בחודשים נובמבר–דצמבר 2010 נערכה חפירת הצלה בקיבוץ משמר דוד (הרשאה מס' 6061-A; נ"צ 190515-33/636714-36) בעקבות פגיעה בעתיקות בעבודות לקראת הנחת צינור ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון תען עבודות עפר בע"מ, נוהלה על ידי י' אלישע (צילום), בסיוע א' האג'יאן (מדידות), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ור' פרנקל וא' איילון (ייעוץ). כמו כן סייע ע' שדמן במסירת מידע על חפירתו הסמוכה לפני פרסומה.
החפירה, כ-150 מ' מעל פני הים, על גבעה בין שני יובלים של נחל שחם (איור 1). התגלתה גת מורכבת מן התקופה הרומית או הביזנטית. בחפירות קודמות באתר נמצאו שכבות מתקופות רבות: נמצאו שכבות יישוב מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האומיית, הפאטימית והצלבנית (הרשאה מס' A-4883); הובחן רצף התיישבותי מן התקופה האסלאמית הקדומה ועד לתקופה הממלוכית (הרשאה מס' 5712-A); נחשפה גת משוכללת מהתקופה הרומית ושרידי התיישבות מהתקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות 123).
נחשפה גת מורכבת (איור 2) ובה משטח דריכה (L17), שני בורות שיקוע (L15 ,L13) ושני בורות איגום (L14 ,L11). כל הבורות מרוצפים בפסיפס ומטויחים בטיח אפור (כ-2 ס"מ עובי). משטח הדריכה התגלה במזרח החפירה, מרוצף בפסיפס, ומעט מאוד שרד ממנו. הקשר בין משטח הדריכה לבורות השיקוע לא שרד. מצפון למשטח הדריכה שני בורות השיקוע. מהדופן הצפונית של בור שיקוע 13 (1.1×2.3 מ', 0.45 מ' עומק; איור 3) המערבי יוצא צינור חרס לעבר מגלש (L18; איור 4) שבדופן הדרומית של בור איגום 11
(2.30×2.35 מ', 1.22 מ' עומק; איור 5).
בור שיקוע 15 (0.6 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק; איור 6) סמוך ממזרח לבור שיקוע 13, ויש בו שני שלבים. אורכו בשלב הראשון היה 1.5 מ', ובשלב השני הוא הוקטן ל-0.85 מ'. מהדופן הצפונית שלו יוצא צינור חרס לעבר מגלש (L19; איור 7) שבדופן הדרומית של בור איגום 14. בור איגום 14 (1.5×2.0 מ', 1.09 מ' עומק; איור 8) היה מקורה בקמרון ששרד בחלק המזרחי של הבור לעומק 0.6 מ' (איור 2: חתך 2–2). הקמרון היה מטויח כמו הדפנות.
בתוך בור איגום 11 נמצאה קרמיקה מהתקופה הביזנטית ובה קנקנים (איור 1:9–3) וסיר בישול (איור 4:9). כמו כן התגלה בו שבר של ספל מאבן גיר (איור 5:9) המתוארך לתקופה הרומית הקדומה.
נדיר למצוא בור איגום מקורה בגת. עם זאת, כ-80 מ' מצפון לחפירה התגלתה גת נוספת עם בור איגום מקורה (
חדשות ארכיאולוגיות 123), וייתכן שבנאי אחד בנה את שתיהן. על פי הממצא מהמילוי בתוך הגת נראה כי הגת יצאה מכלל שימוש בתקופה הביזנטית. על סמך ההשוואה לגת שנמצאה סמוך ומתוארכת לתקופה הרומית נראה כי יש לתארך גם את הגת הזו לתקופה זו. גם כלי האבן שהתגלה במילוי הגת ומתוארך לתקופה הרומית מעיד כי הייתה פעילות באתר בתקופה זו ומחזק את ההצעה לתארך את הגת לתקופה הרומית. הגתות מעידות כי בתקופה הרומית, ואולי גם הביזנטית, גידלו בסביבה גפנים לתעשיית יין. גם כיום משמש האזור לגידול גפנים ולתעשיית יין ענפה (איור 10).