שטח A

השטח נמצא על המדרון המערבי של השלוחה, בחלקו העליון.
כבשן סיד. בקצה המערבי של השטח נחפר כבשן סיד (L104; קוטר 2.4 מ', עומק 3.2 מ'; איור 3). חלקו העליון חפור באדמת סחף מעורבת בפסולת סיד ואפר ודופנותיו ניכרות בגוון אדמדם, תוצאה של החום הרב ששרר בו. חלקו התחתון של הכבשן נחצב בסלע ודופן באבני גיר קשות שחלקן נמצאו במפולת (איור 4). הדפנות הבנויות שרדו בצפון-מזרח לגובה שמונה נדבכים. בדופן המערבית נסתם שקע בסלע בבנייה שהשתמרה למלוא גובהו של חלק הכבשן החצוב. במקומות שבהם הדפנות הבנויות לא השתמרו נחשף סלע פריך בגוונים אדום ואפור, עדות לחום. הכבשן נמצא סתום במפולת אבנים בינוניות שרופות שביניהן סיד ואפר. בין אבני המפולת נמצאו שלושה שברים לא שחוקים של פך המתוארך לתקופה העות'מאנית. מתחת למפולת ומעל רצפת הסלע נחפרה שכבת סיד שמתחתיה שכבת אפר. לא נתגלתה מנהרת רוח (ר"י שפנייר וא' ששון. 2001. כבשני סיד בארץ ישראל. ירושלים) וייתכן שהיא נותרה מוסתרת במפולת האבנים שבדופן הצפונית, שלא נחפרה.
מצפון לכבשן נחפר חתך (L106) בשפכים שהקיפו אותו, עד לקרקע. נחפר מילוי כהה מעורב באפר ובפסולת סיד ונמצאו שברים שחוקים אחדים של כלי חרס מן התקופה ההלניסטית וכן בסיס פך צלהב; נראה שאינם קשורים לפעילות הכבשן.
במודיעין ובסביבתה נחפרו עשרות כבשני סיד ומוכרים כבשנים רבים נוספים שלא נחפרו, המעידים על הפקת סיד בקנה מידה גדול. תיארוך הכבשנים בעייתי אך נראה כי רובם מן התקופה העות'מאנית.
ערמות סיקול. כ-80 מ' מדרום-מזרח לכבשן נמצאה ערמת סיקול (L101; איור 5). במרכזה נחפר חתך ונמצא כי צדה המזרחי כיסה קיר טרסה (W1) ואילו בצדה המערבי קיר בנוי אבני גוויל קטנות (W2; איור 6) שנועד למנוע את פיזור האבנים. מתחת לערמה נמצא סלע לא מפולס.
כ-40 מ' ממזרח לכבשן נחפרו שני חתכים בערמת סיקול גדולה שצורתה סגלגלה (L105; איור 7). הערמה מונחת על הסלע במדרון תלול ונתחמת בקיר בנוי אבני גוויל בינוניות.
ספלול. סמוך לערמת סיקול 101 נמצא חצוב בגוש סלע ספלול (L102; איור 6) שברצפתו גומת שיקוע קטנה.
קיר טרסה. בקצה הדרומי של המגרש נחפר חתך לרוחב קיר טרסה (W3; כ-4 מ' אורך; איור 8) בנוי מאבני גוויל גדולות שהונחו על הסלע.
 
שטח B
השטח נמצא כ-200 מ' ממזרח לשטח A, על אוכף רדוד ושטוח במרכז השלוחה המכוסה בחלקו באדמת סחף.
ערמת סיקול. בקצה הצפוני-מזרחי של השטח נחפרה ערמת סיקול גדולה שמתארה עגול. הערמה הוקפה באבני גוויל גדולות מונחות בחצי גורן (W100; איורים 9, 10) שנועדו למנוע את פיזור האבנים.
מתקן חצוב. ערמת הסיקול הונחה על משטח סלע ישר יחסית שבו חצובים תשעה ספלולים (L163L160 ,L156L153 ,L151), חלקם בשקעים טבעיים בסלע. לחמישה ספלולים (151, 153, 155, 161 ו-162) גומת שיקוע במרכזם והארבעה הנוספים רדודים מאוד. חמישה ספלולים (151, 153, 155, 160 ו-162) מקיפים שני אגנים חצובים צמודים זה לזה (איור 11). בלייה טבעית של הסלע ותעלות שנחצבו בו מאפשרים זרימת נוזלים מן הספלולים אל האגן המזרחי, שהוא סגלגל ורדוד (L157; מידות 0.82×1.57 מ', עומק 0.59 מ'). מחיצת הסלע שבין האגנים נמוכה מעט בצדה הדרומי ומאפשרת זרימת נוזלים מהאגן המזרחי אל האגן המערבי, שהוא רבוע ועמוק (L163; מידות 0.4×0.5 מ', עומק כ-2.5 מ'; איור 9: חתך 1–1) וחלקו התחתון צר; ייתכן שחציבתו הועמקה בשל סדק החוצה אותו. ארבעה הספלולים הנותרים נחצבו בשולי משטח הסלע ואינם קשורים לשני האגנים, אך נראה כי הם חלק מן המערך הכולל של הספלולים.
אגן 157 נמצא מלא באדמת סחף שבתוכה התגלה שבר שחוק מאוד של קערה מן התקופה ההלניסטית. ייתכן ששבר זה נמצא באתרו ונשחק במים שחדרו דרך אבני ערמת הסיקול, ואז יש בו כדי לתארך את זמן הפסקת השימוש במתקן לתקופה ההלניסטית לכל המאוחר, בדומה למתקנים שנחפרו סמוך (הרשאה מס' 4876-A).
סידור הספלולים סביב האגנים והתעלות המוליכות אליהם מעלים את האפשרות שזהו מתקן חקלאי שנועד להפקת כמות גדולה של עסיס פירות. נראה כי העסיס זרם מהספלולים אל האגן הרדוד 157 ששימש בור שיקוע וממנו אל האגן העמוק 163 ששימש בור איגום. מפתה להציע שזוהי גת קדומה אף שאין לכך כל סימוכין. העדר ממצאים מקשה על תיארוך המתקן. בריכוזי ספלולים שנחפרו ברחבי הארץ ובאזור מודיעין (חדשות ארכיאולוגיות 117; חדשות ארכיאולוגיות 119) לא נמצאו ספלולים מרוכזים סביב זוג אגנים.
ספלולים. כחמישה מטרים מצפון-מזרח למתקן נמצאו שני ספלולים עמוקים
(L159 ,L158) שבתחתיתם גומות שיקוע, חצובים במשטח סלע שטוח וצמודים זה לזה. כשמונה מטרים מדרום-מערב למתקן נמצא ספלול גדול (L152) שבמרכזו גומת שיקוע רדודה, חצוב במשטח סלע. כשישה מטרים מדרום-מערב למתקן נמצאו שני ספלולים חצובים בגוש סלע (L165) שהתבקע לשלושה בבלייה טבעית; גם הספלולים נבקעו. כשמונה מטרים מדרום למשטח סלע זה נמצא משטח נוסף שבו חצובים שלושה ספלולים קטנים ורדודים סביב צדו המזרחי של ספלול שטוח יותר (L166). מרזב דק מאפשר זרימה מן הספלולים הקטנים אל הספלול הגדול ומקצהו המערבי אל תחתית הסלע; ייתכן ששם ניצב כלי איסוף.