בחודש אוקטובר 2013 נערכה חפירת הצלה באתר ראס אבו דהוד שבשכונת נחלת יהודה בראשון לציון (הרשאה מס' 6928-A; נ"צ 181934-64/654504-36; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון שמעוני, אלסטר את רזיאל – עורכי דין, נוהלה על ידי ח' בן-ארי, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' דגוט (GPS), מ' מולוקנדוב (בדיקות מקדימות), נ' זאק (תכנית), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכות), ר' קול (נומיסמטיקה) ומ' עג'מי, א' גורזלזני ופ' ספיבק (ייעוץ).
נפתח ריבוע חפירה אחד (4 × 4 מ'; איורים 2, 3) באדמת חמרה באזור של גבעות כורכר, והתגלו שני מפלסי פעילות; זמנו של האחד בין התקופה הפרסית לתקופה הרומית הקדומה וזמנו של האחר התקופות הביזנטית והאומיית. בחפירות שנערכו באזור בעבר נחשפו מערות קבורה רבות חצובות בסלע שזמנן למן המאה הא' לפסה"נ ועד למאה הד' לסה"נ, שרידי יישוב ומבנים המתוארכים ברובם למאות הא' והב' לסה"נ, בורות אשפה ושבר של ספל מדידה מאבן (ח"א תשכ"ג; ח"א תשכ"ו; ח"א תשל"א; זלינגר תש"ע:49; ברקן 2009; בושנינו 2009; בושנינו 2010; גולן 2010; דיין ואחרים 2013; דיין ואשד 2014).
מתחת לאדמת חמרה (0.9 מ' עומק), שהוסרה על ידי כלי מכני, נחשפו שני מפלסי פעילות. המפלס העליון כולל מקבצים רדודים של אבני כורכר וגיר קטנות, אולי תשתית של רצפה (L106; כ-4–7 ס"מ עובי). בין האבנים התגלו צדפים וכמה פריטי צור לא אינדיקטיביים. בחלקו המזרחי של המפלס העליון נחשפו שלוש אבני כורכר מסותתות (4 × 9 × 24 ס"מ בממוצע), אולי שרידים דלים של תשתית קיר בציר כללי מזרח–מערב (W105; איור 4). בחלקו הצפוני של הריבוע נחשף כתם של אדמה אפורה שגבולותיו ברורים (L101; מידות 0.65 × 0.68 מ', עומק 0.12 מ'), ובה התגלו מעט חרסים לא אינדיקטיביים, חומר אורגני שרוף וגוש צור לא מעובד. בחפירת המפלס העליון התגלו חרסים המתוארכים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומית הקדומה (המאה הד' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ), ובהם קנקן מן התקופה הפרסית (המאות הד'–הג' לפסה"נ; איור 1:5) ושברי נר הרודיאני מקורצף (המאה הא' לסה"נ; איור 2:5); שלושה מטבעות ברונזה, האחד מהתקופה הביזנטית (המאה הד' לסה"נ; ר"ע 145681) והשניים האחרים מהתקופה האומיית, לאחר הרפורמה של עבד אל-מלכ (697–750 לסה"נ; ר"ע 145679, 145680; מטבע 145679 מתוארך במדויק לשנים 734–735 לסה"נ; איור 6); וכן פריט ברונזה, אולי ידית של כלי קטן (איור 7). המטבעות מתארכים את המפלס העליון לתקופות הביזנטית והאומיית.
במפלס הפעילות התחתון נחשף מתחת למקבצי האבנים מוקד (L107; אורך 0.24 מ', רוחב 0.20 מ', עומק 0.14 מ'), ובו אדמת חמרה שרופה, כמה אבני כורכר קטנות (4 × 6 ס"מ) וכמה חרסים המתוארכים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומית הקדומה (המאה הד' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ).
ח"א תשכ"ג: נחלת יהודה. חדשות ארכיאולוגיות ד:15.
ח"א תשכ"ו: נחלת יהודה. חדשות ארכיאולוגיות יח–יט:10.
ח"א תשל"א: נחלת יהודה. חדשות ארכיאולוגיות מ:12.
זלינגר י' תש"ע. הישוב הכפרי בשפלת לוד בתקופת הבית השני. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן. רמת גן.