בחודש אוגוסט 2013 נערכה חפירת הצלה במגרש שברחוב ווינהוז ביהוד (פרויקט לוגאנו, שלב ב'; הרשאה מס' 6892-A; נ"צ 189539-606/659706-35) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ח' לוגאנו, נוהלה על ידי א' יקואל בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), ד' פורוצקי (עיבוד תכניות), ח' בן ארי וא' דגוט (GPS), א' פרץ (צילום שטח), א' ינאי וא' ון דן ברינק (זיהוי כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ו' אשד (אנתרופולוגיה), א' גורזלזני (הנחיה), ד' מסארווה, ע' דנצינגר, י' אלישע ול' דרזנר (הכנת שטח). כמו כן סייעו ע' עזב וג' יטאח.
בקרבת שטח החפירה, בדרום-מערב העיר יהוד, כ-300 מ' מצפון לכביש 461, נערכו חפירות אחדות (ינאי 2004; ולדניצקי 2006; מילבסקי 2008; אלישע 2013; אשד 2011; סגל ואשד 2011; יקואל 2012; איור 1). החפירה היא המשך של חפירות בדיקה (ארבל 2013) והצלה (יקואל וון דן ברינק 2014) שנערכו מדרום-מערב לחפירה הנוכחית והתגלו בהן שרידים המתוארכים למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית, לרבות שרידי בנייה, מתקנים וקברים.
נחפרו ארבעה ריבועים ונחשפו בהם שרידים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית, קברים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2א' ושרידי מבנה המתוארכים לתקופה הביזנטית. השרידים הקדומים התגלו לאחר הסרת שכבת פני השטח (1–2 מ' עומק לרוב) בעזרת כלי מכני.
התקופה הכלקוליתית. שרידי התקופה התגלו בעיקר בחלק המערבי של שטח החפירה. התגלה בור (L108; קוטר 1.7 מ'; איור 2) שנחפר לתוך האדמה החרסיתית. בתוך הבור נחפרה הצטברות של אדמה חומה ונמצאו בה שברי כלי חרס אופייניים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת. נמצאו קערות דמויות V, פערורים, קנקנים, קערות קטנות עם עיטור פס אדום ומחבצות, כולם אופייניים למכלול של משק בית. כמו כן נמצאו עצמות בעלי חיים ונתזי צור.
תקופת הברונזה התיכונה 2א'. שרידי התקופה, שלושה קברי שוחה שנחפרו לתוך האדמה החרסיתית (T115 ,T105 ,T104), התגלו במערב שטח החפירה.
בקבר 104 לא הובחנו סימני מתאר ברורים. בתוך הקבר נחשפה קבורת יחיד בארטיקולציה אנטומית, הנקבר הונח בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, ראש בדרום וגפיים תחתונות מכווצות. השתמרות השלד ירודה מאוד. השתמרו חלק מגפיים עליונות ותחתונות וחלק מכיפת הגולגולת של הנקבר. גיל הנקבר הוערך ל-30–40 שנה ואין אפשרות לזהות את מינו. מצפון-מערב לגפיים של הנקבר הונחו שתי קערות, זו בתוך זו; בקערה העליונה נמצאו שרידי עצמות בעלי חיים. מצפון-מזרח לגפי הנקבר התגלה קנקן. קנקן נוסף התגלה באזור ראש הנקבר.
קבר 105 דופן בחלקו המזרחי באדמה חומה מהודקת היטב. הנחת הנקבר זהה לזו שבקבר 104, השתמרות השלד ירודה. גיל הנקבר הוערך ל-30–40 שנה ומינו זכר. מצפון-מערב לגפיים של הנקבר הונח קנקן ובתוכו נמצאה פכית. תחת הגפיים התחתונות של הנקבר הונחה קערה פתוחה. פכית נוספת הונחה באזור יד ימין של הנקבר.
גם בקבר 115 לא הובחנו סימני מתאר ברורים. הנחת הנקבר זהה לזו שבקברים 104 ו-105. גיל הנקבר הוערך ל-30–40 שנה ואין אפשרות לזהות את מינו. סביב הנקבר הונחו כלי חרס אחדים: ממערב, מצפון לדרום הונחו קנקן, קערה קטנה, קערה גדולה וקנקן; מעל ראש הנקבר הונחה קערה עמוקה ממורקת אדום; ובאזור הגפיים העליונות הונח פך.
התקופה הביזנטית. התגלו שרידי מבנה במזרח שטח החפירה. קירותיו השתמרו לגובה היסודות והם בנויים מאבני גיר מסותתות ואבנים מהוקצעות, בינוניות וקטנות, ללא חומר מלכד. השרידים נמשכים מזרחה, מעבר לגבולות החפירה. מצפון לשרידי הקירות התגלו קנקנים דמויי שק. בהצטברויות שמעל ליסודות המבנה ומצדדיו נאספו שברי כלי חרס האופייניים לתקופה הביזנטית. ממצא מיוחד הוא שבר של קערה מטיפוס LRC, שעליו עיטור של גבר האוחז בכידון (איור 3).
בחפירה התגלו שרידים משלוש תקופות: הכלקוליתית, הברונזה התיכונה 2א' והביזנטית. בתוך הבור מהתקופה הכלקוליתית נמצא מכלול קרמי המאפיין משק בית, אף שטרם התגלו ביהוד שרידי יישוב מתקופה זו. בתקופת הברונזה התיכונה 2א' שימש האתר שדה קבורה. הקברים שהתגלו הם חלק מבית הקברות מהתקופה שנחפר בשנים קודמות באזור. בחפירות קודמות נמצאו הקברים מרוכזים בקבוצות. גם בחפירה הנוכחית נמצאו הקברים מרוכזים בשטח מצומצם. ייתכן כי לפיזור קבוצות הקברים יש קשר לקבורות של משפחות. בתקופה הביזנטית הפך האתר לאזור מגורים; שרידי המבנה שהתגלו בחפירה הם חלק מהבנייה הנרחבת ומהתפתחות העיר יהוד שחלה בתקופה זו.