משטחי הדריכה (B ,A) חצובים עמוק בסלע; הם היו מלאים במפולת אבנים. המשטחים מרוצפים באבני פסיפס לבנות תעשייתיות, שהונחו על תשתית של גיר מהודק (כ-5 ס"מ עובי). דפנות האבן של המשטחים טויחו בשתי שכבות של טיח הידראולי, שמעורבים בו חרסים. ניכרים בברור שלבי הבנייה של המשטחים. תחילה נחצבו המשטחים, לאחר מכן הם רוצפו ולבסוף טויחו דפנות הסלע שלהם. הדפנות של משטח A, הצפוני (W105 — כ-5.15 מ' אורך, 1.85 מ' גובה השתמרות מרבי; W109 — כ-3.9 מ' אורך; איור 3), הוגבהו בבנייה של אבני שדה גדולות ובינוניות. דופן 105 הוגבהה כדי 0.4 מ' מעל דופן הסלע. רצפת הפסיפס במשטח A לא השתמרה טוב, והתגלו בה תיקונים באמצעות חרסים סמוך לפינה הצפונית-מזרחית. משטח דריכה B, הדרומי (W110 — כ-3.18 מ' אורך; W111 — כ-4.52 מ' אורך, 0.6 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 4), נפגע במהלך הנחת כבלים במקום. רצפת הפסיפס במשטח זה השתמרה כמעט בשלמותה. במשטחי הדריכה ובטיח שעל הקירות התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית. במהלך הסרת מפולת האבנים ממשטח B התגלו שבר של סיר בישול קסרול מן התקופה הרומית הקדומה (איור 5: 3), אולי חיקוי לכלי כפר חנניה, וכן שבר בסיס של פיטס גולני מן התקופה הביזנטית (איור 5: 5).
מצפון-מזרח למשטחים התגלו שני קירות, כנראה קירות של מדרגות עיבוד שאינם קשורים לגת. רוב הממצא הקרמי מחלק זה של החפירה מתוארך לתקופות הרומית והביזנטית, והוא כולל קערה (איור 5: 1), סיר בישול (איור 5: 2) ופך (איור 5: 4) מן התקופה הרומית המאוחרת וכן פיטס מטיפוס גולני (איור 5: 6) וקנקן (איור 5: 7) מהתקופה הביזנטית. מקצת הממצא הקרמי מסביבת הקירות מתוארך לתקופה העות'מאנית, והוא כולל כלים מטיפוס ראשיא אל-פוחאר.