מתחת לאדמת חמרה (0.9 מ' עומק), שהוסרה על ידי כלי מכני, נחשפו שני מפלסי פעילות. המפלס העליון כולל מקבצים רדודים של אבני כורכר וגיר קטנות, אולי תשתית של רצפה (L106; כ-4–7 ס"מ עובי). בין האבנים התגלו צדפים וכמה פריטי צור לא אינדיקטיביים. בחלקו המזרחי של המפלס העליון נחשפו שלוש אבני כורכר מסותתות (4 × 9 × 24 ס"מ בממוצע), אולי שרידים דלים של תשתית קיר בציר כללי מזרח–מערב (W105; איור 4). בחלקו הצפוני של הריבוע נחשף כתם של אדמה אפורה שגבולותיו ברורים (L101; מידות 0.65 × 0.68 מ', עומק 0.12 מ'), ובה התגלו מעט חרסים לא אינדיקטיביים, חומר אורגני שרוף וגוש צור לא מעובד. בחפירת המפלס העליון התגלו חרסים המתוארכים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומית הקדומה (המאה הד' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ), ובהם קנקן מן התקופה הפרסית (המאות הד'–הג' לפסה"נ; איור 1:5) ושברי נר הרודיאני מקורצף (המאה הא' לסה"נ; איור 2:5); שלושה מטבעות ברונזה, האחד מהתקופה הביזנטית (המאה הד' לסה"נ; ר"ע 145681) והשניים האחרים מהתקופה האומיית, לאחר הרפורמה של עבד אל-מלכ (697–750 לסה"נ; ר"ע 145679, 145680; מטבע 145679 מתוארך במדויק לשנים 734–735 לסה"נ; איור 6); וכן פריט ברונזה, אולי ידית של כלי קטן (איור 7). המטבעות מתארכים את המפלס העליון לתקופות הביזנטית והאומיית.

במפלס הפעילות התחתון נחשף מתחת למקבצי האבנים מוקד (L107; אורך 0.24 מ', רוחב 0.20 מ', עומק 0.14 מ'), ובו אדמת חמרה שרופה, כמה אבני כורכר קטנות (4 × 6 ס"מ) וכמה חרסים המתוארכים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומית הקדומה (המאה הד' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ).