בחודש מאי 2014 נערכה חפירת הצלה במזרח ראש העין (הרשאה מס' 7114-A; נ"צ 198637/666680; איור 1), בתוואי של דרך שירות מתוכננת שיעבור בין הקצה הצפוני-מזרחי של ראש העין לכביש חוצה שומרון. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון והבינוי, נוהלה על ידי א"ש טנדלר ול' דרזנר (ניהול שטח) בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קאהן, ר' מישייב ור' לירן (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ג' מרכוס (מילוי מקום מנהל חפירה) וח' בן-ארי (GPS).
לקראת הרחבת ראש העין נערכו סקר פיתוח וחפירת הצלה שנחשפו בה שרידים חקלאיים רבים דוגמת קירות שדה, מגדלי שדה, גתות, בורות מים, דרכים חקלאיות וכבשני סיד, וכן מבנה ממשל מהתקופה הפרסית, בתי חווה מהתקופות הפרסית וההלניסטית וקברים משלל תקופות (שדמן 2014). בח' אום אל-בריד שבשוליה עוברת דרך השירות המתכוננת תועדו שרידים מהתקופה הביזנטית: מבני גזית, שרידי בית בד וכן בריכה בנויה (כוכבי ובית אריה 1991, אתר 108). בח' דיר שממערב לדרך השירות המתוכננת תועדו שרידי יישוב מהתקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (כוכבי ובית אריה 1991, אתר 75).
תוואי דרך השירות המתוכננת צמוד לנחל סוסי וסמוך לח' אום אל-בריד ולח' דיר שתועדו בסקר הארכיאולוגי של ישראל.
בחפירה נחשפו קירות שדה, דרך חקלאית וכן שני מגדלי שדה המלמדים על הפעילות החקלאית שהתקיימה באזור זה בתקופות כ-הקדומות.
נחשפו 16 קירות שדה (איור 2), רובם נבנו בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב (W132 ,W125 ,W124 ,W114 ,W111–W105 ,W102 ,W101) ונראה כי שימשו לתחום מדרגות חקלאיות על המדרונות היורדים לעבר נחל סוסי ממזרח. קירות שדה אחרים נבנו בכיוון מזרח–מערב (W113 ,W112 ,W104) כנראה לסימון חלקות חקלאיות. הקירות בנויים מאבני שדה בינוניות וקטנות, ברובם השתמר נדבך אחד בלבד כנראה בשל הסחף.
בקצה הצפוני של שטח החפירה נחשפה דרך חקלאית – שני קירות מקבילים (W131 ,W127; כ-2 מ' רוחב הדרך; איור 3) שביניהם אדמה הדוקה.
נחשפו שני מגדלי שדה עגולים הבנויים מאבני שדה גדולות הישר על סלע האם. המגדל הדרומי (L128; כ-1 מ' גובה השתמרות) בנוי מאבני שדה גדולות במיוחד והשתמרו ממנו שני נדבכים (איורים 4, 5). המגדל הצפוני (L121; כ-2 מ' גובה השתמרות) בנוי גם הוא מאבני שדה גדולות והשתמרו ממנו ארבעה נדבכים (איורים 6, 7). המגדלים נמצאו מכוסים באבני מפולת ומלאים בהצטברות אדמה מעורבת באבני שדה בינוניות וקטנות.
מקובל לחשוב שהמגדלים שימשו לאחסון קריר של הענבים והתירוש בכרם, לאחסון כלי עבודה ולשהייה של נוטרי הכרם (דר 1982: 174–175).
מעל המגדלים וסמוך לקירות השדה נמצאו חרסים שחוקים ממגוון טיפוסים, מהתקופות ההלניסטית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית, שנסחפו מהגבעות הסמוכות ואינם מתארכים את המגדלים או את הקירות.
ממצאי החפירה מלמדים על החקלאות הענפה באזור זה בתקופות הקדומות.
דר ש' 1982. התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד והתקופה הביזאנטית א'. תל אביב.
כוכבי מ' ובית אריה י' 1991. מפת ראש העין [78], סקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים.