נחשפו שרידים אדריכליים מהתקופות ההלניסטית, הצלבנית והמודרנית. זוהו שלוש שכבות ארכיאולוגיות משלוש תקופות: התקופה ההלניסטית, ובה שלושה שלבים, התקופה הצלבנית ובה שני שלבים והתקופה המודרנית (איור 2). כמו כן נחשפו במרכז החפירה קירות שלא היה אפשר לתארך (W190 ,W189 ,W151 ,W117 ,W107).
 
שכבה III – התקופה ההלניסטית
שלב ראשון.
נחשפה מחצבה ברכס הכורכר. תעלות ניתוק ואבנים שחציבתן לא הושלמה מעידות כי נחצבו במחצבה אבני גזית גדולות (איור 3). כמו כן נמצאו לוחות אבן שהוכנו וסודרו לשיווק (איור 4).
המחצבה כוסתה בשכבה של בליית כורכר צהבהבה ואדמדמה, שהכילה הרבה שברי כלי חרס.


שלב שני. חלק מן המחצבה הוסב לחדרים או מרתפים למבני על שלא השתמרו. דופנות המחצבה הוחלקו בחלקן והיו לקירות החדרים, ותחתית המחצבה הוחלקה והייתה לרצפה. הקירות מושתתים על רצפת המחצבה ובנויים בשיטת בניית ארגזים – אבני גזית וביניהן מילוי של אבני גוויל – האופיינית לבנייה הפניקית.
בחלק המערבי של החפירה נחשפו שני קירות של חדר אחד (W196 ,W123). קיר 123 ניגש בשני קצותיו לסלע ובנוי בכיוון צירו צפון–דרום (איור 5). קיר 196 בנוי בכיוון מזרח–מערב, והוא נפגע בעת חפירת תעלת היסוד של אומנה W200 בתקופה הצלבנית. כמו כן נחשפו שלושה בדלי קירות בצפון החפירה (W192) ובדרום-מזרח החפירה
(W712 ,W710) הבנויים אף הם בבניית ארגזים. קירות 710 ו-712 תוחמים חדר אחד המושתת אף הוא על הסלע (איור 6).

שלב שלישי. במזרח החפירה נחשפו שלושה קירות (W738 ,W726 ו-W753) בנויים מאבני גוויל קטנות. קירות 726 ו-738 נחשפו עד בסיסם והם מושתתים על הסלע, ואילו קיר 753 לא נחפר עד התחתית (איור 7). הקירות דומים בגודלם ובבנייתם לקירות בני התקופה שנחשפו כ-50 מ' מדרום לחפירה ('Atiqot 50: 155; Figs. 2–4). 
 
בממצא משלושת השלבים של שכבה III כלי חרס מקומיים ומיובאים. בכלים המקומיים בולטים מגוון כלי בישול ואמפורות פניקיות הניכרות בידיותיהן המפותלות. על ארבע מהן הוטבעו חותמות בכתב פניקי. בכלי החרס המיובאים אמפורות מרודוס, מכוס, מכיוס ומקנידוס. על רבים מידיות האמפורות נמצאו חותמות המתוארכות למן המאה הג' עד אמצע המאה הב' לפסה"נ. נמצאו גם קערות דגים וקערות המיספריות, חלקן עשויות בדפוס. כמו כן נמצאו צלמיות, בהן צלמיות דיוניסוס (7 ס"מ רוחב, 5 ס"מ גובה; איור 8).

שכבה II – התקופה הצלבנית
נחשפו שרידי שני מבנים, במערב החפירה ובדרומה. במערב החפירה נחשפו יסודות של שלוש אומנות רחבות ומסיביות(W200, W179 ,W160; רוחב 1.6–3.0 מ'; איור 9) שהן חלק מבניין רב מידות שלא שרד. האומנות בנויות משלוש שורות של אבני גזית גדולות עם חומר מליטה ביניהן והשתמרו מהן שני נדבכי יסוד המושתתים על המחצבה ההלניסטית ושניים–שלושה נדבכים עליונים. יסודות הקירות חפורים לתוך השכבה ההלניסטית, ובחתכים הצמודים להם אפשר להבחין בתעלות היסוד שלהם.
בחלק הדרומי של החפירה נחשפו יסודות של מבנה רבוע (11.0–11.2 מ' אורך כל צלע, 0.6–0.7 מ' רוחב הקירות; איור 10) בן שני שלבים.
השלב הראשון. הקיר הדרומי (W416) והקיר הצפוני (W118) נחשפו לכל אורכם. מהקיר המזרחי (W433) נחשף בעיקר החלק הצפוני, אך הוא נפגע מאוד בתקופה המודרנית. מהקיר המערבי השתמר בעיקר החלק הצפוני
(W171 ,W134) וקטע מהחלק הדרומי (W415).
כל קיר בנוי מאומנות ושתי קשתות קונסטרוקטיביות. האומנות מושתתות על הסלע, בנויות מאבני כורכר מהוקצעות, והקשתות בנויות מחלוקי ים. במקומות שבהם הסלע היה גבוה הקשתות הונחו עליו, כמו למשל חלק מקיר 433 וקיר 171 (איור 11).

 
השלב השני. נראה שבמהלך התקופה הצלבנית נפגעו חלקים מיסודות הבניין ובמיוחד קיר 118 וחלקו הצפוני של קיר 134. בעקבות זאת נבנתה אומנה (W153) בפינת הקירות 134 ו-118. אל הפן המזרחי של האומנה ניגשה חצי קשת מאבנים מסותתות המשולבת בקיר 118 (איור 12). הקשתות המקוריות שהיו משולבות בקיר 118 בוטלו. כנראה שיש לייחס לשלב זה גם יסודות של שני קירות פנימיים (W188 ,W169) שנבנו אל תוך המילוי של התקופה ההלניסטית.

רוב כלי החרס שנמצאו בין היסודות ומחוץ למבנה הם מן התקופה ההלניסטית. מדרום לקיר 169 נחשפה רצפה, ומעליה, וכן בתעלת היסוד של קיר 118, נמצאו מעט חרסים המתוארכים לתקופה הצלבנית. המבנה תוארך לתקופה הצלבנית על פי שיטת הבנייה, חומר המליטה של קיר 118 והחרסים.

שכבה I – התקופה המודרנית
בתקופה המודרנית נבנה בפינה הדרומית-מזרחית של השטח בית פרטי. על פי תצלומי אוויר נראה שהבית נבנה אחרי 1946. חלק משרידי הבניין פונו לפני תחילת החפירה וחלקים אחרים מיסודותיו נחשפו במהלכה. חלק מן הבניין מושתת על המחצבה ההלניסטית מהשלב הראשון של שכבה III.
 
בחפירה נחשפה מחצבה מן התקופה ההלניסטית, שניצלה את רכס הכורכר הגבוה. המחצבה הייתה פעילה ככל הנראה בראשית התקופה. במהלך התקופה ההלניסטית ולאחר ניצול הסלע הקשה, שימש חלק ממנה חדרים או מרתפים. נבנו בה קירות בשיטה הפניקית (בניית ארגז) ודופנות המחצבה שולבו בחדרים. בשלב השלישי נבנו מבנים מאבני גוויל, שמהם נחשף רק היסוד. מן התקופה הצלבנית נחשפו שרידים משני מבנים: מבנה מסיבי ששרדו ממנו שלוש אומנות ומבנה רבוע שרק יסודותיו השתמרו וזוהו בו שני שלבים.
בחפירה התגלו חרסים רבים מן התקופה הפרסית, בהם שברי צלמיות מחרס (המאות הו' והה' לפסה"נ; איור 13), וכן מן התקופות הרומית והעות'מאנית, המעידים על פעילות באזור בתקופות אלו.