החדר המערבי

שכבה I. בעומק 0.5 מ' מתחת לפני השטח נחשפה רצפה (L121) עשויה מלוחות אבן השונים זה מזה בגודלם. הרצפה ניגשת אל ארבעת קירות החדר (W4W1) וכן אל פתח של בור מים מקומר (L127; מידות 1.3 x1.4מ', 2.05 מ' עומק; איור 3). פתח הבור עגול

(0.3 מ' קוטר), חצוב בלוח אבן מלבני (0.15 מ' עובי). בשולי הפתח חצובה מגרעת להנחת מכסה. חלקו העליון בנוי מאבני גוויל מלוכדות בחומר מליטה בהיר, וחלקו התחתון של הבור חצוב בסלע האם (איור 4). דופנות הבור כוסו בשכבת טיח לבן-ורדרד

(3–5 ס"מ עובי) עשיר בגריסי חרסים, שהודבק על מצע של שברי חרסים. בתחתית הבור נמצא שקע איסוף לניקויו (איור 2: חתך 1–1).

 

במילוי (L120) שמעל הרצפה  נמצאו חרסים מן התקופה הממלוכית, בהם קערות עמוקות (איור 5:5–7), שבר קנקן מעוטר בעיטור גיאומטרי (איור 12:5), ושני קנקנים (איור 13:5, 14). מתחת לרצפה (L123) נמצאו חרסים מן התקופה הביזנטית והממלוכית. בממצא הביזנטי קערות עמוקות (איור 1:5, 2), קערה (איור 3:5) וקערית (איור 4:5), ובממצא הממלוכי קערות עמוקות (איור 8:5), קערות (איור 9:5–11), וקנקן (איור 15:5). בתוך הטיח שכיסה את תחתית הבור נמצאה שפת קנקן (איור 16:5) המתוארך לתקופה הממלוכית.

על פי הממצאים יש לתארך את הבור ואת הרצפה הניגשת אליו לתקופה הממלוכית. על פי הסטרטיגרפיה סביר לייחס גם את קיר 3 לשכבה I, כיוון שהוא בנוי מעל רצפת פסיפס משכבה II (להלן).

 

שכבה II. רצפת פסיפס גס בצבע לבן (L124 ,L122) נחשפה כ-0.4 מ' מתחת לרצפה 121. הרצפה ניגשת לקירות 1, 2 ו-4 ונמשכת מערבה מתחת לקיר 3. היא נחתכה בעת חפירת בור מים 127. לא נתגלו ממצאים היכולים לסייע בתיארוך הרצפה וקירות 1, 2 ו-4, אך ברור שהם קדומים לתקופה הממלוכית.

 

החדר המזרחי

שכבה I. נחשף חדר רבוע (3.2 x3.2מ'), תחום בארבעה קירות (W7–W5 ,W1; איור 6). יסודות הקירות (W7aW5a ,W1a) מושתתים על סלע האם. בקיר 6, מעל קיר a6, יש גומחה ובה שרד חלק מרצפה (L125) העשויה לוחות אבן השונים זה מזה בגודלם.

במילוי (L128) מתחת למפלס הרצפה התגלו כלי חרס מן התקופות הביזנטית והממלוכית. בכלי החרס הביזנטיים קערות (איור 1:7, 2) וסירי בישול (איור 5:7, 6), ובכלי החרס הממלוכיים קערות (איור 7:7, 8), קערות עמוקות (איור 10:7, 11) ופך (איור 12:7). על סמך הממצאים הללו אפשר לתארך את שכבה I לתקופה הממלוכית.

בחדר המזרחי אין שרידים אדריכליים משכבה II.

 

שכבה III. בתחתית המילוי (L128) נחשפו שתי מדרגות היורדות מזרחה בנויות היטב מלוחות אבן ברוחב אחיד (איור 8). המדרגה העליונה נשתמרה למלוא רוחב החדר ואילו התחתונה נחשפה רק בפינה הדרומית-מזרחית. שתי המדרגות הונחו על סלע האם לאחר שפולס קלות, והן קדומות לקירות של שכבה I.

כאמור, מעל המדרגות התגלו כלי חרס המתוארכים לתקופות הממלוכית והביזנטית. על סלע האם סמוך למדרגות (L130) התגלו קערות ביזנטיות (איור 3:7, 4), קערה ממלוכית (איור 9:7) ונר חרס פתוח מזוגג מבפנים מהתקופה הממלוכית (איור 13:7). לא התגלו ממצאים בין הלוחות לסלע האם.

כיוון שהשכבה הופרעה אי אפשר לתת לה תיארוך מוחלט על פי הממצא הקרמי, אך סביר שהיא לא נבנתה אחרי התקופה הביזנטית. יש לציין שאיכות הסיתות של לוחות האבן של המדרגות מוכרת ממפעלי בנייה הקדומים לתקופה הביזנטית.

 

בכל אחד מהחדרים שנחפרו נחשפו שתי שכבות המייצגות שלוש תקופות. שכבה III נחשפה רק בחדר המזרחי והתגלו בה מדרגות בנויות היורדות מזרחה. אי אפשר לתארך אותן תיארוך מוחלט על סמך הממצא, אפשר רק לקבוע שהן לא מאוחרות לתקופה הביזנטית, ושלפי איכות הסיתות שלהן הן קדומות לתקופה הביזנטית. ייתכן שהמדרגות שנחשפו הן חלק מרחוב מדורג שכיוונו מזרח–מערב העולה עד לקשת האקה הומו. שכבה II נחשפה רק בחדר המערבי והתגלו בה רצפת פסיפס וקירות. אין אפשרות לתארך את השכבה על סמך ממצאים, אך על פי הסטרטיגרפיה ברור שהיא קדומה לתקופה הממלוכית, ועל פי ריבוי הממצאים מן התקופה הביזנטית שהתגלו בחפירה סביר לתארך אותה לתקופה זו. אין כלל ממצאים מן התקופות שבין התקופה הביזנטית לתקופה הממלוכית. שכבה I נחשפה בשני החדרים והיא מתוארכת לתקופה הממלוכית. המבנה שנבנה בתקופה זו ניצב לתוואי הרחוב של היום, ומשתמש בשלושה קירות משכבה II (קירות 1, 2, 4). במבנה שני חדרים מרוצפים בלוחות אבן שאינם אחידים בגודלם ובצורתם, ובאחד החדרים בור מים. בתקופה העות'מאנית נמשך השימוש בקירות שכבות I ו-II, אך מפלס הרצפה הורם לגובה מפלס הרחוב כיום. רצפה זו הוסרה טרם חפירה.