בחודש ינואר 2010 נערכה חפירת בדיקה בחורבת שרטה (מזרח; הרשאה מס' 5809-A; נ"צ 21305-19/74624-33) בעקבות ממצאי סקר שנערך בחודש יוני 2009 לקראת הקמת מחלף בכביש 79, כשני קילומטרים ממערב לצומת סומך. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' אבו ריא, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' שטרן, א' ירושוביץ וא' מיטלר (סקר), ל' פורת (ניהול שטח), א' האג'יאן, ח' טחן-רוזן, ר' מישייב וי' נמיצ'ניצר (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS) ומ' הרטל (צילום שטח).
חורבת שרטה נמצאת על שלוחה קרטונית. בראשה שרידי מבנים, גתות, מתקנים וטרסות חקלאיות (שלא נחפרו) המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית. שטח החפירה בשוליים המזרחיים של השלוחה במדרון טרשי ששיפועו מתון.
נחפרו מתקנים חצובים בסלע – שתי גתות, מחצבת אבן ומתקן סחיטה קטן (איור 1).
גת 1 (נ"צ 213056/746334; איורים 2, 3). גת קטנה ופשוטה, חצובה בסלע. משטח הדריכה שלה במערב (כ-0.8 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק ממוצע ) ובור האיגום במזרח (כ-0.6 מ' קוטר, כ-0.35 מ' עומק). בין משטח הדריכה לבור האיגום חצובה תעלה קטנה (5 ס"מ רוחב, 10 ס"מ אורך, כ-10 ס"מ עומק).
גת 2 (נ"צ 213015/746285; איורים 4, 5). גת חצובה בסלע. משטח הדריכה רבוע
(2.0×2.1 מ'), משופע מזרחה ומוביל אל בור איגום מעוגל (כ-1.1 מ' קוטר). בור האיגום נחפר חלקית (עד 0.9 מ' עומק). בתוך מילויי הסחף נמצאו מעט שברי כלי חרס שחוקים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.
מחצבה (נ"צ 213106/746242; 5×10 מ'; איורים 6, 7). על פני השטח במפלס העליון זוהתה אבן גדולה בשלבי חציבה (0.4×0.8מ', 0.4 מ' עובי). במפלס התחתון, הנמוך בכ-1.2 מ', נחשף בור חציבה מפולס (2.5×3.0 מ') מכוסה במילוי אדמת טרה-רוסה עם מעט מאוד שברי גוף של כלי חרס מן התקופות הרומית או הביזנטית.
מתקן סחיטה קטן (נ"צ 213192/746287; איור 8). מתקן עגול רדוד (0.5 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק) חצוב בסלע הגיר ששימש כנראה לעיבוד נוזלים.
ממצאי החפירה מלמדים על אזור חקלאי הכולל מתקנים חצובים בסלע, חלקם לבנייה כגון מחצבת האבן, וחלקם לתעשייה חקלאית כגון הגתות ומתקן הסחיטה.