שטח החפירה הוא דרך בריטית שנסללה בתחילת המאה הכ' במעלה הכרמל בתוואי מערב–מזרח. נראה כי במהלך פילוס הדרך פורקו שרידי מבנים שהיו בשטח ונעשה בהם שימוש משני כתשתית ליסוד הדרך. נחפרו שבעה ריבועים לאורך הדרך ונחשפו ארבעה מכלולים (איור 2).
מכלול ראשון (ריבועים B10
–B7; איורים 3, 4). נחפרו חלקית שרידי מבנה. קירות המבנה בנויים אבני גזית ורצפותיו לא שרדו. המבנה נבנה על גבי הסלע הטבעי בהתאמה לטופוגרפיה, חלקו המזרחי גבוה מן המערבי. מקיר (W10; כ-10 מ' אורך), הבנוי בציר מזרח–מערב, שרדו עד שלושה נדבכים; בצדו המזרחי שרד סף כניסה ששימשה אולי למעבר בין החצר לבית. מדרום לקיר נחשפה חצר וייתכן שקירות W17 ,W16הניגשים לקיר שימשו תמיכה לקירוי החצר.

בצד המזרחי של המבנה נחשפו שרידי קירות: קיר (W18) בציר מזרח–מערב וסמוך לו קיר (W19) בציר צפון–דרום. פינת הקירות לא שרדה.
במערב המבנה נחשף חדר נוסף התחום בקירות W16 ,W14 ובמערב המכלול נחשפו מדרגות בנויות אבן גיר העולות מזרחה (L137; איור 5). בין קיר 16 למדרגות נחשפה תשתית אבני גוויל (L146), אולי של רצפה שלא שרדה.
נמצאו חרסים ובהם שפת סיר בישול (איור 1:6) המתוארך למאות הא'–הב'לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993:126–127, Form 4b), סיר בישול (איור 4:6) המתוארך למאות הד'–הו' לסה"נ (Johnson 1988:192, Fig. 7–37; Ben-Arieh 1997:351, Pl. III:22–23), קנקן גלילי (איור 8:6) המתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ (Loffreda 1974:43–44, Fig. 8; Magness 1992:135–137, Fig. 58:23) ופקק של קנקן (איור 10:6) המתוארך למאות הה'–הז' לסה"נ (Peleg and Reich 1992:154, Fig. 13:2).
מכלול שני (ריבוע B12). נחשפו שרידי מבנה נוסף שהשתמר רע: קיר (W12) רעוע ובמילוי שלצדו (L143) נמצאו חרסים, בהם שפת סיר בישול (איור 3:6) המתוארך למאות הה'–הז' לסה"נ (Calderon 2000:138, Pl. XXII:40–42, Fig. 33) וקנקן גלילי (איור 7:6) המתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ (Loffreda 1974:43–44, Fig. 8).
מכלול שלישי (ריבועים B4 ,B3; איור 7). נחשפו שתי שכבות; בשכבה העליונה נחשפו שרידי מבנה ובו קיר (W13, כ-4 מ' אורך) בן נדבך אחד, בנוי אבני גזית בציר דרום-מערבצפון-מזרח. נראה כי הקיר נבנה על גבי בור איגום מן השכבה התחתונה (להלן). במילוי שלצדי הקיר נמצאה ידית מחבת המתוארכת למאות הו'–הח' לסה"נ (איור 5:6).
בשכבה התחתונה נחשף בור איגום מרובע (L132; איור 8) של גת, מטויח בטיח הידראולי (2 ס"מ עובי). בפינת בור האיגום ארבע מדרגות מטויחות. רצפת בור האיגום משובצת באבני פסיפס תעשייתי. במילוי (L133) נמצאו חרסים, בהם קדרה (איור 1:9), קדרת בישול (איור 2:9) ומכסה של קדרה (איור 3:9) המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ, סירי בישול נמוכי צוואר (איור 4:9, 5) וסירי בישול בעלי שפת מרזב (איור 6:9, 7) המתוארכים למאות הה'–הז' לסה"נ (Gendelman 2012: Fig. 3:10; Calderon 2000:138, Pl. XXII:38), סיר בישול שטוח שפה (איור 8:9; Johnson 1988: Figs. 7–38:569, 571) המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ, בקבוק (איור 9:9) המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ, קנקנים חופיים(איור 10:9–13) וקנקנים גליליים (איור 14:9, 15) המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ (Riley 1975:26–28, Nos. 1, 2, 4; Gendelman 2012: Fig. 4:3–6; Calderon 2000: Pl. XXIII:16–18, Figs. 19–21; Oren-Paskal 2006:132, Fig. 116:42), צלחת מיובאת מעוטרת בטביעה (איור 10;Hayes 1972: Fig. 30:15, 52:k), נרות שומרוניים מעוטרים (איור 11; Sussman 1983: Figs. 7, 8), אמפורה (איור 12; Calderon 2000: Pl. XX). עוד נמצאו שברי כלי זכוכית (ר' נספח), סכין מחטב מברזל שנראה כי שימשה לבציר ענבים (איור 1:13), מסמרי ברזל (איור 2:13), פריט עשוי עצם, מעוטר בחריטות צבועות בוורוד, שחור ולבן, ייתכן ששימש ידית לסכין או למראה (איור 14) וכן עצמות בעלי חיים. נראה כי לאחר שבור האיגום יצא מכלל שימוש הוא הפך לבור אשפה.
מכלול רביעי (ריבוע B2). נחשפה פינה צפונית של בור איגום מרובע ומרוצף אבני פסיפס (L103; איור 15) השייך לגת משוכללת. הבור תחום בשני קירות (W15 ,W11): קיר 11 בנוי אבני גוויל בנדבך אחד (עד כ-4 מ' אורך חשיפה) וקיר 15 כמעט שלא שרד. אל הקירות ניגשים משטחי עבודה (כ-1 מ' רוחב) המקיפים את שפת בור האיגום ומרוצפים בפסיפס תעשייתי לבן שתשתיתו טיט לבן ודבש. בפינה הצפונית של בור האיגום נבנה גרם מדרגות מעוגל בן שלוש מדרגות. דופנות בור האיגום וקרקעיתו מטויחות בטיח הידראולי. בהצטברות שתוך בור האיגום נמצאו חרסים, בהם קערה (איור 2:6) המתוארכת למאות הו'–הח' לסה"נ, קנקן (איור 6:6) המתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ (Riley 1975:26–27, No. 6 on p. 29), ופקק (איור 9:6) המתוארך למאות הו'–הז' לסה"נ (Calderon 2010: Fig. 8:81).
 
בחפירה נחשפו שרידי יישוב מן התקופה הביזנטית שהמשיך לראשית התקופה האסלאמית הקדומה, המחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. החרסים שנמצאו מצביעים על התיישבות באתר כבר בתקופה הרומית המאוחרת. שרידי הגתות, המגוון העשיר של כלי הזכוכית והמכלולים הקרמיים מעידים על אוכלוסייה אמידה בעלת אמצעים כלכליים שעסקה במסחר ובייצור יין.
זוהי החפירה הראשונה באתר והיא מוסיפה נדבך למחקר של רצף ההתיישבות הביזנטית בכרמל.