בחודש אוקטובר 1997 נערכה חפירת הצלה במורדות הצפוניים של גבעת תיתורה (רישיון מס' 135/97-B; נ"צ 202425/645705; איור 1) בעקבות זיהוי שרידים ארכיאולוגיים בעת חפירת תעלה להנחת כבלים. החפירה, מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובמימון חברת 'גוונים' נוהלה על ידי א' אקוס, בסיוע פ' קמינסקי (מדידות וסרטוט), י' יקותיאלי (הנחיה), וע' שלו (סיוע בהבאה לפרסום).
המורדות הצפוניים של חורבת תיתורה משתפלים אל תוך בקעה מקומית קטנה מלאה באדמת סחף. נפתחו שלושה ריבועים משני צדי האזור שנפגע מתעלת הכבלים (איור 2). הממצא האדריכלי באתר הוא קיר רחב שהיה ככל הנראה סכר שיצר מדרגת עיבוד חקלאית.
נחשף קטע של קיר (כ-8 מ' אורך, כ-2 מ' רוחב,כ-1 מ' גובה) שכיוונו צפון-צפון-מערב–דרום-דרום-מזרח. שני פניו נבנו מאבנים גדולות (0.4×0.8 מ') מסותתות מעט, וביניהם אבני סיקול ללא חומר מלכד. אבני הסיקול בחלקה התחתון של ליבת הקיר גדולות, והאבנים שמעליהן קטנות מהן (איור 2: חתך 1–1). ההשתמרות המרבית של הקיר היא עד שלושה נדבכים (1.18 מ'; איור 2: חתך 2–2).
בסיס הקיר בחלקו הצפוני נמוך ב-0.4 מ' מבסיסו בחלקו הדרומי, ככל הנראה עקב סחיפת הקרקע. ממערב לקיר (ריבוע D1) נחשפו אבנים קטנות רבות, מהודקות זו לזו ומעורבות באדמת סחף. נראה שהן הצטברו כיוון שהקיר נבנה בתוואי נגר עילי שזרם ממערב למזרח וחסם את הקרקע והאבנים הקטנות שנסחפו בזרם.
מיקומו של הקיר בשטח החקלאי בבקעה שמצפון ליישוב בחורבת תיתורה, העדר רצפות כלשהן שניגשו אליו או מבנים אחרים בסביבתו הקרובה וניתוח ההצטברויות לצד הקיר מלמדים שהוא היה סכר שמנע את סחיפת הקרקע ויצרמדרגת עיבוד חקלאית נוחה לעיבוד ומלאה באדמת סחף.
הממצא ליד הקיר כלל שברי כלי חרס קטנים ושחוקים מאוד שנסחפו ממעלה גבעת תיתורה ומתוארכים לתקופות רבות המיוצגות בחורבת תיתורה (
חדשות ארכיאולוגיות קח: 100–102). לפיכך קשה לקבוע את זמנה של הטרסה על פי הממצא, אך יש לה מקבילות באתרים אחרים בסביבה שתוארכו לתקופה הביזנטית (למשל ח' אם אל-עומדן,
חדשות ארכיאולוגיות 121) ולכן סביר לתארך גם אותה לתקופה זו.