שטח A

בשיפולי הכיפה שעליה נמצאת חורבת בארית, בחלקו העליון של המדרון הצפוני, נמצאת מדרגת סלע היוצרת מתחם משופע דמוי האות ח'. בחלקה התחתון של מדרגת הסלע, כ-2.5 מ' מתחת לראשה, הובחן כבשן סיד סתום במפולת אבנים ובגוש סלע גדול שכנראה התדרדר במורד (איור 2). הכבשן (לוקוס 5; 3.25×5.30 מ' מידות חיצוניות, 1.6×2.0 מ' שטח פנימי, 2.5 מ' עומק; איור 3) בנוי מקיר התוחם בור חצוב. הקיר, שהשתמר לגובה שלושה נדבכים בצפון ובמערב (W5 ,W1) ועד חמישה נדבכים במזרח (W3; איור 4), מושתת ישירות על סלע הקרטון ונשען על גושי הסלע הגדולים שמדרום (W4). הוא בנוי בנייה יבשה מאבנים גדולות ובינוניות המסותתות סיתות גס ומונחות בשתי שורות צמודות שפניהן ישרות. אבנים קטנות הונחו בין הנדבכים כדי לייצבם. אבני הקיר במזרח (0.4×0.4×0.6 מ') גדולות יותר מאבני הקיר במערב (0.2×0.2×0.3 מ'). בדופן הצפונית נמצא פתח שרוצף באבנים שסותתו סיתות גס והונחו על מצע אדמה (כ-0.2 מ' עובי), אולי פתח הזנה או מנהרת רוח שנועדה ללבות את האש, שכן הרוח השולטת באזור היא רוח צפונית. הבור החצוב דופן באבנים בינוניות וקטנות ושטחו מצטמצם בהדרגה כלפי תחתיתו (עד 0.4×0.9 מ'). על סמך אבנים נושאות סימני שרפה (לוקוס 5) שהתגלו בחלקו התחתון ומתחתן שכבות של אפר וסיד, זוהה המתקן ככבשן סיד.
בין האבנים השרופות נמצאו שתי שפות פכים משלהי התקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ; איור 5) ואילו מחוץ לכבשן לא התגלו ממצאים, למעט כמה שברי קנקנים מן התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) שלוקטו על פני השטח. נראה שיש לתארך את הכבשן לתקופה ההלניסטית אך לא מן הנמנע שהוא שימש גם בתקופה הביזנטית.
 
ממזרח לכבשן 5 זוהה קיר (W2; כ-3.3 מ' אורך) שקצהו נשען על מדרגת הסלע שבמזרח. הקיר בנוי ברישול רב מאבני גוויל קטנות (0.2×0.2×0.2 מ') והשתמר לגובה חמישה נדבכים. מאחורי הקיר הצטברה אדמה סחופה ללא ממצאים (לוקוס 6).
 
כ-50 מ' ממערב לכבשן 5, בחלקו התחתון של המדרון, נחפר חלקית מתקן דומה (לוקוס 3; כ-3.5 מ' קוטר עליון, 1.5 מ' קוטר תחתון, 1.5 מ' עומק; איור 6). כבשן 3 השתמר בחלקו החצוב בלבד, שדופן באבנים קטנות ונפגע מעט בעת סלילת הכביש. הוא נמצא סתום באבנים ועליהן סימני שרפה ומתחת להן אפר ושכבת סיד (לוקוס 3). נראה כי היה זה כבשן סיד נוסף, אף שלא זוהו מנהרת רוח או פתח הזנה. לא התגלו חרסים או ממצא מתארך אחר.
 
שטח B
כקילומטר אחד ממזרח לשטח A נחפר עד לסלע האם כיס סלע ובו כמות גדולה של אבנים קטנות ושברי גוף קטנים ושחוקים של כלי חרס, מרביתם מן התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) ומיעוטם משלהי התקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ), ללא שרידים אדריכליים או אבני בנייה. נראה כי זהו שקע טופוגרפי שאליו נסחפו גם חרסים.