בחודש יולי 2007 נערכה חפירת הצלה בדרומה של מטולה (הרשאה מס' 5183-A; נ"צ 254297-320/797724-61), לאחר שנפגעו שרידים עתיקים במהלך בניית קיר תמך לכביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה מקומית מטולה, נוהלה על ידי ג"ב יפה, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS), ע' מוקארי (בטיחות), מ' הרטל (הנחייה, צילום וייעוץ קרמיקה) וח' טחן (ציור). כן סייעו רבות ד' אבשלום-גורני וא' ברון.
בשטח החפירה (5×20 מ'; איורים 1, 2) נחשפו חלקים משני משטחי דריכה חצובים של גת, שהשתמרו היטב, וזמנם התקופה הביזנטית; הם נפגעו במהלך העבודות באתר. מצפון למשטחים נחשפו שני קירות בנויים.
משטחי הדריכה (B ,A) חצובים עמוק בסלע; הם היו מלאים במפולת אבנים. המשטחים מרוצפים באבני פסיפס לבנות תעשייתיות, שהונחו על תשתית של גיר מהודק (כ-5 ס"מ עובי). דפנות האבן של המשטחים טויחו בשתי שכבות של טיח הידראולי, שמעורבים בו חרסים. ניכרים בברור שלבי הבנייה של המשטחים. תחילה נחצבו המשטחים, לאחר מכן הם רוצפו ולבסוף טויחו דפנות הסלע שלהם. הדפנות של משטח A, הצפוני (W105 — כ-5.15 מ' אורך, 1.85 מ' גובה השתמרות מרבי; W109 — כ-3.9 מ' אורך; איור 3), הוגבהו בבנייה של אבני שדה גדולות ובינוניות. דופן 105 הוגבהה כדי 0.4 מ' מעל דופן הסלע. רצפת הפסיפס במשטח A לא השתמרה טוב, והתגלו בה תיקונים באמצעות חרסים סמוך לפינה הצפונית-מזרחית. משטח דריכה B, הדרומי (W110 — כ-3.18 מ' אורך; W111 — כ-4.52 מ' אורך, 0.6 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 4), נפגע במהלך הנחת כבלים במקום. רצפת הפסיפס במשטח זה השתמרה כמעט בשלמותה. במשטחי הדריכה ובטיח שעל הקירות התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית. במהלך הסרת מפולת האבנים ממשטח B התגלו שבר של סיר בישול קסרול מן התקופה הרומית הקדומה (איור 5: 3), אולי חיקוי לכלי כפר חנניה, וכן שבר בסיס של פיטס גולני מן התקופה הביזנטית (איור 5: 5).
מצפון-מזרח למשטחים התגלו שני קירות, כנראה קירות של מדרגות עיבוד שאינם קשורים לגת. רוב הממצא הקרמי מחלק זה של החפירה מתוארך לתקופות הרומית והביזנטית, והוא כולל קערה (איור 5: 1), סיר בישול (איור 5: 2) ופך (איור 5: 4) מן התקופה הרומית המאוחרת וכן פיטס מטיפוס גולני (איור 5: 6) וקנקן (איור 5: 7) מהתקופה הביזנטית. מקצת הממצא הקרמי מסביבת הקירות מתוארך לתקופה העות'מאנית, והוא כולל כלים מטיפוס ראשיא אל-פוחאר.
נחשפו חלקים משני משטחי דריכה גדולים של גת תעשייתית. אפשר להניח כי יתר חלקי הגת נמצאו ממערב למשטחי הדריכה, וכי הם נהרסו במהלך העבודות באתר. הגת נבנתה ושימשה בתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ). על סמך הממצא הקרמי בשטח נראה כי האתר היה מיושב גם בתקופות הרומית והעות'מאנית.