בתוך דיונת חול ומתחת לה, עד כ-1.5 מ' מפני השטח, נפתחו שלושה ריבועים (CA) ונחשפו מתקן עגול, כנראה בור מים, שזמנו לא קדום לתקופה הביזנטית, מתקן בנוי מהתקופה הביזנטית, חלק ממבנה קבורה מהתקופה הרומית וקערה מתקופת הברזל (איור 2).

 
שרידים מהתקופה הביזנטית או לאחריה
בחלקו המזרחי של ריבוע B נחשף מתקן עגול שנבנה מאבני גוויל קטנות המלוכדות במלט, חלקו העליון נמצא הרוס (L100; קוטר חיצוני 1.5 מ', עומק מרבי 2.4 מ'; איור 3). פנים המתקן טויח בטיח הידראולי אפור. בתחתית המתקן הותקנה גומת שיקוע מעוגלת
(0.1 מ' עומק) ובדופן המזרחית הותקן חור עגול (8 ס"מ קוטר; ר' איור 2: חתך 1–1). על פי בנייתו והטיח ההידראולי שעל צדו הפנימי, המתקן הוא בור מים.
בתחתית הבור (L103) נתגלה ממצא כלי חרס דל שבו רק שבר אינדיקטיבי אחד, שפת קנקן (איור 3:4) שתוארכה לתקופה הביזנטית. קשה לתארך את בור המים בשל דלות הממצא ומכיוון שעמד פתוח. ניתן לקבוע שנבנה לאחר התקופה הרומית שכן תחתיתו פגעה בשרידים מתקופה זו (להלן). סביר להניח שנבנה בתקופה הביזנטית שכן לא נתגלו באתר שרידים המאוחרים לתקופה זו.
בריבוע A, כ-4 מ' מדרום לבור המים, נחשף חלקית מתקן בנוי (3.0×3.9 מ'; איור 5) שנבנה בציר צפון–דרום וכלל שני תאים מלבניים זהים בגודלם (L206 ,L205). קירות המתקן (0.3 מ' עובי) נבנו באבני גוויל מלוכדות במלט וטויחו משני צדיהם בטיח אפור. ראש קיר (W24) שחצץ בין שני התאים היה מטויח, ולכן יש לשער שקירות התאים היו נמוכים (עד 0.7 מ' גובה). פנים המתקן לא נחפר מחשש ששימש קבר.
הממצא המועט כלל חרסים מצולעים ושפת קערה מטיפוס Late Roman C (איור 1:4) שהתגלו במילוי שכיסה את תא 205, ושפת קדרת בישול (איור 2:4) מן התקופה הרומית המאוחרת שנתגלתה במילוי שמחוץ למתקן (L218). ממצא מיוחד שנתגלה במילוי שממזרח למתקן (L208) היה שבר כלי עצם המעוטר בחריטה של דמות נשית (איור 4:4). המתקן תוארך לתקופה הביזנטית, הן בשל ממצא כלי החרס הן בשל הטיח האפור שכיסה את קירות התאים ודמה לזה שבבור המים. חשיפתו החלקית של המבנה ודלות הממצא אינם מאפשרים לקבוע בוודאות למה שימש. ייתכן שהיה זה קבר בנוי שממנו נותרו שני תאים ששימשו שקתות קבורה, וייתכן שהתאים המטויחים היו חלק ממתקן הקשור בבור המים הסמוך.
 
התקופה הרומית
בריבוע B נחשפו שרידים ממבנה קבורה (2.6×3.3 מ' מפנים) שמצב השתמרותו גרוע. מן המבנה, שנבנה בציר מזרח–מערב, נחשפו קטעי קירות הבנויים מאבני כורכר מסותתות ברישול (W5–W1), ורצפה (L107 ,L104) הבנויה אבני גוויל קטנות שבה משולב אריח עגול עשוי חרס. צדו הדרומי ופינתו הדרומית-מערבית של הקבר לא שרדו וצדו המזרחי נפגע מבניית בור המים (ר' איור 3).
על רצפת הקבר ומדרום לו נתגלו עצמות אדם במצב השתמרות גרוע שהקשה על שחזור מדדים אנתרופולוגיים מלאים. העצמות מייצגות חמישה פרטים שגילם: 10 שנים, מתחת ל-3 שנים, מעל 15 שנים ומעל 40 שנים, ושיניים מפרט נוסף שגילו אינו ידוע. הפרטים נקברו בקבורה ראשונית בכיוון צפון–דרום. חלק מהעצמות נתגלו מחוץ למבנה הקבורה, מעבר לקיר 5; ייתכן ששימש מחיצה בלבד ומדרום לו היה חדר קבורה נוסף שלא שרד, או שהעצמות הוזזו ממקומן המקורי. העצמות נבדקו בשטח החפירה ולאחר מכן הושארו במקום.
בתוך הקבר נתגלו שברים של מגוון כלי חרס המתארכים את השימוש בו לתקופה הרומית. הממצא הבולט שנתגלה על רצפת הקבר כלל שברי קנקנים ואמפורות מיובאות שמקורם בצפון אפריקה (איור 7:4–12). שתי אמפורות (איור 7:4, 8), שבאחת מהן הוטבע חותם המורכב משלוש האותיות הלטיניות PLS (איור 7:4), הן מטיפוס טריפוליטני III שראשית הופעתו במאה הב' לסה"נ והיה נפוץ עד למאה הד' לסה"נ (ראה טיפוס 37 אצל Peacock D.P.S. & William D.F. 1986. Amphorae and the Roman Economy, an Introductory Guide. New York; p.169). קנקן אחד (איור 9:4) הוא מטיפוס תוניסאי שעיקר תפוצתו במאה הד' לסה"נ, אם כי הופעתו החלה כבר קודם
(Peacock & William 1986:162, טיפוס 35, תת-טיפוס XLVI). קנקן נוסף (איור 10:4) מטיפוס 'Grande' או Africana IIB תוארך מסוף המאה הב' עד למאה הד' לסה"נ (Peacock & William 1986:155, טיפוס 34, תת-טיפוס B). כן התגלו שפת קערה (איור 5:4), סיר בישול (איור 6:4), נר דיסקוס (איור 13:4) ושבר מכסה אבן של ארון קבורה (איור 6).
גם סביב הקבר נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, כגון קערה (איור 14:4) וקנקן (איור 15:4), וייתכן שהתפזרו עם הרס המבנה. ממצא מיוחד הוא שבר תבנית אבן לעשיית נרות חרס (איור 16:4).
ממערב לקבר, בריבוע C, נחשף סלע כורכר גבוה שבו נחצבו שני שקעים סגלגלים רדודים. במילוי שהצטבר בשקעים (L211) נתגלו שפת סיר בישול (איור 17:4) וצוואר פך מטיפוס טרה סיגילטה (איור 18:4) מהתקופה הרומית הקדומה, המעידים על נוכחות במקום גם בתקופה זו.
 
תקופת הברזל
בחתך בדיקה שנפתח ממערב לקבר הרומי (L210) נחשפה מתחת למפלס הקבר שכבת אדמה חומה קשה מעל סלע כורכר, שבתוכה נתגלתה קערה מזווה מתקופת הברזל 2 (איור 19:4). בשל שטח הבדיקה המצומצם ובהעדר שרידים בנויים, אין לדעת מה היה אופי הנוכחות במקום בתקופה זו.
 
ממצאי החפירה עולים בקנה אחד עם הידוע מחפירות קודמות המעידות כי בתקופות הרומית והביזנטית שימשו השטחים שמסביב לעיר הקדומה לקבורה ולבניית מתקנים למגוון פעילויות. הקערה מתקופת הברזל 2 היא חידוש, שכן יישוב מתקופת הברזל נתגלה עד כה רק בתחום תל אשקלון, והיא יכולה אולי להעיד שניצול השטחים שמחוץ לעיר החל כבר בתקופה זו.