נחפר ריבוע אחד ונחשף קבר מלבני (1.4 × 2.5 מ'; איורים 1, 2), שנבנה משמונה אבני גזית גדולות (0.3 × 0.4 × 0.8 מ' בממוצע). פנים הקבר לא נחפר. קברים שבנייתם דומה נחפרו בעבר בגליל המערבי ותוארכו לתקופה הרומית (אבו עוקסה וכצנלסון תשנ"ט; לרר 2011).

 
פריטי האבן. אבן הגזית הרבועה (0.40 × 0.77 × 0.77 מ') סותתה בקפידה, ובמרכזה נחצב שקע (0.39 מ' קוטר עליון, 0.2 מ' עומק; איור 3). לא ברור מה היה שימושה של האבן. הכותרת הקורינתית הגדולה (0.95 מ' קוטר, 0.39 מ' גובה; איורים 4, 5), התגלתה כנראה לא באתרה, שכן בקרבתה לא התגלו כל שרידי בנייה. כותרות דומות לא התגלו עד היום בעכו או בסביבתה הקרובה. הכותרת עשויה מאבן גיר. בהקף המשטח העליון שלה יש שלוש מגרעות (8 ס"מ אורך, 3 ס"מ רוחב), במרחקים שווים זו מזו, לחיבור של הכותרת לחלק אחר של העמוד. הכותרת מעוטרת בשתי שורות של עלי אקנטוס ובגבעול הגביע (קוליקולוס). עלי האקנטוס של השורה החיצונית פרושים לכל רוחבם בתחתית הכותרת, עורקיהם הראשיים מודגשים היטב ומסתיימים בתחתית ב-V הפוכה. בכל עלה יש שמונה עלעלים, ארבעה בכל צד. עורקיהם של העלעלים הם חריצים עמוקים ומתעגלים; הם אינם יוצאים ישירות מהגבעול המרכזי אלא ממקום סמוך אליו. העלעלים מתפצלים בקצותיהם לשני חפים המתעגלים ויוצרים מעין עיניים, המקנות לקצות העלה מראה של שוליים מתולתלים. מעל לכל עלה בשורה החיצונית סותת מאחור תחילתו של גבעול גביע מלוכסן מעט דמוי עמוד מחורץ. עלי האקנטוס של השורה הפנימית צרים וארוכים ועורקיהם מגיעים עד לתחתית הכותרת. הם גבוהים רק במעט מגובה עלי השורה החיצונית. הקצה העליון של כל העלים בשתי השורות נופלים קדימה. עיטור זה המורכב משתי שורות עלים תורם למראה של כותרת דחוסה.
עיטור של גבעולי גביע דמויי עמודים מחורצים מופיע בכותרות מעארק אל-אמיר, יריחו, קבר יסון בירושלים וקיפרוס (פישר 19:1979–35, לוחות 1:1, 2, 4, 5; 7:2–10), המתוארכות לתקופה ההלניסטית (המאות הב'–הא' לפסה"נ). עיטור זה מופיע גם בכותרות הרודיאניות משומרון ומצדה, המתוארכות לאמצע המאה הא' לסה"נ (פישר 1979: לוחות 11:2, 12,; 14:3; Foerster 1995:104–109). עיטור העלים, בעיקר אלה של השורה החיצוניתשלהם חפים מעוגלים ולא מחודדים, דומה לזה בכותרת מסבסטיה המתוארכת למחצית הראשונה של המאה א' לפסה"נ (פישר 39:1979–41, לוח 10:2) ובמידת מה גם לכותרות הרודיאניות ממצדה.
שורת העלים החיצונית צומחת מהמשטח התחתון המיושר של הכותרת, ומלמדת כי זהו הקצה התחתון של הכותרת. גבעולי הגביע דמויי העמודים המחורצים מסתיימים בקו ישר במשטח העליון של הכותרת, ונראה כי היה להם המשך בפריט אחר שהיה מונח מעל הכותרת ומותאם לה. כותרותקורינתיות, המורכבות משני פריטי אבן נפרדים שבהם העיטורים הותאמו זה לזה, מוכרותממפעליהבנייהשלהורדוס במצדה, סבסטיה, הרודיון וקיפרוס, שבהם נהגו לסתת כותרות ופריטים אדריכליים מאבן מקומית, שאיכותה לעתים לא הייתה טובה כמו זו של למשל אבן הכורכר בחוף הים בקיסריה או אבן סמרה מאזור מצדה. לדעת פרסטר סיתות הכותרות הקורינתיות במצדה בחלקים נפרדים נעשה משיקולים כלכליים והוא מותאם לאבן המקומית שאיכותה לא טובה (Foerster 1995:108–109; Peleg 2006:330). סיבה נוספת לסיתות בחלקים היא ממדי הכותרת שהלכו וגדלובמאההא'לפסה"נ, כמו למשל כותרת מסבסטיה בקוטר של 1.2 מ' (פישר 50:1979–51, 58).
 
בדיקה פטרוגרפית של פריטי האבן. הבדיקה נערכה במטרה לברר האם הפריטים סותתו בארץ או שהם יובאו לכאן. הכותרת עשויה מסלע גיר לבן, נקבובי, ובו שברי מאובנים. הסלע מכיל מעט תרכיזי צור קטנים (35 ס"מ). על המשטח הישר העליון של הכותרת נראו היטב סימני סיתות מעוגלים של אזמל שיניים.
האבן הרבועה עשויה גם היא מסלע גיר לבן, נקבובי, ובו שברי מאובנים. הפן העליון של האבן וחלקו הפנימי של השקע סותתו באופן גס יותר מהפנים הצדיים של האבן. הבדלים אלה בסיתות נובעים כנראה משלב עיבוד שונה או מהשימוש המקורי של האבן.
בבחינה במיקרוסקופ מקטב של שקפים פטרוגרפיים שנערכו מדוגמאות משני הפריטים נצפו תופעות דומות, המלמדות כי אפשר שמקורם של שני הפריטים באותו סלע. למרות שלא נראה קשר סגנוני בין שני הפריטים, הרי שהם סותתו מאבנים דומות בהרכבן ועל כן אפשר לשייך את שניהם לאותו אתר. הסלע שממנו עשויים הפריטים — גיר ביוקלסטי המכיל בעיקר שברי רודיסטים — נפוץ בצפון ישראל, מאזור הכרמל עד אזור ראש הנקרה, ולכן נראה כי חומר הגלם לסיתות הפריטים מקורו בארץ והוא לא יובא ממרחק.
 
הכותרת הקורינתית מתוארכת על סמך ניתוח אדריכלי-אמנותי לתקופה ההרודיאנית. נראה שהיא אינה באתרה ואפשר אף שהיא הובאה לאתר בימינו. הבדיקה הפטרוגרפית שנערכה בכותרת מלמדת כי מקור הסלע שממנו היא עשויה במרחב שבין הכרמל לראש הנקרה. אפשר שכותרת זו היא עדות ראשונה למקדש מפואר מהתקופה ההרודיאנית שטרם נחשף בצפון הארץ.