בקטע המזרחי (איורים 1, 2) שנפגע בחלקו מכלי כבד נפתח ריבוע חפירה (2 X 8 מ'). כ-0.3 מ' מתחת לפני הכביש נתגלו ראש התעלה (כ-0.5 מ' רוחב) והדופן הדרומית (W1; כ-0.5 מ' רוחב, כ-0.6–0.8 מ' גובה). הדופן נבנתה על סלע האם מאבני שדה בגדלים שונים שלוכדו עם מלט אפור. הדופן הצפונית של התעלה (W2; כ-0.5 מ' רוחב) נמצאת מתחת לחתך החפירה הצפוני ונחשף רק הפן הפנימי שלה. בתוך התעלה (לוקוס 102), בעומק של כ-0.7 מ' מראשה הונח צינור חרס (0.22 מ' קוטר) שכוסה בשכבת אבנים קטנטנות מלוכדות במלט אפור (0.2–0.3 מ' עובי). על שכבה זו הונחו אבני שדה גדולות שאחת מהן נתגלתה באתרה (0.8 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה). אבנים אלה שימשו קירוי והגנו על הצינור. במקום אחד נתגלה פתח קטן בצינור שהיה מכוסה באבן קטנה (0.1 X 0.1 מ'). הפתח נועד כנראה לביקורת ולניקוי בעת הצורך. על דופנות האמה הובחנו שתי שכבות טיח הידראולי המורכב מסיד, אפר, חצץ דק וחרסים כתושים. 

 

הקטע המערבי (איורים 3, 4) שנפגע קשה, לא נחפר אלא רק תועד ושוחזר. הוא נתגלה הישר מתחת לפני השטח והובחן לאורך כ-4 מ'. דופנו הדרומית נחתכה על ידי כלי כבד שחשף את המשך צינור המים, שנפגע גם. הצינור מורכב מחוליות (כ-0.5 מ' אורך חוליה, 0.22 מ' קוטר) והונח על שתי שכבות מלט. התחתונה (כ-0.25 מ' עובי) ששימשה תשתית הונחה על אדמה סטרילית. צבעה חום כהה והיא כוללת אבני צור קטנות, מלט ואבנים קטנות ובינוניות. שכבת המלט שעליה (כ-0.25 מ' עובי) מכילה אבנים קטנטנות ונועדה לייצב ולחזק את הצינור. שתי שכבות דומות כיסו את הצינור. הדופן הצפונית של התעלה לא נחפרה.

 

בקטע המזרחי נתגלו שברי כלי חרס אחדים מן התקופות הרומית והעות'מאנית, אך ללא הקשר סטרטיגרפי ולכן לא ניתן לתארך באמצעותם את האמה. קטעים אחרים מאמה זו שנחפרו בעבר תוארכו לימי הבית השני (ר' חדשות ארכיאולוגיות 114: 143).