ספורים מצור (אזמלים) המתארכים את פעילות החציבה ככל הנראה לתקופה הניאוליתית.
בשטח השלישי נחשף קיר חלקה בן זמננו שנבנה על הסלע.
 
נחל ציפורי 10 (הרשאה מס' 6237-A)
על המדרון המזרחי של ח' שבאנה הפונה לנחל ציפורי זוהו שישה מוקדים של מחצבות צור קדומות עם בולבוסי צור גדולים משוכבים בסלע, שעל חלקם עקבות סיתות (איור 23). המדרון תועד אך לא נחפר.
 
נחל ציפורי 21 (הרשאה מס' 6240-A)
בשדה חקלאי מצפון-מזרח לח' שבאנה נפתחו שני שטחי חפירה, שבכל אחד מהם נחפרו שני ריבועים. נחפרה שכבת חריש המורכבת מקרקע חומה כהה ושברי אבני גיר. הממצא היה מעורב ובו שרידים בני זמננו, חרסים שחוקים מהתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ) ופריטי צור מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'. הממצא ומצב השתמרותו מעידים שאינו באתרו והוא ככל הנראה תוצאה של פעילות חריש בת זמננו שגרפה פריטים ארכיאולוגיים מפאתי ח' שבאנה.
 
נחל ציפורי 22 (הרשאה מס' 6241-A)
בשדה חקלאי מצפון-מערב לח' שבאנה נפתחו ארבעה ריבועים בשלושה שטחי חפירה. בשטחים A ו-C נפתח ריבוע אחד בכל שטח, ובשטח B נפתחו שני ריבועים. כל השטחים מציגים רצף סטרטיגרפי דומה שבו שלוש שכבות (IIII):
שכבה I. פני השטח; אדמת חריש חומה כהה מהודקת.
שכבה II. שכבת סחף מעורבת המכילה חלוקי נחל קטנים ופריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. פריטי הצור נושאים סימני שחיקה ופטינה המעידים על סחיפה וגלגול במים.
שכבה III. סלע; סוף ההצטברות הארכיאולוגית.
בדומה לנחל ציפורי 1, נראה שהממצא בשכבה II נסחף בזרמי מים קדומים ממקור רחוק, כנראה מאחת הגבעות התוחמות את ח' שבאנה מדרום.
 
נחל ציפורי 23 (הרשאה מס' 6246-A)
התגלה קטע (כ-300 מ' אורך) של אמת מים בנויה אבן מראשית התקופה האומיית. האמה חוצה את העמק מצפון ובמקביל לנחל ציפורי. קטע מערבי יותר של האמה נחשף בעבר (חדשות ארכיאולוגיות קא–קב:41–43).
 
מפעל החפירות בנחל ציפורי חשף שרידים מתקופות רבות, למן התקופה הפליאוליתית התיכונה ועד לתקופת המנדט. ככלל אפשר לראות שאופי הפעילות וההתיישבות באגן הנחל משתנה לאורך ציר הזמן.
בפרק הזמן הקדום נראה שעיקר הפעילות, כפי שתועדה בחפירות נחל ציפורי 1, 2, 6, ו-22, קשורה למקורות הצור הטבעיים המצויים באגן הנחל, למשל בנחל ציפורי 8 ו-10. אמנם כל ריכוזי הצור שנחפרו באתרים הללו סחופים, אך יש בהם כדי להעיד פעילות סיתות אינטנסיבית בתקופה הפליאוליתית התיכונה. תופעה זו תועדה בחלק המזרחי של אגן נחל ציפורי באתר גבעת רבי (מזרח), שם נחפרה סדנת סיתות צור מוסטרית שמוקמה הישר על מקורות חומר הגלם (חדשות ארכיאולוגיות 122; Ekshtain et al. 2011).
עם המעבר לחברה חקלאית, למן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ועד תקופת הברונזה הקדומה, השתנה אופי הפעילות באגן הנחל. בשלב זה נבנים כפרים חקלאיים קטנים בעמק הפורה של נחל ציפורי כפי שתועדו באתרים נחל ציפורי 3 מזרח ומערב. מעניין שלמרות פרק הזמן הארוך (כ-7000 שנה) חזרו החקלאים הקדמונים ובחרו במרגלותיו הצפוניים של מצפה זבולון לבניית היישוב הכפרי, למעט שינויים קטנים בהתאמה למשטר הזרימה של הנחל. תופעה זו נצפתה גם באתרים פרוטו-היסטוריים אחרים במעלה הנחל, למשל יפתחאל ועין ציפורי (חדשות ארכיאולוגיות 122). הבחירה באותם תאי שטח נובעת ככל הנראה מכלכלת הכפרים שנסמכה על גידולים חקלאים בעמק, כפי שמשתקף בממצא הארכיאובוטני מנחל ציפורי 3 מזרח. נראה שדגם היישוב בעמק נחל ציפורי השתנה רק עם המעבר לחברה עירונית, אז היישובים עברו לגבעות שמעל העמק שעליהן הוקמו ערים מבוצרות, דוגמת מצפה זבולון.
דגם הפעילות השלישי שזוהה קשור להידרולוגיה של נחל ציפורי ואופייני לתקופות המאוחרות, למן התקופה הרומית ועד לזמננו. בפרק זמן זה נבנו מעברי מים (נחל ציפורי 7), תעלות מים (נחל ציפורי 23) וסכרים ומאגרים (נחל ציפורי 3 מערב ו-7). בניית המתקנים הללו מעידה על תכנון וידע הנדסי רב ולכן סביר שהיו קשורים ביישובים גדולים יותר ששכנו מחוץ לעמק.
 
 

 

Ekshtain R., Barzilai O., Inbar M., Milevski I. and Ullman M. 2011. Givat Rabi East, A New Middle Palaeolithic Knapping Site in the Lower Galilee (Israel). Paléorient 37/2:107–122

Gal Z. 2002. Settlement Location in Nahal Zippori as a Reflection of Cultural Diversity from the Neolithic Through the Early Bronze Age II–III Periods. In: E.C.M. van den Brink and E. Yannai [eds.], In Quest of Ancient Settlements and Landscapes. Tel Aviv; Pp. 45–56.
Garfinkel Y. 2004. The Goddess of Sha'ar Hagolan: Excavations at a Neolithic Site in Israel. Jerusalem.
Khalaily H., Milevski I., Getzov N., Hershkovitz I., Barzilai O., Yarosevich A., Shlomi V., Najjar A., Zidan O., Smithline H. and Liran R. 2008. Recent Excavations at the Neolithic Site of Yiftahel [Khalet Khalladyiah], Lower Galilee. Neo-lithics 2008/2:3–11.