שכבה IV מתוארכת למחצית השנייה של המאה הח' לסה"נ. נחשפו שרידים בחתכים מעטים, שכללו אדמת מילוי (228L) שבתוכה נמצא מגוון גדול של כלי חרס, בהם כלי שולחן מטיפוס ח' אל-מפג'ר וכלי חרס מיובאים. כן נמצאו קטעי קירות אחדים.

שכבה III היא השכבה העיקרית והיא מתוארכת למחצית השנייה של המאה הח'–הי"א לסה"נ. נחשף מבנה ששימש כנראה למגורים. קירותיו השתמרו לרוב לגובה היסודות בלבד. המבנה הושתת על גבי שלוש מדרגות בנויות אבן (W290 ,W226 ,W4). נחשף מסדרון (L255) שממנו פתחים לשלושה אגפים, בכל אגף חדרים מלבניים אחדים. באגף הדרומי (L224) נמצאו ציר דלת עשוי מתכת, קורות עץ מפוחמות, כמות גדולה של מסמרים ואבני קמרון המעידות על תקרת קמרון. נראה כי בכניסה לחדר הייתה דלת עץ שנשרפה. באגף המערבי (L103) נחשפו חדר, רצפה וחלקי קירות. הכניסה לחדר הייתה מצפון דרך סף עשוי שיש (W231; איור 3). קירות החדר נבנו מאבני גוויל והרצפה כוסתה בטיח. על הרצפה, סמוך לקיר הדרומי, הותקנה מדרגה ומעליה מתקן (גומחה), שנבנה בתוך הקירות הדרומי והמזרחי. המתקן (W237), כ-0.75 מ' מעל הרצפה, בנוי ממשטח מטויח ותחום בדופן (כ-0.1 מ' גובה), וייתכן ששימש מדף לאחסון חפצים.
בשכבה IIIa, המתוארכת למאה הי"א, נמצא מתקן עגול שנבנה כנראה לאחר שהמבנה יצא משימוש.   
בשכבה II, המתוארכת לתקופה הממלוכית, פורקו קירות המבנה משכבה III לשימוש משני באבנים. לצורך הוצאת האבנים נחפרו תעלות עד לעומק יסודות מבנה שכבה III במקביל לתוואי הקירות. תוואי תעלות השוד משכבה II זהה לתוואי קירות מבנה שכבה III (ולכן שכבה II אינה מצוינת בתוכנית).
שרידי שכבה I התגלו בחלק המזרחי של החפירה ומתוארכים לתקופה העות'מאנית. נחשפו קטע מתעלה לניקוז מים ומתקן תת-קרקעי הבנוי מיציקת טיט ואבני שדה, ששימש אולי בור ספיגה.
 
ממצאי החפירה מלמדים על מפלס הצטברות של שרידים קדומים לגובה 5.8 מ' לפחות ועל יישובו של השטח בשוליים הצפוניים-מזרחיים של העיר העתיקה של היום כבר במחצית השנייה של המאה הח' לסה"נ. בתקופה זו נבנו במקביל למדרון הגבעה מדרגות אבן שעליהן נבנה מבנה מגורים. המבנה שימש כנראה זמן רב עד לתקופה הפאטימית. בתקופה הממלוכית נשדדו קירותיו, כנראה לצורך בנייה בעיר העתיקה הסמוכה. בתקופה העות'מאנית חודש היישוב בשטח זה של העיר רמלה.