נחשף קטע של קיר (כ-8 מ' אורך, כ-2 מ' רוחב,כ-1 מ' גובה) שכיוונו צפון-צפון-מערב–דרום-דרום-מזרח. שני פניו נבנו מאבנים גדולות (0.4×0.8 מ') מסותתות מעט, וביניהם אבני סיקול ללא חומר מלכד. אבני הסיקול בחלקה התחתון של ליבת הקיר גדולות, והאבנים שמעליהן קטנות מהן (איור 2: חתך 1–1). ההשתמרות המרבית של הקיר היא עד שלושה נדבכים (1.18 מ'; איור 2: חתך 2–2).

בסיס הקיר בחלקו הצפוני נמוך ב-0.4 מ' מבסיסו בחלקו הדרומי, ככל הנראה עקב סחיפת הקרקע. ממערב לקיר (ריבוע D1) נחשפו אבנים קטנות רבות, מהודקות זו לזו ומעורבות באדמת סחף. נראה שהן הצטברו כיוון שהקיר נבנה בתוואי נגר עילי שזרם ממערב למזרח וחסם את הקרקע והאבנים הקטנות שנסחפו בזרם.
 
מיקומו של הקיר בשטח החקלאי בבקעה שמצפון ליישוב בחורבת תיתורה, העדר רצפות כלשהן שניגשו אליו או מבנים אחרים בסביבתו הקרובה וניתוח ההצטברויות לצד הקיר מלמדים שהוא היה סכר שמנע את סחיפת הקרקע ויצרמדרגת עיבוד חקלאית נוחה לעיבוד ומלאה באדמת סחף.
הממצא ליד הקיר כלל שברי כלי חרס קטנים ושחוקים מאוד שנסחפו ממעלה גבעת תיתורה ומתוארכים לתקופות רבות המיוצגות בחורבת תיתורה (חדשות ארכיאולוגיות קח: 100–102). לפיכך קשה לקבוע את זמנה של הטרסה על פי הממצא, אך יש לה מקבילות באתרים אחרים בסביבה שתוארכו לתקופה הביזנטית (למשל ח' אם אל-עומדן, חדשות ארכיאולוגיות 121) ולכן סביר לתארך גם אותה לתקופה זו.